כניסה
ז' באב תש"ף
28 ביולי 2020
הכנסת ה-23, מושב ראשון, כנס הקיץ
the knesset

בראשות חבר הכנסת יעקב מרגי
בהתאם לסעיף 100 לתקנון הכנסת, תחומי ענייניה של ועדת הכלכלה הם: מסחר ותעשיה אספקה וקיצוב; חקלאות ודיג; תחבורה על כל ענפיה; איגוד שיתופי; תכנון ותיאום כלכלי; פיתוח; זיכיונות המדינה ואפוטרופסות על ...
מספרי טלפון: 02-6408060, 02-6408059
פקס: 02-6753490
דואר אלקטרוני: vkalkala@knesset.gov.il
מנהלת הוועדה: לאה ורון
 

סדר-היום של דיוני הוועדה

Calendar
Title and navigation
Title and navigation
<יולי 2020>
יולי 2020
אבגדהוש
   1234
567891011
12131415161718
19202122232425
262728293031 
       

חדשות הוועדה

27 ביולי 2020 | ו' באב תש"ף | 15:00

הדברים נאמרו בדיון שיזם היו"ר מרגי על רקע המשבר הקשה בענף בצל הקורונה; נשיא בורסת היהלומים: אזור סחר חופשי יכול להגדיל את הכנסות המדינה מהענף במיליארד שקל בשנה; המשנה למנכ"ל משרד הכלכלה והתעשייה התייחסה לנושא ואמרה: התחלנו טיפול מול רשות המסים
 
ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ יעקב מרגי, המשיכה היום את המעקב אחר ענפי המשק שנפגעו כתוצאה ממשבר הקורונה, ודנה במ\צב ענף היהלומים. היו"ר מרגי פתח את הישיבה ואמר כי כולנו גדלנו על כך שענף היהלומים הוא ענף היצוא מספר אחת בישראל, אך הוא חווה ירידה של 80% בפעילות וקיימת סכנה אמתית להמשך קיומו. הוא הוסיף כי הוועדה מטפלת בכל סקטור שנפגע בקורונה ומנסה למצוא את הסיוע שמתאים עבורו.
 
נשיא בורסת היהלומים הישראלית, יורם דבש, אמר כי ענף היהלומים בן 83 שנה ובשנה בינונית אחראי ליצוא בסך של 20 מיליארד שקל. הוא הוסיף כי מדובר בענף שאולי נראה זוהר, אבל יש בו 15 אלף משפחות שרובן בחל"ת, וזקוקות לסיוע של המדינה. "מה שמתאים למסעדות לא מתאים ליהלומנים", אמר. הוא הסביר כי היהלומנים זקוקים לקווי אשראי בערבות מדינה, והציע בנוסף להקים בישראל אזור סחר חופשי בינלאומי ליהלומים, בשיתוף עם משרד הכלכלה. לדבריו, "מדובר במנוע צמיחה שיכול להגדיל את הכנסות המדינה מהענף בכמיליארד שקל בשנה. המדינה לא תצטרך להשקיע שום דבר, חברות מחו"ל לא ישלמו מסים ויהיה כדאי להם לעשות עסקים, בעוד היהלומנים הישראלים ישלמו מס וייהנו מכניסת החברות הזרות".
 
המשנה למנכ"ל משרד הכלכלה והתעשייה, נעמה קאופמן פס, אמרה כי באשר לענף היהלומים המשרד עוסק "בפיקוח ופיתוח". היא התייחסה לנושא אזור סחר חופשי ואמרה כי הדבר הובא לידיעת המשרד לאחרונה, ונמצא בתחילת הטיפול מול רשות המסים. מנהל מינהל היהלומים במשרד, אופיר גור, הוסיף כי צריך לתת פתרון מהיר ונראה כי עניין אזור סחר חופשי נראה ככיוון חיובי.
 
ח"כ אליהו חסיד אמר כי יש אנשים שהגיעו לפת לחם, והמדינה צריכה להציל את הענף לפני שיהיה מאוחר מדי. יו"ר מכון היהלומים, בועז מולדבסקי, התייחס לכך ואמר כי 450 חברי בורסה באו ולקחו 1,250 שקל שהבורסה נתנה בלי לדעת מי המבקשים, וזה מראה עד כמה המצב קשה. ח"כ עידן רול אמר כי מדובר ביצוא של משהו שהוא לא משאב טבע ישראלי, והתפלא על כך שכל פעם מחדש יש מי שמופתע מזה שענפים צריכים עזרה בקורונה. ח"כ יבגני סובה אמר כי הענף סובל מבעיה תדמיתית, שחושבים שכל מי שעוסק בו הוא מיליונר שיכול לשרוד את המשבר, בעוד שמסתבר שיש בענף כאלה שנפגעו קשה.
 
נציג אגף התקציבים, גל ברנס, אמר כי 74-76 אחוז מהבקשות של היהלומנים להלוואות מהקרן בערבות מדינה מאושרות, לעומת ממוצע של 68%. הוא הוסיף כי הוקמה גם קרן ייעודית לענף, וכי האוצר יהיה מוכן לשנות את מאפייני הקרן בהתאם לבקשות רלוונטיות. באשר לאזור סחר חופשי אמר כי מדובר בפנייה שהתקבלה לאחרונה ולכן אין עדיין עמדה בעניין. היו"ר מרגי קרא לכל הגורמים להיפגש ולקדם את הטיפול בנושא.
 
נשיא התאחדות תעשייני היהלומים, ניסים זוארץ, אמר כי מה שיכול להציל את הענף זה הלוואות בערבות מדינה גם למי שבסיכון. לדבריו, הבנקים מאפשרים הלוואות למי שלא בסיכון ואלה שבאמת צריכים הלוואה אפילו לא הגישו בקשה. חבר הנהלת ההתאחדות, רפי ירושלמי, אמר כי המדינה חייבת לשמור על מקומות עבודה. הוא ציין כי הענף הידלדל מ-30 אלף משפחות לפני עשור ל-15 אלף משפחות כיום, ואמר כי חייבים לשמור עליו שכן מדובר בענף עם הון וקשרים בינלאומיים.
 
היו"ר מרגי סיכם ואמר, כי "נוכח המשבר הקשה והסכנה להמשך קיומו של ענף היהלומים נדרשת הממשלה לפתרונות ייחודיים בכמה מישורים: הוועדה ממליצה למשרד הכלכלה והתעשייה, יחד עם האוצר ורשות המסים, לבדוק בהקדם את האפשרות להקים בבורסה אזור סחר חופשי שיאפשר לחברות מחו"ל לפתוח משרדים בישראל. כמו כן, הוועדה ממליצה למשרד האוצר להתאים את הסיוע שהוא מעמיד לצרכי כל ענף בנפרד, בהידברות עם נציגיו". עוד הוסיף היו"ר מרגי, כי הוועדה מציינת לחיוב את השיעור הגבוה של אישורים להלוואות ליהלומנים, וממליצה למשרדי הכלכלה והאוצר, יחד עם נציגי היהלומנים, להתאים את הקרן לצרכי היהלומנים, באופן שיאפשר לאנשים נוספים מהענף לפנות ולקבל סיוע".
27 ביולי 2020 | ו' באב תש"ף | 14:50
סמנכ"ל הכספים של כי"ל: שילמנו 400 מיליון שקל בעשור האחרון ואנו ממתינים לשומה; המשנה למנהל רשות המסים: אין מחלוקת לגבי שווי נכסי כי"ל – השווי הוא לפי העלות המופחתת ולא לפי...
23 ביולי 2020 | ב' באב תש"ף | 10:40
הוועדה תמשיך לדון בסיוע לענפים שונים על רקע משבר הקורונה, והשבוע תעסוק במצב ענף היהלומים, במימוש החובה לרכש גומלין במכרזים ממשלתיים ובמצב של זוגות צעירים שחתונתם בוטלה ונשרדו לשלם עד עשרות אלפי שקלים...
22 ביולי 2020 | א' באב תש"ף | 15:20
שר הכלכלה פרץ: צריך להשביח את כוח העבודה ולהעלות שכר

הדברים נאמרו בדיון מיוחד של ועדת הכלכלה על רקע משבר האבטלה במשק, בו קראה הוועדה לאמץ את המודל הגרמני, במסגרתו הממשלה מסייעת לעסקים כדי שימנעו מפיטורים; השר פרץ הציג את המודל הגרמני ואמר כי הוא חוסך מיליארד שקל בחודש לעומת מודל החל"ת – אך האוצר מתנגד מחשש שמפעלים ירמו

 

ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ יעקב מרגי, התכנסה הבוקר לישיבה מיוחדת שעסקה בגל הפיטורים הצפוי במשק, על רקע משבר הקורונה. לבקשת חברי הכנסת מאיר כהן, עוזי דיין ומנסור עבאס דנה הוועדה בתכניות משרד הכלכלה לטיפול עם גל הפיטורים הצפוי, ולבקשת חברי הכנסת מיקי לוי, אנטאנס שחאדה והיו"ר יעקב מרגי קיבלה הוועדה דיווח על היערכות שירות התעסוקה להתגברות באבטלה. כבר בפתח הישיבה הבהיר היו"ר מרגי כי הוא מתנגד נחרצות להורדת שכר המינימום. שר הכלכלה והתעשייה, ח"כ עמיר פרץ, הצטרף גם הוא לדברים ואמר כי צריך להשביח את העובדים ובכך להעלות פריון ושכר.

 

היו"ר מרגי פתח את הישיבה ואמר כי "המשבר הגדול שיהיה אחרי הקורונה זה משבר אבטלה ותעסוקה, ואם לא נתמודד איתו היום בצורה חכמה נחווה תקופות קשות. מי שמעז לומר שהפתרון לאבטלה זה הורדת שכר המינימום הוא אדם אטום. מי שחושב שמשפחה שמשתכרת שכר מינימום יכולה להרשות לעצמה לוותר על 100 שקלים לא מבין למה הם מיועדים בכלכלת בית שכזה. הפכנו להיות חברה הזויה".

 

ח"כ כהן אמר כי אנחנו מדווחים על עוד ועוד מפעלים וחברות שעומדים לפטר עובדים וביקש לדעת כיצד הממשלה נערכת. ח"כ עבאס אמר כי האבטלה מקרבת אנשים, גם באוכלוסייה הערבית, לפשע ולכן יש למנוע אותה. ח"כ לוי הוסיף כי נדמה שהממשלה איבדה כיוון מפחד בשל המצב הבריאותי, ובימים האחרונים אנחנו עדים לכך שכל יום ישנם פי 3 מפוטרים מאשר חוזרים לעבודה. ח"כ שחאדה אמר כי משפחה ערבית מרוויחה 50% פחות ממשפחה יהודית, ולכן האוכלוסייה הערבית פגיעה יותר וצריך לסייע לה יותר. ח"כ אחמד טיבי הוסיף כי צריך להתמקד בתעסוקת נשים במגזר הערבי.

 

שר הכלכלה פרץ התייחס, כאמור, להצעה להפחית את שכר המינימום, ואמר כי אין שום סיבה לעשות זאת. לדבריו, "הרעיון עומד בניגוד מוחלט לאתגרים שלנו. מכל השיחות שלי עם המעסיקים והעצמאים הם אומרים במפורש שכדי לקלוט עובדים צריך להעלות פריון, להשביח את האנשים ולהעלות שכר. דווקא המשבר הזה זו הזדמנות טובה מבחינתנו להשביח את כוח העבודה". הוא התייחס למודל הגרמני, של סיוע למעסיקים כדי שלא יפטרו עובדים, ואמר כי הוא נכון יותר למשק ואף מיליארד שקל פחות בכל חודש לעומת מתווה החל"ת.

 

ח"כ תמר זנדברג התייחסה למודל הגרמני ואמרה כי בלעדיו המשק יתקשה לגלות גמישות בהעסקה. היא הוסיפה כי אם לציבור לא יהיה כסף אז למפעלים לא יהיה למי למכור, וביקשה לדעת מה התייחסות האוצר להצעה. ח"כ יבגני סובה בירך על כך שאנחנו לומדים ממודלים מוצלחים בעולם. השר פרץ התייחס לכך ואמר כי האוצר מתנגד להפעלת המודל מחשש שהמעסיקים שלא התכוונו לפטר עובדים ירמו ויראו בכך הזדמנות לקבל כספים. על כך אמר השר פרץ: "הגיע הזמן שנתייחס לאזרחים באמינות ובצורה מכובדת".

 

עוד הוסיף השר כי משרדו הציג תכנית ליצירת 140 אלף מקומות עבודה באופן ישיר ועוד 100 אלף באופן עקיף. הוא אף קרא להשעות לתקופה מסוימת את חוק עידוד השקעות הון, כך שהממשלה תוכל לסייע במענקים למפעלים בפריפריה גם אם הם לא עומדים בתנאי של 25% יצוא. היו"ר מרגי הביע תמיכה בהצעה וח"כ לוי אמר כי ישנה הצעת חוק ברוח הזו. השר פרץ התייחס גם לתעסוקה במגזר הערבי ואמר כי אינו מתכוון לחסוך במאמצים כדי לטפל בסוגיה. "ככל שנצליח בחברה הערבית הכלכלה הישראלית תצא נשכרת", אמר.

 

יו"ר ועד עובדי התעשייה האווירית, יאיר כץ, התייחס לכוונת החברה לפטר 900 עובדים ואמר כי מדובר בפיטורים שלא לצורך. לדבריו, התעשייה האווירית במצב טוב מבחינת איתנותה הפיננסית. הוא הוסיף כי בעבר ידעו העובדים להושיט יד ולסייע בהתנהלות וגם בפיטורים כשיש צורך, אך במקרה זה אין צורך. המשנה למנכ"ל החברה, אייל יוניאן, אמר כי החברה לא רוצה לפטר עובדים ותהפוך כל אבן להימנע מכך, והוסיף: "אם מישהו חושב שנוכל להימנע מכך במצב שהכלכלה מתכווצת והתעופה מקורקעת – אנחנו בבעיה". יוניאן ביקש מהשר והוועדה הקלות רגולטוריות, על מנת לסייע בצמצום הפיטורים. השר פרץ אמר כי ישמח למצוא דרכים לסייע לתעשייה האווירית, שכן בתעשייה יש הון אנושי שכל יום שהוא ישב בבית זה הפסד אדיר למשק.

 

נציגת המכון הישראלי לדמוקרטיה, דפנה אבירם, אמרה כי כדי לקדם הכשרות מקצועיות צריך לתמרץ אנשים לא להישאר בבית. היא קראה לבטל את הקנס של הפחתת 30% מדמי אבטלה למי שיוצא להכשרה מקצועית, ולתת להם דמי קיום ותמרוץ למעסיקים. מנכ"ל משרד הכלכלה והתעשייה, דוד לפלר, התייחס לכך ואמר כי הכשרות מקצועיות הן בטיפול משרד העבודה והרווחה, והתוכנית של משרד הכלכלה מותנית במציאת מקום עבודה וכוללת סיוע למעסיקים.

 

היו"ר מרגי סיכם את הדיון ואמר כי "הוועדה רואה בהפחתת שכר המינימום כפתרון שגוי ולא ראוי, ומשבחת את שר הכלכלה על מתן העדפה לפיתוח כלכלי של אוכלוסיות מוחלשות, בפריפריה החברתית והגיאוגרפית. הוועדה קוראת למשרדי האוצר והכלכלה לאמץ את המודל של חל"ת חלקי, לפיו עובדים יועסקו בחלקיות משרדה והמדינה תשלים את שכרם. כמו כן סבורה הוועדה שבעת הזו נכון שדמי האבטלה למקבלי שכר המינימום יועלו מעל 70% מהשכר". עוד אמר היו"ר מרגי כי הוועדה סבורה שיש לבטל את התניית 25% יצוא כמתן מענק לחברות בפריפריה, וכי חברי הוועדה יזמו הצעת חוק בעניין.

 

באשר להכשרות מקצועיות אמר היו"ר מרגי, כי "הוועדה קוראת למשרד העבודה והרווחה לגבש תכנית להתאמת ההכשרות למובטלים שניתן להסב אותם למקצועות נדרשים, ולבטל את קיזוז 30% מדמי האבטלה למי שיוצא להכשרה מקצועית.

 


ועדת הכלכלה
חדר הוועדה, באגף הוועדות (קדמה), קומה 3, חדר 3740
 


2020, כל הזכויות שמורות למדינת ישראל - הכנסת או לצדדים שלישיים, כמפורט בקישור