: בדיוני הוועדה הועלו רעיונות לדגמים שונים של משטר. הערות לחוק-יסוד הממשלה מספר חברי כנסת התארגנו לתמיכה בהצעה בענין משטר נשיאותי ונושא זה נדון בישיבה בהשתתפות שלושה ראשי ממשלה לשעבר (שמעון פרס, בנימין נתניהו ואהוד ברק). העמדה המובילה היתה להותיר את הדגם של דמוקרטיה פרלמנטרית ולפיכך זה הנוסח המוצע – המבוסס על הקיים היום.

הסדרת נושאים הקשורים לרשות המבצעת בחוקה-סקירה משווה יושב ראש ועדת החוקה חוק ומשפט הציע לקיים דיון בנושא לגופו ובמידת התמיכה בשינוי שיטת המשטר בסבב הבא של הדיונים.

הוועדה החליטה להסתפק במהות "גרעינית" מבנה הרשות המבצעת-היבט השוואתי ואין סעיפים המרכזים ומונים את הסמכויות של הממשלה כולן או נותנים אפיונים של הרשות המבצעת (כגון: קביעת מדיניות, יישום וביצוע חוקים, תיאום והנחיה של גופי המינהל, אחריות ליחסים בינלאומיים, הכנת התקציב וכו'). ישנן חוקות המפרטות אפיונים כאמור אך אלו מפרטות באופן דומה גם את תפקידי הרשות המחוקקת.

הסדרת פעילות הרשות המבצעת בחוקה

הוחלט שהפרק יתייחס לממשלה בלבד סקירה משווה של הסדרים חוקתיים הנוגעים לרשות המבצעת ולא לשירות הציבורי ולגופים ציבוריים אחרים וכן שלא יימנו בו חובות נאמנות של הרשות המבצעת (ר' הערות בפרק עקרונות היסוד בעניין רשויות השלטון כנאמנות הציבור).

הגדרת הסמכות המבצעת בחוקות-סקירה משווה

מוצע כי סעיף 2 [yesod/2.docבחוק היסוד ] שעניינו מקום המושב של הממשלה הקובע: "מקום מושבה של הממשלה הוא ירושלים" – יועבר לחלק הראשון "עקרונות יסוד" שבו יטופל גם מעמד עיר הבירה. ההנחה – אין צורך בהסמכה בחוקה כדי לשבת מחוץ למקום המושב.

"אחריות משותפת" – ר' הנחיות היועץ 1.1001 , 1.1000.

הוצע בדיונים לשקול מודל של אי אמון בשר. בהצעה כאן – אין אימוץ של רעיון זה (ור' פירוט בסעיף אי אמון) ואולם אם יוחלט לקבלו יש מקום לדון בהשפעתו על סעיף זה (אחריות שר בפני הכנסת).

במודל של היום יש יחס בין האחריות כלפי ראש הממשלה וסמכות ראש הממשלה לפטר שר.

לדיון – מספר השרים – מספר מינימום (כ-8) כדי למנוע ריכוז יתר של כוח. החיסרון בנקיבת מספר – צרכים משתנים ומוטיבציה לשינויים תכופים ולכן מומלץ לא לנקוב מספר מרבי (ור' דוגמה לתיקון חוק-יסוד: הממשלה מ-1992 (תיקון מס' 9) בעניין מספר השרים ובג"ץ 5163/99 אביגדור ליברמן ואח' נ' אהוד ברק ואח'. לא נהוג בחוקות לנקוב מספר מרבי). התכלית לנקוב מספר מזערי משמעותית מבחינה חוקתית מהתכלית לנקוב מספר מרבי (אם כי גם מספר מרבי קשור ליכולת תפקוד של הממשלה ולניצול משאבי ציבור).

מוצע למחוק את האמור היום "שר אחר יכול שיהיה שלא מבין חברי הכנסת." זה ברור מהנוסח המחייב שראש ממשלה וממלא מקומו יהיו מבין חברי הכנסת. נוסח כזה מתיישב עם המצב היום וגם עם המוצע בפרק הכנסת בנוגע לדגם של החוק הנורווגי ור' שם.

החוק הנורווגי-מבט משווה קצר והערות

מוצע להעביר לחוק הממשלה, התשס"א-2001 את סעיף 5(ג) לחוק היסוד הקובע: "שר יהיה ממונה על משרד, ואולם יכול שיהיה שר בלי תיק". הוראות בעניין המבנה הפנימי וחלוקת התפקידים בין השרים יכולות להשתנות ולא מוצע לשריינן בחוקה (כך גם מוצע להעביר לחוק הממשלה את סעיף 31 בחוק-יסוד: הממשלה שעניינו העברת תפקידים בין השרים ור' להלן פירוט בעניין זה).

היום נאמר "יכול שיהיה" ואולם מוצע כי תהיה חובה למנות ממלא מקום על מנת שלא יווצר ריק במקרה של התפנות פתאומית של משרת ראש הממשלה.

ר' הצעה משלימה בסעיף כינון הממשלה בפרק זה. שם מוצע חיוב להודיע לכנסת מיהו ממלא מקום ראש הממשלה וכמו כן ר' הצעה להוסיף לסעיף 31 בחוק היסוד דהיום (שמוצע להעבירו לחוק הממשלה) תוספת לגבי האפשרות לשנות את ממלא המקום באישור הכנסת.

הוחלט בוועדה למחוק את הסעיף הקובע "שר יכול שיהיה סגן ראש הממשלה" שכן אין בצדו כל סמכות (חוקתית או אחרת). (על אף הבעיה המעשית – בפועל ממנה ראש הממשלה סגנים ושרים משתמשים בתואר זה; ור' חוות דעת היועץ המשפטי לממשלה משנת 1996 בה נקבע שהדבר בעייתי אך אפשרי במגבלות, ר' בג"ץ 243/05 עו"ד יוסי פוקס נ' ח"כ שמעון פרס).

הוצע בוועדה כי רוב תנאי הכשירות (עבר פלילי, אזרחות כפולה, פרישה מסיעה) יועברו לחוק הממשלה והחוקה תכלול רק הסמכה לגבי החוק (כאן אין מדובר בזכויות לבחור ולהיבחר שיש לפרטן בחוקה וניתן להסתפק בהסמכה). ניתן לדון שנית בגישה זו ואולם אם יתקבל בפרק החקיקה הרעיון של קביעת נושאים מסוימים שתיקוני חקיקה לגביהם יתקבלו בכנסת ברוב מיוחד (ר' הערה לסעיף 4(ב) לפרק החקיקה) ניתן יהיה לקבוע גם נושא זה של כשירות בעלי תפקידים הנזכרים בחוקה כאחד הנושאים הדורשים גמירות דעת רחבה של המחוקק ולא ראוי שישתנו תכופות. מכל מקום, לגבי הדחת שר – יש פירוט בחוקה.

לדיון – חוסר ההתאמה בין כשירות למינוי לבין הדחה בכל הנוגע לעילה של עבר פלילי.

לדיון – מומלץ לדון שנית בעמדה שנשמעה בוועדה בעניין הגבלה חוקתית של סמכות בג"ץ בכל הנוגע למינויי שרים או לפיטוריהם בידי ראש הממשלה (עמדה זו הובעה בצד נכונות להרחיב את אי הכשירות גם לשלב של הגשת כתב אישום) – למנוע ביקורת על סבירות שיקול הדעת בנוגע למינויים הכשירים לפי חוק. – אם כן – צריכה להיות בסוף הפרק הוראה בעניין הביקורת השיפוטית בנושא זה (חייבת להיות בחוקה). החיסרון – הוראה בחוקה המגבילה סמכות בג"ץ דווקא בעניין זה. אם תתקבל העמדה המגבילה יהיה מקום לדון בפער בין תנאי הכשירות הקבועים בחוק היסוד דהיום לבין ההלכות בעניין דרעי ופנחסי: בג"ץ 3094/93 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' ממשלת ישראל, פ"ד מז(5) 404; בג"ץ 4267/93 אמיתי – אזרחים למען מינהל תקין וטוהר המידות נ' ראש ממשלת ישראל, פ"ד מז(5) 441.

לנוסח – ההנחה היא שהסמכה לקבוע בחוק תנאי כשירות נוספים כוללת גם הסמכה להסדיר בחוק רגיל תקופות צינון ממשרות אחרות.

מוצע דגם עם פירוט בחוקה, של השלבים והמועדים להרכבת הממשלה, מפאת מרכזיותו והצורך למנוע בו שינויים.

לדיון – אפשרות אחרת: אם יוחלט לקבוע כי חוקים מסוג מסוים יחייבו רוב מיוחס לשינויים (ור' גם הערה בעניין זה בסעיף 4(ב) בפרק החקיקה) ניתן יהיה לכלול במסגרת חוק כזה את ההסדר בדבר הרכבת הממשלה ואז המועדים והפירוט בעניין הרכבת הממשלה יועברו לחוק רגיל). ניתן לשלב אפשרות זו עם קביעה בחוקה של תקופה מרבית להרכבת ממשלה שאם תעבור בלא הצלחה להרכיב ממשלה – תיקבענה בחירות לכנסת

"הכשיר להתמנות לשר..." – על מנת להבהיר כי הנשיא רשאי להטיל רק על מי שכשיר (מבחינת עבר פלילי וכל התנאים שיפורטו בחוק הממשלה), שאינם חופפים כשירות לכהן כחבר הכנסת.

לגבי הזמנים – סד 7 הימים הקבוע היום בחוק היסוד מכביד על המפלגות בהתארגנותן כשמורכבת ממשלה שלא אחרי בחירות ולפיכך מוצע שהתקופה תהיה 14 ימים מיום היווצרות העילה ולא תהיה עוד הבחנה בין פטירה לבין עילה אחרת.

הסיפה - יש להבהיר את הנוסח הקיים היום באשר להטלת התפקיד על "חבר הכנסת" שכן אם אדם נבחר לראשונה וטרם התכנסה הכנסת הוא לא "חבר הכנסת" כאמור בסעיף 7(א) דהיום – אם ישונה בפרק הכנסת המועד שבו נכנס חבר הכנסת לתפקידו, יהיה צורך לעיין מחדש בסעיף זה.

לדיון – רעיון שהועלה בוועדה ולפיו ייקבע שאחרי בחירות תהיה חובה להטיל את התפקיד על ראש הרשימה הגדולה ביותר (יצירת ודאות בעניין ברירת המחדל, הגברת יציבות פוליטית בתוך הסיעות ועידוד לאיחוד מפלגות לגושים גדולים). בהתקיים עילה אחרת - תתקיים התייעצות: לרעיון זה לא היו תומכים רבים בוועדה אך מכל מקום אם יתקבל – יהיה הכרח להתייחס בחוקה למצב שבו ראש הרשימה אינו כשיר להיות שר – שכן אי הכשירות להיות שר אינה חופפת את אי הכשירות להיות חבר הכנסת (אם כי מעשית יש לשער שרק במקרים נדירים, יוצב בראש רשימה גדולה מי שאינו כשיר להיות שר כגון בעל עבר פלילי).

לנוסח – ניתן גם להשתמש במונח "חבר הכנסת" כי במועד זה גם מועמד שלא היה חבר הכנסת הוא כבר חבר הכנסת אך הנוסח המוצע ("מי שהוטל עליו") קושר לסעיף קטן (א).

"נבצר מטעמי בריאות" – הנשיא לא יכול להחליט שאין לו סיכוי פוליטי. הנוסח נועד לאפשר לנשיא להטיל את התפקיד על אחר לפני עבור התקופה אם אירע אירוע בריאותי שלא מאפשר למי שהוטל עליו להרכיב ממשלה לבצע את המשימה, בלי צורך להמתין את מלוא התקופה.

"נבצר ממנו מטעמי בריאות" – לפי הנוסח היום רק אם הודיע המועמד לנשיא לפני תום התקופה כי נבצר ממנו לא יהיה צורך להמתין עד לתום התקופה. הנוסח המוצע – על מנת למנוע צורך בהרחבה פרשנית.

"מיד" – ללא תקופה אך ברור שללא דיחוי (ניתן גם "בתוך יום").

סעיף זה לא יחול על כינון ממשלה בעקבות הבעת אי אמון לפי סעיף 20 או בעקבות הגשת בקשה לנשיא המדינה לפי סעיף 21(ב), ויחולו ההוראות המפורטות בסעיפים האמורים.

אין כאן השוואה להחלטת פיזור הכנסת (בשונה מהיום). הן לגבי מועד הבחירות והן לגבי סוגיות נוספות של היחס בין סעיפי הפיזור יש לפתור את נושא עילות התפזרות הכנסת והמועד לבחירות שלא על דרך של השוואה להחלטת פיזור (ור' בפרק הכנסת – הגבלות מפורשות על קבלת חוק פיזור בסיטואציות מסוימות).

ועדת ברנזון לעניין ממשלת מעבר (משנת 1977) המליצה למחוק סעיף זה שכן ראתה בו דרך להאריך את ימיה של ממשלת מעבר הסדרים בחוקה הנוגעים לממשלת מעבר - סקירה משווה וסברה שאף לפני בחירות עדיף להרכיב ממשלה "רגילה" במקום "מעבר". ואולם בינתיים אירעו מספר שינויים: ראשית, בעבר לא היתה הגבלה על מועד הבחירות שניתן לקבוע בחוק התפזרות וכעת המועד מוגבל לחמישה חודשים ומוצע (ר' פרק הכנסת) לקצר מועד זה עוד יותר. שנית, בפרק הכנסת מוצע לשלול את האפשרות לחוקק חוק התפזרות במספר סיטואציות אחרי שנקבע מועד בחירות בשל חוק פיזור, עקב אי אמון או פיזור הכנסת ועקב אי קבלת חוק התקציב (על מנת למנוע "משחק" עם המועדים באמצעות חוק להתפזרות) כך שסעיף זה יהיה רלבנטי רק במקרים בהם התקבל חוק להתפזרות בלי "אירוע" חוקתי נוסף או שנתקבל לאחר שחדל ראש הממשלה לכהן, או במהלך המאמצים להרכיב ממשלה אחרי אי אמון או צו פיזור אך בטרם נכשלו המאמצים.

יש הגיון לא לפתוח בהליכי הרכבת ממשלה כשהתקבל חוק להתפזרות וכשהבחירות תערכנה בתוך זמן קצר (בדומה לצו פיזור, שגם לאחריו אין הרכבת ממשלה אלא בסיטואציה בה רוב חברי הכנסת מבקשים מנהיג חילופי תוך "בלימת" הצו – אך לא כשנקבע מועד לבחירות).

ממשלה שמכהנת אחרי חוק להתפזרות הכנסת אינה ממשלת מעבר (ואינה יכולה לצרף שרים ללא אישור הכנסת) ולא ברור שאינה נהנית מאמון ואולם הפסיקה שעניינה הצרת הסמכויות של ממשלת מעבר, ביססה חלק מההנמקות על קרבה לבחירות ועל זהירות בקבלת החלטות (פוליטיות, שאינן חיוניות) כשלא ברור גורלו הפוליטי של המחליט. ולפיכך יתכן שהלכות אלה יחולו לעתים גם כאן (ור' בג"ץ 8815/05 עו"ד אברהם לנדשטיין ואח' נ' עו"ד מאיר שפיגלר ואח').

הועלה בוועדה הרעיון למחוק סעיף זה אך מומלץ שלא לעשות כן: ראשית, העקרון החוקתי הוא שהנשיא מטיל את התפקיד על המנהיג (ולא על מי שמסייע בידו להרכיב קואליציה) ושנית, מחיקת סעיף זה תחבל בכוחו של הסעיף בעניין אי האמון הקונסטרוקטיבי שכן קל להתאחד סביב הרצון להפיל ממשלה (גם למרכיבי אופוזיציה סותרים) ולהסמיך חבר הכנסת לפעול למען הרכבת ממשלה חדשה, אך קשה למצוא ראש ממשלה חילופי מוסכם; כך יתעוות גם הרעיון שמאחורי סעיף בלימת פיזור הכנסת.

השינוי לעומת סעיף 13(ג) ו(ד) בחוק-יסוד: הממשלה דהיום – חיוב בהודעה על ממלא מקום לראש הממשלה (על מנת שיהיה ברור אישור הכנסת לתפקיד זה (לא נראה שישפיע על מה שנקבע בבג"ץ 6924/00 שטנגר נ' אהוד ברק ראש ממשלת ישראל, פ"ד נה(2) 485 לגבי השרים – שאישור הכנסת הוא לעצם מינוי כשר ולא לתפקיד פלוני: ממלא המקום הוא אחד ויש לו תפקיד חוקתי).

לדיון – האם הכנסת צריכה לאשר את חלוקת התפקידים בין השרים? (בניגוד לעצם מינוי השרים ור' הערה בנוגע להחלפת תפקידים בין השרים). [האם נוסח זה מלמד ששינוי תפקידים מחייב אישור הכנסת? אם כן, יש להשמיט את המילים "ועל חלוקת התפקידים בין השרים"].

הוצע כי הצהרת האמונים תהיה קונסטיטוטיבית וששר ייכנס לכהונתו רק אחרי שהצהיר אמונים; בהנחה שיש סיכוי ששר לא יסכים להצהיר אמונים ועל מנת לא ליצור בלבול בין כינון הממשלה כגוף לבין כניסה לתפקיד של שר (דבר שייצור ריק במשרד) מוצע שאי הצהרת אמונים תביא לפקיעת כהונה (ר' סעיף של פקיעת כהונה של שר) ואולם ניתן לדון שנית בסוגיה זו (כך גם לגבי חבר הכנסת) מכל מקום, יש הבדל בין חבר הכנסת לשר בעניין זה (במיוחד אם יוחלט להקדים מועד כניסה לתפקיד של חבר הכנסת ליום פרסום תוצאות הבחירות, לפני כינוס הכנסת ולפני שהזדמן לו להצהיר).

לדיון – המלצתנו שהנוסח ייכלל בחוקה.

רוב הפירוט המצוי היום בסעיף יועבר לחוק הממשלה (הודעה על תפקידו של השר, בדומה לאחריות השרים מלכתחילה שתועבר לחוק הממשלה וכן לגבי שינויים בחלוקת התפקידים בין השרים).כמו כן, מוצע לדבוק בדגם זהה של כניסה לתפקיד והצהרת אמונים מיד בסמוך (שאם אין הצהרה זו עילה להדחה).

לדיון – להעביר סעיף זה לחוק הממשלה.

הממשלה מוסמכת לעשות בשם המדינה, בכפוף לכל דין, כל פעולה שעשייתה אינה מוטלת בדין על רשות אחרת.

: הוחלט שהכרזת מלחמה תדרוש אישור הכנסת ולא רק הודעה לכנסת.

הסדרים בחוקה הנוגעים להכרזת מלחמה - סקירה משווה

לדיון – החלטה בוועדה ולפיה החלטת ממשלה לגבי פתיחה במלחמה צריכה להיות באישור הכנסת מראש, ואז יאמר "מכוח החלטת ממשלה שאושרה בהחלטת הכנסת או ועדה מוועדותיה שהכנסת הסמיכה לכך, כפי שייקבע בחוק." יש לדון שנית בעניין זה (למרות שקיים בחוקות רבות) של הדרישה לאישור הכנסת במליאתה מראש ובהקשר זה בהבחנה בין מלחמה לבין פעולות צבאיות רחבות היקף (הקושי בהבחנה).

סעיף 34 בחוק שירות ביטחון קובע כי צו של שר הביטחון לגיוס כללי למילואים (וזה המצב במלחמה) צריך להיות מובא בהקדם לאישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת וזו יכולה גם להביאו לאישור בפני הכנסת. הצו יתבטל אם לא אושר בתוך 14 ימים – כך שהמחוקק כבר הכיר בביקורת הכנסת בדיעבד במצבים המחייבים גיוס כללי – אין דין ביקורת בדיעבד כדין ביקורת מלכתחילה אם כי יש כוח מרסן גם לביקורת כזו לעומת מצב של אין ביקורת.

מאחר שהיום לא רבות הן המלחמות ה"מסורתיות", זה הסעיף המשמעותי יותר בפיקוח על פעולות צבאיות.

הבעיה בנוסח הקיים היום בחוק היסוד היא הצורך לאפיין את הפעולות (ורוב פעולות הצבא נדרשות להגנה על המדינה והציבור) שדורשות החלטת ממשלה והתערבות של הכנסת והוחלט על דרך זו של אפיון (פעולות שתוצאותיהן עלולות להיות קריטיות למדינה).

"אישור הממשלה או חלק ממנה כפי שייקבע בחוק" – הפירוט מתי יאשרו ראש הממשלה ושר הביטחון או שר נוסף, מתי יובאו דברים לקבינט ומתי למליאת הממשלה – ייקבעו בחוק הממשלה. שם ניתן יהיה לעשות הבחנות מדוקדקות ולקבוע מספר מינימלי של שרים לקבלת החלטות בעניינים שונים. כך למשל ניתן לקבוע בחוק הממשלה (כהצעה שהועלתה בוועדה) כי אם סבר ראש הממשלה כי קיימות נסיבות המצדיקות זאת – תאושר הפעולה בידי ראש הממשלה, שר הביטחון או שרים נוספים כפי שיקבע ראש הממשלה.

הקשיים בהצעה דנן:

עדיין קיימת עמימות; המציאות הישראלית מורכבת ויש מגוון פעולות שמאפיינהן שונים אך עלולות להידרדר; יש חשש לפעילות שהיא חשאית או רגישה ושחשיפתה מראש – בעייתית.

ממילא תהיה ביקורת בדיעבד ואולי יש להסתפק בכך.

הוחלט לנסות לאפיין את הפעולות שמכל מקום לא יביאון לאישור (ודאי לא אישור מראש) כפעולות דחופות.

אם תתקבל הגרסה שרק אישור ממשלה או חלק ממנה נדרש מראש – אין הגיון לפטור פעולות רחבות היקף מאישור הממשלה, לפחות, ולפיכך מוצע לשקול שנית סעיף זה לפי הגרסה שתתקבל לסעיפים קטנים (א) ו- (ב).

קושי נוסף – האפיון של פעולות דחופות ככאלו הנדרשות למטרת הגנה – והאחרות אינן נדרשות לאותה מטרה?

לדיון – גרסה ב' – האם לא לקבוע שראש הממשלה רשאי להטיל על ממלא המקום למלא את מקומו בעניינים נוספים חוץ מאשר זימון ישיבות הממשלה – אמנם ברוב העניינים יכול ראש הממשלה להורות הוראות גם מחוץ לגבולות המדינה ואולם ייתכן שיהיה עניין נוסף שבו יסבור ראש הממשלה שדחיפותו מצדיקה מילוי מקום (גם מבלי להיזקק לסעיף הנבצרות) (כמובן שהממשלה יכולה לקבל החלטות גם בהעדרו של ראש הממשלה).

הוצע בוועדה לשקול רעיון שהממשלה (או הממשלה באישור הכנסת) תוכל להחליף את ממלא המקום – יש לדון בכך שנית שהרי נקבע במפורש שהכנסת תאשר את ממלא המקום מלכתחילה (שיתמנה בידי ראש הממשלה).

הוחלט בוועדה להציע לקצר את הזמן שבו יכול ממלא מקום ראש הממשלה לכהן במקומו – ל-60 ימים. אם תתקבל גרסה זו יהיה צורך לתקן בהתאם את סעיף ההתפטרות (היום: 20(ב) בחוק-יסוד: הממשלה).

לדיון – האם לכלול בחוקה פרמטרים והליכים לקביעת נבצרות זמנית (שהופכת אוטומטית לעילה של הפסקת כהונה בלי הליך נוסף) או להותיר עניין זה לחוק רגיל? (בבדיקה, לא נהוג בחוקות להתייחס לעניין זה בפרטנות).

לנוסח – מוצע להשמיט את הסיפה הקבועה היום בסעיף 16(ב) בחוק היסוד והקובעת: "חלפו 100 ימים רצופים שבהם כיהן ממלא מקום ראש הממשלה במקום ראש הממשלה והוא לא חזר למלא את תפקידו, יראוהו כמי שנבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו". סיפה זו תשמש בסעיף הקובע מתי מתקיימת הפסקת כהונה של ראש הממשלה (סעיף 23 להלן) (ובמקביל – מוצע שם לאפשר להכריז על נבצרות דרך קבע גם בטרם חלפה התקופה הנקובה אם ברור שאין תקנה. כך שתקופה זו תהיה תקופה מרבית אך לא מזערית כפי שניתן לסבור מהנוסח שבחוק היסוד היום).

לדיון – רעיון שהועלה בוועדה שיש לקבל אישור הכנסת גם כאן – האם בנסיבות חריגות כאלו יש מקום לכך (אף אם בדיעבד)? ומה אם הכנסת לא תאשר? מי יהיה ראש ממשלה בפועל עד הרכבת ממשלה חדשה)? למעשה ניתן אולי לקבוע זמן מסוים שבו יש להסתפק בקביעת הממשלה (הנבצרות יכולה להיות פתאומית) ואחר כך להביא לאישור הכנסת.

לדיון – גרסה ב' – אותו ההגיון שעומד בבסיס סעיף 30(ד) בחוק היסוד – כלומר, שאם יש נבצרות פתאומית, יש לאפשר למלא מקום באמצעות אדם שהוא מאותה הסיעה של ראש הממשלה, ו"להמשיך את דרכו".

לדיון – גרסה ג' – השלמה לחוק הנורווגי: ממלא המקום בסיטואציה זו יהיה מי שהיה חבר הכנסת וישוב להיות חבר הכנסת עם מינויו כממלא מקום ראש הממשלה.

לדיון – גרסה ד' – קביעת ברירת מחדל אוטומטית כל עוד לא נעשתה בחירה בממשלה, במצב פתאומי.

היום יש תקלה חוקתית הנובעת מכך שלא נאמר בחוק-יסוד: הממשלה מה קורה בתום תקופת מילוי המקום וכך יכול להיווצר מצב לפיו תסתיים תקופת מילוי המקום אך הכנסת לא תאשר צירוף שר או שינוי בחלוקת התפקידים בין השרים ויותר משרד ללא שר.

מוצעות כמה הצעות שיכולות לפתור עניין זה: מוצע לתקן את סעיף 31 בחוק היסוד דהיום שהוחלט להעבירו לחוק הממשלה ולאפשר שינוי בחלוקת התיקים בין השרים ללא אישור הכנסת. במקביל מוצע כאן – גרסה ג' – לקבוע ברירת מחדל של חזרת המשרד לראש הממשלה (פירוק ממשלה צריך להיות על דרך של אי אמון או מצב דומה ולא תרגיל פרלמנטרי של אי אישור החלפת שר שהפסיק לכהן כשהממשלה זוכה לאמון). כמו כן מוצע להאריך במעט את תקופת מילוי המקום (גרסה ב').

לדיון – כללים לקביעת נבצרות של שר, וכן האם לקבוע (בדומה לראש הממשלה) שאם לא חזר השר לתפקד יראוהו כמי שנבצר ממנו דרך קבע למלא את מקומו?

ההצדקה לכלול בחוקה את התפקיד – למרות שסגן שר אינו חלק מהממשלה במובן הצר – היא כי מדובר בנבחר ציבור מהרשות המחוקקת שהוא גם חלק מהרשות המבצעת (במובן הרחב), שיכול שיהיו לו תפקידים או סמכויות במשרד ממשלתי וחייב באחריות משותפת, וכן אם רוצים להגביל בחוקה את מספר סגני השרים (כחריג) – הסעיף עיקרו הסמכה.

לדיון – אישור הכנסת למינוי סגני שרים, נוכח האמור לעיל. הסדרים בחוקה הנוגעים לסגני שרים - סקירה משווה לגרסה ב' – מעוגן בה הדגם המקובל היום שסגן השר פועל "בעניינים" שנמסרו לו (עמדת היועץ המשפטי לממשלה היא שאין לאצול לו סמכויות סטטוטוריות – ור' הנחיות היועץ המשפטי לממשלה 1.1300, 1.1301, 1.1304).

היועץ המשפטי לממשלה-המשפט והממשל

לדיון – גרסה ג' – לא לעגן בחוקה את הדגם הנוכחי של סגן שר, להזכיר את התפקיד רק בשל העובדה שניתן למנות אליו חבר ברשות המחוקקת, ולאפשר לבנות דגם בחוק רגיל בלא שריון. כך למשל סברו בוועדה כי יש לאפשר אצילת סמכויות (גם סטטוטוריות) לסגן שר. לעת עתה, מועברים הסעיפים העוסקים בסגני שרים, כפי שהם, לחוק הממשלה.

לדיון – רעיון שהועלה בוועדה בעניין החלת החוק הנורווגי על סגני שרים. לא מוצעת גרסה כזו בנוסח כאן (אלא לגבי שרים בלבד).

הוחלט בוועדה להשמיט סעיף זה לגבי כל נושאי המשרות ברשויות השלטון מהחוקה ולהעבירו לחוק רגיל. מוצע לדון בכך שנית:

העקרון החוקתי ששכר ותשלומים אחרים משולמים מאוצר המדינה דווקא ונשלטים על ידי הפרלמנט באמצעות קביעת הליך ההחלטה בעניין בחוק – הוא עקרון מקובל.

אלא שאין צורך לכלול בחוקה את הדרך לקביעת התשלומים או את ההסדר לגבי שארים – כל אלה יועברו לחוק הממשלה.

לדיון – האם לדרוש מספר מסוים של חברי הכנסת לצורך בקשה להביע אי אמון בממשלה? הסדרים בחוקה הנוגעים להבעת אי אמון בממשלה - סקירה משווה או לקבוע הפרש זמנים מסוים בין הצעות אי אמון?

בוועדה הוחלט על גרסה המצמצמת את הזמנים ולפיה לא יוכל הנשיא להאריך את התקופה (בסעיף זה ובסעיף הפיזור), בשינוי למצב היום.

קביעת בחירות שלא על דרך של השוואה להתפזרות (ר' סעיף מועד הבחירות בפרק הכנסת).

לדיון – לכאורה, הסעיף הקטן מיותר. האמור בו מובן מאליו ונובע מהגיונם של דברים (למעט הסיפה). אין להביע אי אמון הממשלה שהתפטרה. ולגבי חוק לפיזור הכנסת, ר' סעיף 9 לעיל (והרי אי אמון בשיטתנו כעת משמעו הרכבת ממשלה חילופית). הנוסח מוצע לאור ספקות שנתעוררו בשלהי הכנסת ה-16.

לדיון – גרסה ב' – לא רק בתקופת נבצרות או הפסקת כהונה אלא גם בעת מילוי מקום (ור' הגרסאות בפרק נשיא המדינה, בסעיף 13) יש לדון במצבים בהם יהיה ויתור על ההסכמה מפאת מילוי מקומו בידי יושב ראש הכנסת.

בוועדה הוחלט על גרסה המצמצמת את הזמנים ולפיה לא יוכל הנשיא להאריך את התקופה (בסעיף זה ובסעיף אי האמון).

לשקול האם יש מקום לעשות כאן הבחנה לעניין חישוב המועדים (אף אם את 90 הימים לגבי הצו כן מחשבים בדיעבד מיום כניסתו לתוקף). יחייב את ועדת הבחירות המרכזית להתארגן בתוך 60 ימים שכן פרסום הצו מאפשר עוד 30 ימים של מאמצים ורק אחר כך נקבע מועד הבחירות אך נספר מיום כניסת הצו לתוקף.

אם ישתנה הדגם של היום לגבי העברה מכהונה מחמת עבירה (ויוקדם גם להגשת כתב אישום) – יהיה צורך לשנות את הסיפה לסעיף זה.

לנוסח – ניתן לבחור בנוסח של סעיף 29(ו) בחוק-יסוד: הממשלה.

לדיון – הוספת הגבלה נוספת על שימוש בסמכות: העברת חוק לפיזור הכנסת בקריאה ראשונה ועד תום תקופה קצרה שתיקבע (שבועיים עד חודש) מאותו היום. אם יוחלט בפרק החקיקה על גרסה המאזכרת את הדיון המוקדם, ניתן להשתמש בזה גם כאן.

נוסח זה משקף גם מצב של ממלא מקום וגם של ראש ממשלה בפועל – אחד השרים שנבחר על ידי הממשלה (בנבצרות של ממלא מקום או אם תיוותר האפשרות של היום שהשרים יכולים להחליף את ממלא המקום במצבים מסוימים).

לדיון – המצב המשפטי היום הוא שאי קבלת חוק תקציב שנתי בתוך התקופה הקבועה בחוק-יסוד: הכנסת היא עילה לקיום בחירות כלליות. האין מקום לקבוע כי ממשלה שכשלה בהעברת התקציב היא ממשלה שהתפטרה? (המשמעות – ממשלה כאמור תהיה ממשלת מעבר – על מגבלותיה וסמכויותיה, לרבות הגמישות בשינויים בהרכב הממשלה).

מוצע לא להתייחס כאן לאי הצהרת אמונים – כל כך לא סביר שראש הממשלה לא יצהיר.

השלמה בחוק הממשלה לגבי קביעת נבצרות; האם לקבוע בחוקה כללים לקביעת נבצרות זמנית ונבצרות קבע מיידית?

ההצעה כאן היא, מחד גיסא, לקבוע שקביעת הכנסת בעניין נבצרות דרך קבע תהיה מטעמי בריאות בלבד, ומאידך גיסא, שניתן יהיה לקבוע נבצרות דרך קבע גם בלי להמתין 100 ימים של נבצרות זמנית, אם יש ראיות טובות ומתקיים הליך נאות לקביעה שכזו. ניתן לחדד בנוסח את ההבדלים בין עילה (2) ל- (3).

מוצע לא להתייחס כאן לאי הצהרת אמונים – כל כך לא סביר שראש הממשלה לא יצהיר.

סעיפים 17 ו- 18(ב) ו- (ג) בחוק היסוד הועברו לחוק הממשלה ולחוק הכנסת.

:

לדיון – הצעה שהועלתה בוועדה ולפיה גם כתב אישום שמוגש נגד ראש הממשלה יביא להדחה אוטומטית שלו אלא אם כן הביעה בו הכנסת אמון בהצבעה ברוב חבריה. אם תתקבל גרסה זו, צריך להשתנות ההסדר הקבוע היום לגבי העברה מכהונה לאחר הרשעה בערכאה ראשונה.

לדיון – הצעה אחרת שעלתה – אם הורשע ראש הממשלה תידרש הצבעת אמון של הכנסת בממשלה ואם היתה הצבעת אמון ברוב חברי הכנסת – ימשיך ראש הממשלה בכהונתו.

לדיון – הצעת יושב ראש ועדת החוקה חוק ומשפט – אפשרות של השעיה אוטומטית אחרי ערכאה ראשונה עד לסיום הליכי הערעור ומילוי מקום על ידי ממלא מקום ראש הממשלה בתקופה זו.

לדיון – מומלץ לשקול שנית החלטה לכאורה של הוועדה להותיר על כנו את הסעיף, הקיים היום: האם ראוי שנפילת ממשלה תארע באופן ישיר כתוצאה מפסק דין ללא הליך פוליטי בכנסת?

 :

לדיון – הנוסח כאן (וזה גם המצב בחוק היסוד דהיום) עניינו בעזיבה מוחלטת של שר את הממשלה ולא בעזיבת ("התפטרות") משרד מסוים, אם השר ממונה על יותר ממשרד אחד. האם להתייחס לכך (או להותיר זאת להסדר בעניין העברת תפקידים בין השרים ומילוי מקום? כהשלמה להסדר המוצע בחוק הממשלה).

אם יוחלט לכלול את ההצהרה בחוקה ייאמר: "הקבועה בפרק זה".

ר' השלמה מוצעת בחוק הממשלה לגבי פרוצדורת ההתפטרות.ר' השלמה מוצעת בחוק הממשלה לגבי אי תחולת ימי מנוחה.

ר' השלמה מוצעת בחוק הממשלה לגבי פרוצדורת ההתפטרות.ר' השלמה מוצעת בחוק הממשלה לגבי אי תחולת ימי מנוחה.

לדיון – האין לאסור תפקידים נוספים ולא רק אלה? (קשור גם לסעיף של ייחוד הכהונה ור' הערה בסוף פרק זה). כמו כן נדמה שהאיסור צריך להיות רחב יותר ולהתייחס גם לתקופות צינון.

ר' השלמה בחוק הממשלה לגבי אישומו של שר בבית המשפט המחוזי (עיקרו של ההסדר הקבוע היום בסעיף 23 בחוק היסוד יועבר לחוק הממשלה).

לדיון – גרסה ג' – רעיון שעלה בוועדה לעגן את הלכות דרעי ופנחסי בחוקה לעומת רעיון אחר שעלה – גרסה ב' – ולפיו חובת הדחה תהיה רק אחרי פסק דין סופי (אך החמרת התנאים הקיימים היום אינה ממצה ממילא נוכח הלכות דרעי ופנחסי).

האם לחייב הליך פוליטי בטרם הדחה?

ר' השלמה מוצעת בחוק הממשלה לגבי קביעת נבצרות דרך קבע. האם לקבוע כללים בחוקה לעניין זה?

לדיון – סעיף 11(ז) בחוק המעבר, התשי"ט-1949, קובע כי שר, ובמקרים מסוימים גם סיעתו, שהצביעו בכנסת נגד הצעת הממשלה ללא הסכמת הממשלה, דין השר כמי שהתפטר מהממשלה; יש לבחון את היחס בין סעיף זה לבין החוקה ומכל מקום, אין להותיר את הסעיף לצד החוקה (אם רוצים לשמר הוראות מתוך הסעיף) יצוין שהיום ממילא יש לראש הממשלה סמכות לפטר שרים בניגוד למצב ששרר עובר לחקיקת ההוראה ולכאורה יש לבטל את ההוראה.

הוספת החובה למנות באופן מיידי ממלא מקום חדש.

למילים שבסוגריים – תלוי מה יוחלט בקשר לחוק הנורווגי;

(אם לא יספיקו ויהיה צורך, יחול הסעיף הקובע שאם נבצר מממלא המקום למלא תפקידיו תבחר הממשלה שר אחר שהוא חבר הכנסת לעשות זאת).

לדיון – קביעת הוראה כללית (או בסעיף זה ובסעיף הנוגע לפקיעת כהונה של חבר הכנסת) שעניינה הסמכה לקבוע בחוק הוראות בעניין דחיית המועד שבו תיפסק כהונה בשל התפטרות עקב ימי מנוחה, חג, מועד או זיכרון.

ההחרגה של התפטרות בשל אי קבלת תקציב – שאז אין להרכיב ממשלה חדשה אלא נקבעות בחירות לכנסת.

לנוסח – די להזכיר את סעיף 22(1) או (3) שכן הם "משתרשרים" גם לסעיפים 21, 23 ו-24 להצעה כאן.

מוצע לדבוק בנוסח הקיים היום המאפשר לשר להתפטר ולראש הממשלה להעביר מכהונתו שר גם "בממשלת מעבר" כהמלצות ועדת ברנזון בעניין זה (בניגוד לחוק היסוד מתשכ"ח שבו נקבע במפורש ההפך (סעיף 25(ג)), ור' גם בג"ץ 623/76 מדינת ישראל נ' משה קול ואח', פ"ד לא(2) 3). לנוסח – לכן נאמר "תמשיך הממשלה היוצאת" ולא נאמר כמו קודם "ימשיכו השרים...".

אין חשש שהממשלה תתרוקן משרים כי כעת (וגם זאת בניגוד לעבר) ניתן יהיה לצרף שר לממשלה כזו בלי אישור הכנסת (ור' את סעיף קטן (ד)).

לנוסח – די להזכיר את סעיף 22(1) או (3) שכן הם "משתרשרים" גם לסעיפים 21, 23 ו-24 להצעה כאן.

ההחרגה של התפטרות בשל אי קבלת תקציב – שאז אין להרכיב ממשלה חדשה אלא נקבעות בחירות לכנסת.

היום נאמר כי כשנפטר ראש הממשלה "תבחר הממשלה שר אחר שהוא חבר הכנסת וחבר סיעתו של ראש הממשלה, לכהן כראש הממשלה עד שתיכון הממשלה החדשה". תכלית הוראה זו בעת שנחקקה היתה לפתור מצב שבו נרצח ראש הממשלה או נפגע על רקע אידיאולוגי – ואז לקבוע שממלא מקומו יהיה מסיעתו (ויימשך ה"רצף האידיאולוגי") אף אם ממלא המקום הקבוע הוא מסיעה אחרת (דבר שיכול לקרות לעיתים, במיוחד בממשלת אחדות). ואולם, מוצע כי ממלא מקומו שאושר על ידי הכנסת ימלא את המקום. אם ידע ראש הממשלה מראש שממלא מקומו יהיה זה שיתפקד בכל מקרי הנבצרות, יידע מראש למנות לתפקיד אדם מתאים.

ר' השלמה מוצעת בחוק הממשלה – על כך תבוא הודעה מהממשלה לכנסת.זה הסעיף המאזן את האפשרות להתפטר ולהעביר מכהונה שר בממשלת מעבר.

"חדל לכהן" – ההנחה בנוסח שמדובר גם על מי שחדל לכהן מעט לפני שהפכה הממשלה לממשלת מעבר ולא רק לאחר מכן (מצב משברי מאופיין בהתפטרות שרים). האם לקבוע תקופה מירבית בין חדילה מכהונה למינוי?

לדיון – האם לקבוע ששר שהתמנה לפי סעיף קטן זה יכול לכהן רק כל עוד הוא חבר הכנסת (תנאי כשירות מתמשך) או שדי בכך שהוא חבר הכנסת בעת המינוי (מבטיח שבממשלת מעבר, בהעדר אישור הכנסת, לא יכהן מי שהציבור לא נתן בו אמון).

לדיון – להוסיף שבממשלת מעבר רשאי ראש הממשלה לשנות את חלוקת התפקידים בין השרים בלי אישור הכנסת (אם לא תתקבל הגרסה לפיה גם במצב דברים רגיל לא נדרש אישור הכנסת לשם כך ואם נושא זה יוסדר בחוקה).

לדיון – רעיון שהועלה בדיונים לכלול בחוקה סעיף המצמצם את סמכויותיה של ממשלת מעבר. יש לשים לב לכך שישנם נושאים שייפתרו ממילא, כגון אישור אמנות בידי הכנסת - שלא יהיו תלויים במצב של ממשלת מעבר. כמו כן היום גם נקבעו מועדים להרכבת ממשלה (בניגוד לחוק מתשכ"ח) – ויש נסיון ליצור מצב ולפיו לא יתארך מדי מצב של "ממשלת מעבר"; ר' גם בג"ץ 5167/00 וייס נ' ראש הממשלה, פ"ד נה(2) 455 ובג"ץ 8815/05 עו"ד אברהם לנדשטיין ואח' נ' עו"ד מאיר שפיגלר ואח'.

לא מוצע לקבוע כי ממשלה כזו תדון רק בנושאים דחופים או שוטפים (בדרך כלל אין הוראה כזו בחוקות למרות שקיימות קונבנציות או תקנוני ממשלה בעניין אך ר' חוקת דנמרק סעיף 15(2) שלאחר אי אמון יש רציפות ואז ממלאים רק פעולות לתפקוד שוטף של המשרד).

הסיבות לנפילת ממשלה שונות ולא כולן קשורות ללעומתיות של הכנסת (למשל, פטירת ראש ממשלה).

כמו כן עמימות המושגים יכולה ליצור מצבים בעייתיים, ולהביא עניינים תדירות לפתחו של בית המשפט.

אם יוחלט על סעיף כזה – ראוי להתמקד בעניינים מוגדרים ולקבוע כי החלטות בנושאים מסוימים טעונות אישור הכנסת או אישור מחודש בידי הממשלה שתיכון (כמו מינויים מסוימים) ור' הצעה כאן לסעיף הסמכה.

נושאים נוספים:

ייחוד כהונה

לדיון – האם לכלול בחוקה סעיף של ייחוד כהונה לשרים הן כדי למנוע ניגוד עניינים והן כדי להדגיש שמלוא הזמן והנאמנות הם לתפקיד השר (ר' למשל סעיף 66 לחוקת גרמניה, סעיף 96 לחוקת דרום אפריקה, סעיף 98 לחוקת ספרד, סעיף 99 לחוקת אסטוניה, סעיף 150 לחוקת פולין), או חיוב לקבוע כללי אתיקה לשרים למניעת ניגוד עניינים וכו'; או סעיף בדומה לסעיף 43 בחוק-יסוד: הממשלה משנת 1992 (ר' גם הודעה בדבר כללים למניעת ניגוד עניינים של שרים וסגני שרים י"פ 4936, התשס"א, עמ' 462).

היום קיימת דרך עקיפה להחלת חובות שבחוק על שרים (דרך חוק החסינות) אך ראוי לקבוע דברים מפורשים (עניין זה ישליך על הפסקת כהונה של שר).

חסינות

לדיון – חסינות חברי הממשלה או פיקוח על אמצעי חקירה: היום יש חסינות דיונית ופיקוח על אמצעי חקירה בדרך עקיפה של החלת הוראות חוק החסינות (ר' סעיף 15 בחוק האמור) על חברי הממשלה או בשל כך שמעשית, רוב חברי הממשלה הם גם חברי הכנסת (דבר שישתנה אם ייבחר דגם של "חוק נורווגי"). החסינות פוגעת בשוויון הכל לפי החוק (ור' סעיף השוויון בפרק זכויות היסוד של האדם) ויש מקום להסדירה בחוקה, ומכל מקום, כמו לגבי כל נושא משרה אחר המוזכר בחוקה, ראוי שתידון במפורש. אין הכוונה כאן ליצור חסינות במילוי התפקיד הביצועי. אפשרויות – לוותר על חסינות של חברי ממשלה, לקבוע חסינות על דברים שנאמרים בישיבות הפרלמנט (ר' למשל סעיף 71 לחוקת הולנד), או לקבוע חסינות דיונית כמו אצלנו (ר' למשל סעיף 96 לחוקת איטליה) עם פיקוח מוגבר (שיפוטי או פרלמנטרי) על העמדה לדין או על הפעלת אמצעי חקירה (ור' תיקון מהעת האחרונה בעניין האזנת סתר לחברי הכנסת, שיחול "במשתמע" גם על חבר הממשלה: תיקון מס' 32 לחוק החסינות, ס"ח התשס"ה, עמ' 260).

יצוין גם שלאחרונה תוקן חוק החסינות ושונה הדגם של חסינות דיונית באופן שרוב העילות שם אינן מתאימות ממילא לחבר הממשלה (תיקון מס' 33 לחוק החסינות, ס"ח התשס"ה, עמ' 706).

תפקוד הממשלה

הוחלט להעביר לחוק הממשלה את סעיף 31(א) עד (ה) שעניינו שינויים בחלוקת התפקידים בין השרים ושינויים במשרדי הממשלה (לעיל מוצע גם להעביר את הסעיף שעניינו היות שר ממונה על משרד ושר בלי תיק לחוק הממשלה).

לדיון – אישור הכנסת לשינויי תפקידים בין השרים ולהקמה, איחוד או פירוק של משרדים; נדמה שיש צורך חוקתי בכך שהעברת סמכויות הנתונות בחוק משר לשר תהיה באישור הכנסת שכן יש כאן שינוי מהסדר הקבוע בחוק ואולם לגבי יתר העניינים המפורטים בסעיף – יש לדון בצורך בפיקוח הכנסת לעומת יצירת כללים המאפשרים לראש הממשלה גמישות ובמידת ההצדקה להתערבות של הכנסת בנושאים של ניהול פנימי של הממשלה (כגון החלפת תפקידים-משרדים בין שרים) – גם במשטרים פרלמנטריים אחרים יש לראש הממשלה – מרחב פעולה בעניינים אלה; מכל מקום יש מקום לאפשר גמישות בחלוקת התפקידים במיוחד בעת שמכהנת ממשלת מעבר (ור' גם ההוראה בעניין צירוף שר שלא באישור הכנסת בעת כזו).

העניין שלעיל הוא בעל חשיבות גם בעת שקיים צורך למילוי מקום של שר שמופסקת כהונתו: בעבור שלושה חודשים שבהם ניתן למלא מקום שלא באישור הכנסת אין אפשרות, לפי הדין הקיים, להמשך מילוי מקום. אם יוחלט שאין צורך באישור הכנסת להחלפת משרדים בין השרים הרי יהיה בכך פתרון ללאקונה חוקתית הקיימת היום ולפיה נותר משרד ללא שר (פתרון נוסף – בתום התקופה הקבועה למילוי מקום יועבר המשרד לראש הממשלה כברירת מחדל ור' להלן).

בסעיף, שיועבר כאמור לחוק הממשלה, תיכלל הוראה ששינוי ממלא מקום ראש הממשלה בידי ראש הממשלה יהיה באישור הכנסת.

לדיון – היחס בין פעולה באמצעות ועדות שרים לבין אצילת סמכויות (וכן ביחס בין סמכות הממשלה במליאתה לבין סמכות ועדות שרים סטטוטריות ור' בג"ץ 2918/93 עירית קרית גת נ' מדינת ישראל ואח', פ"ד מז(5) 832).

סודיות דיוני הממשלה

הוחלט בוועדה להעביר את סעיף 35 בחוק היסוד דהיום העוסק בסודיות דיונים והחלטות של הממשלה וועדות השרים לחוק הממשלה (ואכן ברוב מכריע של החוקות שנבדקו אין סעיף כדוגמתו בחוקה). ואולם גם בחוק רגיל יש לתת את הדעת על ההבדלים בין דיונים לבין החלטות, ובין סטנוגרמות (ר' סעיף 9(א)(4) בחוק חופש המידע, התשנ"ח-1998, ותקנות הארכיונים (עיון בחומר ארכיוני המופקד בגנזך), התשכ"ז-1966), לבין פרוטוקולים של דיוני הממשלה, וכן לגבי עילות החיסוי. לעת עתה טרם נדון עניין זה בוועדה ורק הוחלט שיוסדר בחוק רגיל.

יצוין שהוחלט שהזכות לקבלת מידע תיקבע כזכות חוקתית, (ר' סעיף 17 לפרק זכויות היסוד של האדם), וכחריג לדגם הרגיל של פסקת הגבלה כללית סויגה הזכות עצמה בהסמכה לקבוע בחוק תנאים וסייגים לקבלת מידע כדי להגן על אינטרס חיוני של המדינה, (כגון ביטחון המדינה, יחסי חוץ וכו').

אצילת סמכויות

הוחלט בוועדה שהסעיפים שעניינם אצילת סמכויות ונטילת סמכויות בחוק-יסוד: הממשלה (סעיפים 33 ו-34) יועברו לחוק הממשלה – ברובם עוסקים בסמכויות שרים לפי חוק ומתירים לחוק רגיל לחרוג מהם, כלומר, זו אמת מידה בלבד והיא יכולה להיקבע בחוק (ברוב מכריע של החוקות שנבדקו אין הוראות בעניין זה בחוקה).

לדיון – האם לקבוע הוראה חוקתית שסמכויות הנתונות לממשלה לפי החוקה (כגון התקנת תקנות שעת חירום, אישור הסכמים בינלאומיים, הכרזת מלחמה הסדרים בחוקה הנוגעים להכרזת מלחמה - סקירה משווה מינוי ממלא מקום לראש הממשלה במצבים מסוימים), למעט הסמכות השיורית, אינן ניתנות לאצילה (במקרים מסוימים, יש הסמכה בחוקה לפעול רק באמצעות חלק מהממשלה, ור' בעניין תקנות שעת חירום, או אישור פעולות צבאיות מסוימות). מה שיועבר לחוק רגיל ממילא לא ישליך על הפרשנות הנכונה כאן והכוונה העולה מסעיפי הסמכות בחוקה אף ללא סעיף זה – שאין להאצילם למעט הסמכות השיורית (כך שלכאורה אין צורך בסעיף זה).

בעניין סמכויות שר לפי החוקה: מלבד הסמכויות הנזכרות בפרק זה (מינוי ופיטורי סגן שר) מוזכרים בהצעה רק שר הביטחון (ואף בעניין זה מוצעת גרסה ולפיה אינו מוזכר בשמו) ולגביו נדמה שאין בעיה כי לא מדובר בסמכות ספציפית, ושר המשפטים.

אם יוחלט לכלול סעיף כזה, נוסח אפשרי: "סמכויות הנתונות לממשלה או לשר בחוקה אינן ניתנות לאצילה, למעט הסמכות השיורית של הממשלה".

כאמור לעיל, גם במסגרת חוק רגיל יהיה צורך לדון ביחס שבין סעיף תפקוד הממשלה והפעולה באמצעות ועדות שרים לבין הסעיף של אצילת סמכויות.