​

     "לא נאשר את העלאת מס הרכישה על דירות להשקעה אלא אם תהיה חלק מתכנית כוללת לפתרון מצוקת הדיור" כך היום (ד'), יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה) בדיון ראשון על מצוקת הדיור בקדנציה הנוכחית. הדיון התקיים עוד בטרם הועברה הצעת החוק על העלאת מס הרכישה לוועדת הכספים מתוך הכוונה להאיץ בממשלה לספק פתרון כולל למצוקת הדיור ומתוך כוונתו של גפני לדרוש להוסיף להצעת החוק אלמנטים נוספים, כגון שלא תחול העלאת המס על מי שירש שליש דירה וכד'. גפני הודיע לאנשי האוצר, כי בכוונתו להכניס להצעת החוק אלמנטים נוספים כאמור. בישיבה נכחה כמעט כל צמרת האוצר מלבד השר עצמו.

     חברי ועדת הכספים דרשו מהאוצר לספק הוכחות ליעילות הצעד של העלאת מס הרכישה. היו"ר גפני: "בספק אם העלאת מס הרכישה תקדם פתרון אך מוכן לאשר גם את זה במסגרת תכנית כוללת. כבר ב- 2011 נענינו לאוצר שטען שהעלאת המס תפחית את שיעור המשקיעים ותוציא לשוק דירות. עתה חובת ההוכחה בעניין על האוצר, האם אכן הנתונים מצדיקים את הטענה הזאת, בטרם נאשר את החוק". ח"כ אראל מרגלית (המחנה הציוני): "נראה שעיקר התכלית – להגדיל את הכנסות המדינה". ח"כ מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני): "זה אינו צעד להורדת מחירים אלא רק להחלפת המחזיקים בדירות".

     סגן שר האוצר, יצחק כהן (ש"ס): "האוצר עושה מאמצים אדירים לפתרון מצוקת הדיור בצד ההיצע, אך גם בצד הביקושים. בין היתר באמצעות העלאת מס הרכישה על דירות להשקעה".      מנכ"ל האוצר, שי באב"ד: מטרת הצעד הנוכחי, לווסת מעט את הביקושים בטווח המיידי לטובת זוגות הרוכשים את דירתם הראשונה. כיום 22% - 25% מכלל העסקאות הן לצרכי השקעה והמטרה לחזור ל- 19%. זו לא תכנית בפני עצמה אלא צעד אחד מתוך רבים להגדלת היצע הדיור. תכנית משולבת. ב- 1 ביולי החוק אמור להשתנות ויש ריצה של המשקיעים לנצל את המס הנמוך. ההנחה שזה יוריד בין 30% ל- 35% מהמשקיעים. בעבר השינוי במדרגות של מס הרכישה היה מינורי. לא מגדילים את קופת המדינה כי אם להיפך".       סגן הממונה על התקציבים, ערן ניצן: "כיום 8% מבעלי הדירות הם בעלי 2 דירות ומעלה. מצב ייחודי בכל העולם ויש לו השלכה על הדורות הבאים. הריבית הנמוכה מגדילה את מדד מחירי הדיור ותמשיך להזרים הון לתחום הדיור. הממשלה אוחזת במרבית הקרקעות זה יתרון גדול כי יכולה להחליט מה לעשות ולשנות כיוון אך חיסרון כי התגובה שלה איטית יותר ממחזיקים פרטיים. ההיצעים כבר גדלים. ישראל זקוקה ל- 40 עד 45 אלף התחלות בנייה. וזה רק יגדל כשב- 2030 יגדל לצורך של 60 אלף. לכן הרבה מהכלים שבונים היום להתמודדות לאורך שנים כי הצרכים יגברו".

     ח"כ מרגלית: "הבעיה המרכזית בהיצע והעלאת מס הרכישה זו תוספת תיווך בדרך לרכישת דירה להשקעה. נדרשים צעדים כוללים. רוצים למלא את קופת האוצר ב- 600 מיליון ₪ כדי לממן התחייבויות שונות. בסביבת ריבית אפס ולכן הראשונים שרצים לקנות דירה הם הפנסיונרים. 3% תשואה במקום לשים כסף שיישחק בבנק בריבית אפס. אם תעלו להם את מס הרכישה ייקחו עוד כסף מהשוכר כדי להצדיק את ההשקעה. המהלך הזה לכשעצמו פוגע בראש וראשונה בשוכרים. זה כמו עמלת תיווך".      ח"כ מיקי רוזנטל (המחנה הציוני): "הנתונים שהאוצר עצמו הביא מוכיחים שהעלאת מס הרכישה ב- 2011 לא הועילה דבר בהרתעת המשקיעים. היתה ירידה בשיעור המשקיעים כבר מ- 2010 ל- 2011 מ- 29.2% ל- 25.2% כנראה מסיבות אחרות, שכן רק לאחר מכן העלו את המס".     ח"כ מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני): "זה לא צעד להורדת מחירים אלא רק החלפת מחזיקים בדירות. קודם רכש מי שהיתה לו דירה ועכשיו מישהו שלא. אסור לפגוע במשפרי דיור או ביורשים. נראה שנתפסים לבהלה". לאוצר אמר: "אל תרוצו, תעשו צעדים נכונים. היה צריך להציג העלאת מס כחלק ממהלך קיים כדי לשנות התנהגות רוכשים ולא רק בדיעבד לבוא עם תכנית כוללת".      מרכז הקואליציה בוועדת הכספים, ח"כ מיקי זוהר (הליכוד): "העלאת מס הרכישה מבורכת. חסר פה נושא הפטורים למשל פטור ממס שבח של מי שמחזיקים בנכס שני ושלישי, דבר שישמש תמריץ להוצאת דירות להשקעה למכירה. דבר שנכון לעשות כדי להציף את השוק".     ח"כ רחל עזריה (כולנו): "אנשים משקיעים בדירות כדי להבטיח את הפנסייה שלהם. נדרשת התייחסות כוללת לבסיס תופעת ההשקעה בנדל"ן".    ח"כ אלי כהן (כולנו): "העלאת מס הרכישה היתה בכותרות כי יש גורמים אינטרסנטיים שיש להם עניין בעליית המחירים. אם מחירי הדיור ירדו כנגזרת מכך גם מחירי השכירות ירדו, יש ביניהם קשר מובהק. אנחנו כאן, כי יש דור שלא מסוגל לקנות דירות. הוודאות בשוק הנדל"ן והמיסוי חשובה מאוד וטוב עשה יו"ר הוועדה גפני, שמיהר להעלות את הנושא לדיון".

     ח"כ מיקי לוי (יש עתיד): "יש להימנע מהעלאת המס על דירה שהועברה בירושה. יש גבול לפגיעה באזרחים, כל החיים האנשים האלה שילמו מיסים, רכישה, שבח וכד'...".

     בסיכום דרש גפני מהאוצר "לחזור לוועדה אם נתונים המצדיקים את העלאת מס הרכישה, כיצד צעד קודם שנעשה בעניין הגדיל אם בכלל את מספר הדירות שיצאו לשוק, שגם משרד השיכון יביא נתונים". עוד קרא גפני לאוצר "לאפשר לזוגות צעירים הזכאים להלוואות ממשרד השיכון, וזכאים למשכנתא שאמורה להיות בתנאים טובים מאלו של השוק, שההלוואה לה הם זכאים תהיה חלף הון עצמי בבואם לרכוש דירה".

     סגן ראש אגף התקציבים, ערן ניצן, הציג עוד נתונים, ביניהם: שיעור משקיעי חו"ל בנדל"ן עומד ב- 2014 על פחות מ- 5% מכלל העסקאות, סך המשקיעים עומד עמד על 25.4%. 28% מאזרחי ישראל הם חסרי דירה, 7.9% הם בעלי שתי דירות ומעלה, 64.1% הם בעלי דירה אחת. כלל הצעדים שהאוצר מתכוון לקדם: הקמת הוותמ"ל (לקיצור הליכי תכנון, שיווק ובנייה), פינוי בסיסי צה"ל, הרחבת תכנית מחיר למשתכן, פיתוח שוק שכירות ארוכת טווח, הקמת רשות להתחדשות עירונית להחזרת מבנים נטושים לטובת מגורים, רפורמה בפדיון קרקעות מחקלאים לצורך דיור, הגדלת הפיריון של העובדים בענף הבנייה שסובל מפריון נמוך ועוד".

     בדיון כאמור נכחה כמעט כל צמרת האוצר החל מסגן השר, מנכ"ל המשרד, סגן ראש אגף התקציבים, מנהל רשות המיסים וגניו ועוד.

לפרטים נוספים: איל קציר, דובר הוועדה

אתר הכנסת: פורטל ועדת הכספים