ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ איתן כבל המשיכה היום להכין לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק נתוני אשראי, שנועדה להגביר את התחרות בשוק האשראי בעיקר למשקי הבית ולעסקים קטנים. היום המשיכה הוועדה את הדיון בו החלה אתמול, בסעיף העוסק בהקמת המאגר לנתוני אשראי ומטרותיו והחלה לדון בסעיף העוסק במקורות שיהיו חייבים להעביר מידע למאגר. במהלך הדיון הביע היו"ר כבל חשש שרשימת הגופים שמחויבים להעביר מידע למאגר תאפשר איסוף של מידע שלילי בעיקר. "ההצלחה או הכישלון של החוק טמון בסעיף הזה – וחייבים להגדיר בצורה ברורה מהם הנתונים החיוביים כדי שהחוק באמת ישנה מציאות כלכלית חברתית כמו שהוא מבטיח. אבל אם מטרת החוק היא רק לייעל את ניהול הסיכונים ולחזק את הלקוחות החזקים ואת המערכת הבנקאית – אני לא רוצה אותו", אמר.
לפי הצעת החוק, הגופים שיחויבו להעביר מידע למאגר הם כונס הנכסים הרשמי, לשכות ההוצאה לפועל, בנק ישראל, בית המשפט, חברות תשתית ציבורית, תאגיד בנקאי ומנפיק כרטיס חיוב. היו"ר כבל סירב להצביע על הסעיף ואמר כי "אם החוק יעבור במצב הזה נרע את מצב האזרחים ונטיב עם הבנקים והגופים הפיננסיים". ח"כ עיסאווי פריג' אמר כי "צריך להגיד את האמת, מטרת החוק אולי לא כתובה במפורש אבל היא להעריך את כושר ההחזר של הלווים – רוצים לדעת שלקוח מסוגל לא רק לקחת הלוואה אלא גם להחזיר". היו"ר כבל הגיב ואמר כי זו לא הייתה ההגדרה של שר האוצר ומנכ"ל המשרד – ואם החוק נועד רק לייצר כלי לבחינת סיכונים אז אין בו צורך – הבנקים עושים את זה מצוין.
נציג האוצר, כפיר בטאט, התייחס לכך ואמר כי המטרה היא להגביר את התחרות על האשראי, כדי להוזיל אותו ולאפשר לציבור רחב יותר לקבל אשראי. כאשר, לדבריו, האמצעי הוא שיתוף נתונים לצורך דירוג. היו"ר הגיב ואמר כי "כמו שזה נראה עכשיו הדבר הראשון הוא הגנה על הבנקים. אני בעד החוק אבל בתנאי שיאפשר תחרות אמיתית – וזה צריך לבוא לידי ביטוי בנוסח ההצעה".
ח"כ איילת נחמיאס ורבין ציינה כי לפי ההצעה הרוב המכריע של המידע שייאסף הוא מגורמים שמחזיקים במידע שלילי. ח"כ יעקב פרי ביקש לדעת מדוע מחייבים רק את הבנקים וחברות כרטיסי האשראי להעביר מידע למאגר ולא מחייבים את חברות הביטוח וגופים שנותנים אשראי חוץ בנקאי. סמנכ"ל עמותת ידיד, רן מלמד, אמר כי צריך לצמצם את פרק הזמן של שמירת הנתון השלילי, כדי לאפשר הזדמנות שנייה. כלכלן המועצה לצרכנות, גיל ברגפרוינד, סיפר כי לפני 20 שנה עבד בחברת דירוג אשראי קטנה וביקשו ממנו למצוא מידע שלילי, גלוי ושאינו גלוי, על עסקים קטנים וצרכנים שביקשו אשראי – כדי שהדירוג יהיה כמה שיותר נמוך כדי להרע את תנאי האשראי של הצרכנים. לכן אמר ברגפרוינד כי צריך לבקש פיקוח של בנק ישראל על נוסחאות הדירוג כדי לוודא שמקרים כאלה לא יקרו. היו"ר כבל התייחס לכך והבהיר כי לפי ההצעה הרגולטור יהיה חשוף לנוסחאות הדירוג.
בתום הדיון הוסיף היו"ר כבל כי "חייבים להכניס מידע של מרכיבים נוספים שעד היום לא נמדדו ויכולים לתת תמונה חיובית כדי לחזק את הצד החלש, אחרת אי אפשר לדבר במונחים של מהפכה חברתית". הוא הוסיף כי בכוונתו לפנות לשר האוצר בעניין, כדי להבין בדיוק מה מטרת החוק ואמר: "אין כאן מהלך חברתי, יש כאן מהלך שיחזק קבוצה מאוד ברורה".
