חוקה בהסכמה רחבה

הצעת חוקה – תיקון החוקה

1. תיקון החוקה [1]
הסמכות לתקן את החוקה נתונה לכנסת.	דברי הסבר דרכים לתיקון חוקה
2. הצעה לתיקון החוקה [3]
(א) הצעה לתיקון החוקה תוגש לכנסת על ידי ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, הממשלה או 40 חברי הכנסת. (ב) הצעה לתיקון החוקה של ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת או של הממשלה תפורסם ברשומות ותונח על שולחן הכנסת. (ג) הצעה לתיקון החוקה של 40 חברי הכנסת תובא לדיון מוקדם במליאת הכנסת; החליטה הכנסת לאשר את ההצעה, היא תועבר לוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת; אושרה ההצעה בועדה או שדחתה המליאה את הצעת הועדה שלא לאשר את ההצעה, תפורסם ההצעה ברשומות בנוסח שתקבע הוועדה ותונח על שולחן הכנסת.	דברי הסבר לדיון – שם הוועדה – המשנה ליועץ המשפטי לממשלה י' שופמן מציע "ועדת החוקה" ובחוק ייקבעו תפקידים נוספים בתחום המשפט; פרופ' י' זמיר מציע "ועדת המשפט". על בסיס דיוני הוועדה נוספה לסעיף כנוסחו בהצעת נאמן חלופה המסמיכה קבוצה של 40 חברי כנסת ליזום תיקון לחוקה. הצעתם תידון בהליך של דיון מוקדם ולא תפורסם ברשומות אלא לאחר שתעבור הכנה בוועדת החוקה. בהקשר זה דרוש מנגנון שיבטיח מחד גיסא כי האופוזיציה תוכל ליזום דיון חוקתי ותיקון חוקתי, ומאידך גיסא כי לא תפורסם ברשומות אלא הצעה שעברה עיבוד ודיון משמעותיים. האם יש מקום להליך המאפשר לקבוצה גדולה של אזרחים (כמאה אלף) ליזום הצעה לתיקון החוקה אשר תידון בדיון מוקדם בדומה להצעה של קבוצת חברי הכנסת?
3. שלבי החקיקה של תיקון לחוקה [4]
(א) תיקון לחוקה יתקבל בארבע קריאות בכנסת.
(ב) תיקון לחוקה יתקבל בקריאה הראשונה ובקריאה השניה בכנסת ברוב קולות של חברי הכנסת שהצביעו, והנמנעים לא יבואו במנין.	דברי הסבר לדיון – בדיון בוועדה עלו רעיונות לקבוע תקופת זמן מזערית בין הקריאה השניה לקריאה השלישית. לדיון – עולה השאלה מה צריך להיות דינן של הסתייגויות בהליך החקיקה של תיקון לחוקה. כיצד מבטיחים כי כל פרט בתיקון החוקה ידון בארבע קריאות ולא יתווסף בקריאה השניה ללא הכנה מפורטת קודם לכן? אין הכרח כי נושא זה יוסדר בחוקה עצמה, אך ראוי לדון בו אגב ניסוח הוראות פרק זה שכן הוא משליך על הבנת ההליך החדש המוצע כאן.
(ג) תיקון לחוקה יתקבל בקריאה השלישית בכנסת בקולותיהם של רוב חברי הכנסת לפחות.
(ד) תיקון לחוקה יתקבל בקריאה הרביעית בכנסת, בנוסח שאושר בקריאה השלישית, בקולותיהם של שבעים חברי הכנסת לפחות; הקריאה הרביעית תהיה בישיבת הכנסת שנועדה לעניין זה בלבד ואשר תיערך אחרי תום 180 יום מיום הקריאה השלישית.	דברי הסבר היום ישנם סעיפים מסוימים בחוקי היסוד שהרוב לשינויים הוא הרוב הנדרש בהם לפעולות מסוימות: כך למשל קובעים סעיפים 45 ו– 45א כי לתיקונים מסוימים בחוק-יסוד: הכנסת נדרש רוב של 80 חברי הכנסת (כגון הארכת כהונתה של הכנסת). לא מוצע לערוך הבחנות כאלו כאן מתוך הנחה שרוב של 70 וחלוף זמן הן ערובות מספיקות. אם יוחלט על תקופת מעבר (ותיקונים ברוב של 61, בלי חלוף זמן) יהיה צורך לעיין בכך שנית.
4. סדרי הגשה ודיון [17]
הוראות בדבר סדרי ההגשה של הצעות לתיקון החוקה וסדרי הדיון בהן ככל שלא נקבעו בחוקה, ייקבעו בחוק, בחקיקת משנה או בתקנון הכנסת.
5. פרסום [18]
הצעות לתיקון החוקה ותיקוני החוקה יפורסמו ברשומות; נוסחו של תיקון החוקה כפי שפורסם ברשומות הוא הנוסח המחייב.	דברי הסבר מעמד רשומות יוסדר בחוק הליכי חקיקה.
6. תחילה [19]
תחילתו של תיקון לחוקה היא ביום פרסומו ברשומות, זולת אם נקבעה בו הוראה אחרת.	דברי הסבר לדיון – האם יש לאפשר תחילה רטרואקטיבית של תיקון לחוקה?
7. תיקונים לחוקה בתקופת המעבר [21]
(א) בתקופת המעבר יקראו בסעיף 3(ד), במקום "בקולותיהם של שבעים חברי הכנסת לפחות", "בקולותיהם של רוב של חברי הכנסת לפחות" ובסופו יבוא "אלא אם כן החליטה הכנסת בקולותיהם של רוב חבריה, אחרי הקריאה השלישית, כי הקריאה הרביעית תתקיים במועד מוקדם יותר, כפי שתקבע".	דברי הסבר לדיון – הצורך בתקופת מעבר קשור בהיקף הנורמה החוקתית שתובא לאישור הכנסת. אם מלאכת החוקה תושלם במועד אחד אין מקום להוראה כזו בכל מקרה אחר יהיה מקום לבחון את דגם תקופת המעבר הרצוי.
(ב) בסעיף זה "תקופת המעבר" – תקופה שתחילתה ביום תחילתה של החוקה וסופה במועד שבו תחליט הכנסת, ברוב של שבעים חבריה, בישיבה שנועדה לעניין זה בלבד, כי תמה תקופת המעבר.
גרסה ב': בסעיף זה "תקופת המעבר" – תקופה שתחילתה ביום תחילתה של החוקה וסופה בתום שבע שנים מיום זה; הכנסת רשאית להאריך את תקופת המעבר, פעם אחת, בשבע שנים נוספות, בהחלטה שתתקבל בקולותיהם של שבעים חברי הכנסת לפחות.	דברי הסבר לדיון – גרסה ב' – הצעת פרופ' קליין: תום תקופת המעבר ייקבע בחוקה [כשבע שנים] אבל ניתן יהיה להאריכה ברוב של שבעים חברי הכנסת לתקופה נוספת. לשיטתו, כך יותר מכובד ונותן יותר סיכוי להסדר הקבע החוקתי הראוי להיכנס לתוקפו המלא. נושאים נוספים: האם לקבוע עקרונות מסוימים בחוקה שאסור יהיה לתקנם דרך כלל או בתקופות מסוימות (כגון בשעת מלחמה)? האם לחייב משאל עם כתנאי לשינוי של עקרונות מסוימים בחוקה? האם לקבוע תקופת זמן מזערית להגשת הצעה לתיקון החוקה, בעניין שבו נדחתה הצעה קודמת?

הערות:

[1]: ההפניה בפרק זה מתייחסת להצעת חוק-יסוד: החקיקה שגובשה על ידי ועדה בראשות פרופ' יעקב נאמן, שמונתה בידי הממשלה לבחינת חוקי היסוד ושהונחה על שולחן הוועדה; רוב הסעיפים שונו.