במהלך הדיון הטעון הצטרפו חברי הוועדה למחאה על רצח נשים בעמידה של דקת דומיה; ביקשו ח"כים רבים ובראשם חה"כ גרמן לכלול בנסיבות המחמירות- רצח נשים בידי בני זוגן; הפרקליטות: מנסים להפוך את הדיון לבעד ונגד רצח נשים ואין שום קשר לתיקון המוצע
ועדת החוקה חוק ומשפט המשיכה היום (ד') להכין לקריאות שנייה ושלישית את הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 124) (עבירות המתה), התשע"ו-2015. הצעת החוק נועדה ליצור מדרג חדש של עבירות המתה בחוק העונשין. להצעת החוק הממשלתית מוזגה הצעת החוק שיזמו יו"ר הוועדה ח"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי) וח"כ מיקי רוזנטל (המחנה הציוני). הוועדה קיימה כבר מספר דיונים במדרג המוצע לפיו תיקבע עבירת רצח בסיסית שבצידה עונש מאסר עולם, ובעבירת הרצח בנסיבות מחמירות שהעונש בצידה מאסר עולם חובה. הוועדה חזרה היום להתמקד ברצח בנסיבות מחמירות, נסיבות שמבטאות את דרגת האשמה החמורה ביותר ושבהתקיימותן תתגבש העבירה החמורה ביותר.
יו"ר הוועדה חה"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי): "לאחר דיונים רבים בחוק אפשר לראות סופסוף אור בקצה המנהרה, ויש סיכוי שבעוד ישיבה או שתיים נוכל לסיים ולהביאו לאישור המליאה. רק אתמול נרצחה בעכו אימאן עווד כנראה בידי בעלה. זה דבר מזעזע. צריך לעשות כל שאפשר שזה לא יקרה. קבענו שיש רצח בנסיבות מחמירות שזה יותר חמור ובוודאי רצח על רקע כבוד המשפחה. הצעת החוק הממשלתית נסמכת על המלצות ועדת קרמניצר וכדי לקבל החלטה נחכה לשמוע גם את עמדתו".
חה"כ יעל גרמן (יש עתיד) ציטטה מפס"ד של שופט העליון אלרון שניתן החודש וקבע כי מדובר ב"תופעה נפסדת המהווה חולי חברתי". "גם רצח נשים הוא ערך מוגן. במהלך הדיון על הנסיבות פשוט לא נתנו את הדעת על אחת מהתופעות החולות בארץ ולא הכניסו את הנושא לחוק וזו שגיאה. האלימות חוצה מגזרים ואין ספק שטמונה ברצח נשים תפיסת עולם מעוותת שעלינו לפעול נגדה ע"י החמרת ענישה. השארת החוק כמו שהוא תעשה עוול בלתי מתקבל על הדעת כי נגן על עדי מדינה, חסרי ישע, נשים על רקע כבוד המשפחה אבל על נשים שנרצחו ע"י בני זוגן לא".
חה"כ שולי מועלם רפאלי (הבית היהודי): "בעולם אוטופי היינו יכולים להסתפק בכותרות אחרות והיום כשעוד לפני סוף השנה נרצחות 25 נשים אנחנו לא יכולים להתעלם. אנחנו לא מתעלמים ממקרים בהם גברים נרצחים ע"י בנות זוגן אך אי אפשר להתעלם מהנתונים. אם ערבי רצח את אחותו על רקע כבוד המשפחה הוא ייכלא למאסר עולם ואם איש יהודי ירצח את בת זוגו לא? הנושא הזה חייב להיכלל בנסיבות המחמירות".
חה"כ מיקי רוזנטל (המחנה הציוני): "אנחנו ממשיכים לדון בחוק יותר מדי זמן ונשים ממשיכות להירצח סתם. חייב להיות חלק דקלרטיבי בו אנחנו מצהירים שזה רצח חמור. אי אפשר להסתפק בקביעה הנורמטיבית כי ההרתעה לא מושגת בענישה אלא באכיפה אינטנסיבית של המשטרה ורשויות הרווחה עוד לפני שהמקרים הללו קורים. נגמרו התירוצים ויש כסף לנושא. אני מפציר בך יו"ר הוועדה לסיים את החוק ולכלול את הנסיבה הזו גם אם היא חופפת עבירות אחרות כי רצח נשים לא יכול לקבל אפילו קמצוץ של סבלנות בחברה הישראלית".
חה"כ בני בגין (הליכוד): "המספר של 25 נשים שנרצחו כולל סוגי רצח שונים, לא כולן נרצחו על-ידי בני זוגן, יש גם בת שחשודה ברצח אמה ומקרים נוספים. אנחנו מנסים לענות על צורך ועל מכת מדינה. יש 4 מיליון גברים והם לא רוצחים נשים בקלות כזו ולכן אני מבקש להיזהר ולדייק. גם הגדרת בן-זוג שתכלול גרוש מלפני שנים נראית הגדרה מרחיבה מדי ויש קושי בחקיקה בנוסח הזה".
חה"כ עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת), יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה: "דווקא על רקע רצח האישה ה-25 אתמול, חשוב להבהיר כי הן נרצחות על רקע היותן נשים. לא בגלל קטטה או שותפות בפשע אלא כי ניסתה להתנהג כאישה עם רצונות והחלטות עצמאיות ורצו למנוע ממנה זאת בין אם היא יהודייה או ערביה. 'רצח מגדרי' יעביר מסר ברור לנשים שהבית הזה סופסוף מבין לעומק את הבעיה".
חה"כ קארין אלהרר (יש עתיד): "אתמול נרצחה האישה ה-25 ועוד לא הסתיימה השנה. אלפי גברים ונשים יצאו לפני שבוע לרחובות ואין מנוס מלהכניס את זה. אני לא רוצה שתחלוף עוד שנה ויירצחו עוד נשים".
חה"כ רחל עזריה (כולנו): "נכון ששיעור הנרצחות מתוך 17,000 המתלוננות קטן יחסית ולא בהכרח יש קשר בין הדברים אבל לא יכול להיות שאם לא הייתה תלונה מעמד הרצח הזה יהיה שונה. אסור שהחוק יפגע בנסיבות המקלות ברצח כתוצאה מהגנה עצמית כמו כרמלה בוחבוט ועם זאת התופעה של רצח נשים ע"י קרובים להן קיימת יותר ויותר ויש לוועדה הזדמנות לתת סעד".
חה"כ מרב מיכאלי (המחנה הציוני): "השעה 10:00 ובכל הארץ נשים עוצרות ומפסיקות את מה שהן עושות כי אי אפשר לשאת את התופעה הזו יותר ועלינו לראות מה ניתן לעשות במסגרת החוק הזה. ההפחתה באחריות לאישה שמוצאת עצמה ממיתה בן זוג על רקע אלימות והתעללות לא מספיקה ויש להכיר בכך ולקבוע אפילו פטור מאחריות פלילית במקום הפחתה".
חה"כ מיכל רוזין (מרצ): נשים רבות שרצחו את בני זוגן היו יכולות למצוא עצמן בכותרת העיתון כמי שנרצחו, זו תמונת מראה. הסעיפים הקיימים לא נותנים מענה כי אף שופט לא ישפוט רצח של אישה ע"י בן זוגה כניסיון למשטר התנהגות. גם סעיף ההתעללות לא נותן פתרון כי צריך יהיה להוכיח התעללות ממושכת ואם לא הייתה תלונה במשטרה או לא שהתה במקלט הרוצח יקבל עונש קל יותר. זה פשע מגדרי חלק מאי השוויון בין גברים לנשים בחברה".
חה"כ פנינה תמנו שטה (יש עתיד): "חלילה אסור לעודד רצח אבל נשים כמו כרמלה בוחבוט אם לא היו הורגות היו מוצאות עצמן נרצחות. האינטרס הציבורי נובע ממציאות קשה. יש רצח של נשים על רקע מגדרי וזו התייפייפות לומר אחרת".
חה"כ רויטל סויד (המחנה הציוני): "לנו כמחוקק יש תפקיד לא רק להעלות מודעות ולהצטרף למחאות ולזעוק 25 אלא לדאוג שתהיה אמירה ברורה בחקיקה איך רואים רצח מגדרי. לדאוג שנשים לא תרצחנה בכל מיני אמצעים ובין היתר כשנקרא לילד בשמו ונקבע זאת כרצח בנסיבות מחמירות".
חה"כ עליזה לביא (יש עתיד ( "זו שעת רצון ואתה חייב לעזור לנו במשמרת שלך להקשיח את החקיקה ואת הענישה".
עו"ד לילך וגנר מייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים: "אין בעל אלים שעושה מעשה לפי קטגוריה של עבירת רצח בסיסית או בנסיבות מחמירות. ההצעה לא יוצרת הרתעה אלא אלמנט הצהרתי שאין לזלזל בו. קבענו ברפורמה שהשאלה היא האם האלמנט המחמיר כלפי הערך המוגן מתקיים בעושה או במעשה קונקרטית. לא מענישים אנשים על השלכות שאינן קשורות אליהם בהכרח גם אם התופעה נוראית. כך לדוגמה תופעת הסכינאות נוראית אך היא נכללת בעבירת הרצח הבסיסית. יש לבחון כל רצח ונסיבותיו. לא קבענו רצח של אישה במגזר הערבי אלא רצח שמטרתו עונשית, למשטר התנהגות. הגענו למסקנה שהעושה במעשהו לא רק פגע בקורבן קונקרטי אלא שמעשהו התכוון למשטר נשים בחברה שלו".
עו"ד תמר בורנשטיין ראש תחום משפט פלילי בפרקליטות המדינה: "אתם הופכים את הדיון לבעד ונגד רצח נשים וזה לא נכון. מפריע לי כאילו עמדתנו מוצגת כבעד פגיעה בנשים. זו עמדה משפטית. שום רצח לא היה נמנע כתוצאה מהתיקון המוצע אלא באמצעות תכניות מניעה שעולות הרבה כסף וקשורות לחינוך ולמקלטים. בנוסף, לא נשמעה הצעה קונקרטית האם כל רצח במשפחה הוא נסיבה מחמירה. לא כדאי לערפל את העובדה שזה יכול לפגוע בנושא של העונש המופחת ויקשה על ההתחשבות באישה שהרגה את בן-זוגה. רוב הנרצחים במדינה הם גברים, והשאלה אם רצח של אישה הוא יותר חמור מרציחות אחרות שהן חמורות לא פחות. אין לי מושג איך התביעה תצליח להוכיח רצח על רקע מגדרי- להוכיח שהוא שוביניסט? מזלזל בנשים? לעומת זאת התעללות קודמת ממושכת נותנת מענה מסוים למקרים שאנחנו מדברים עליהם".
רינת בניטה חוקרת במרכז המחקר והמידע של הכנסת: "כמעט מחצית מהנשים שנרצחו בעשור האחרון, נרצחו בידי בני זוגן. מבחינת ההתפלגות שליש ותיקות, שליש עולות ושליש הן ערביות. ייצוג יתר לעולות ולערביות. שליש מהנרצחות פנו למשטרה והתלוננו על אלימות לפני הרצח".
המשטרה: המטרה היא להגן על חיי עצורים ושוטרים בעקבות הברחות של אמצעי תקיפה; אנחנו לא מבקשים סמכות ללא גבולות. הדבר יבוצע בשים לב לסוגי העבירות ולמאפייני העצורים; היו"ר חה"כ סלומינסקי: "אם לא נגיע לאיזון לא יהיה חוק"
ועדת החוקה חוק ומשפט המשיכה היום (ד') להכין לקריאות שנייה ושלישית את הצעת חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - המצאה, חיפוש ותפיסה), התשע"ד-2014 - הדיון התמקד בסעיף 112 (4) בנושא סמכות חיפוש על הגוף בעת קבלת עצור למשמורת (סעיף 40 ג' המוצע לחוק המעצרים), לרבות חיפוש חזותי בעירום, על גופו של עצור עם קבלתו למשמורת במטרה למנוע הכנסת חפץ אסור למקום המעצר וזאת גם ללא חשד קונקרטי כי העצור מחזיק חפץ אסור.
רקע: כיום, לפי פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש), שוטר המבצע מעצר, או המקבל עצור או אסיר למשמורתו, רשאי לערוך חיפוש על גופו, שאינו חיפוש בעירום, בלי שהתקיים חשד קונקרטי שהוא מחזיק חפץ מסוכן. בתיקון מהעת האחרונה נוספה למשטרה גם סמכות לערוך חיפוש ללא חשד כאמור בעת שאדם מעוכב ונכנס עם השוטר לניידת משטרה. עם זאת, לשוטר אין כיום סמכות לערוך חיפוש כאמור בעירום על גופו של עצור עם קבלתו למשמורת. לכן, כחלק מהצעת חוק החיפוש, התבקשה הוועדה לדון בהוספת סמכות זו שתכליתה למנוע סיכון לגורמי האכיפה, לעצורים האחרים והסובבים את העצור ואף לעצור עצמו, ולשמור על הסדר הציבורי בבית המעצר.
יו"ר הוועדה חה"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי): "אתם מבקשים לפצל סעיף שמבחינתי אפשר להסיר. הסיטואציה היא שהמשטרה עוצרת מישהו וכשמביאה אותו לתחנה עושים חיפוש על הגוף. בכניסה לבימ"ש גם נדרש חיפוש בעירום? אחרי כן משם יעבירו לבית סוהר וגם שם יערכו לו חיפוש?. כך יכול להיות מצב שיפשיטו אדם 3 פעמים ביום. איזו שמירה על כבוד האדם יש פה? למה ביקשתם למחוק את החלק שמדבר על כך שהחיפוש ייעשה רק בעת חשד?. לפי החוק שהצעתם אין שום מגבלה. צ'ק פתוח. לא יכול להיות שמעצרים ישמשו כאמצעי לחץ. נתנו זמן למשרד המשפטים להכין הצעה שתעשה סדר בנושא המעצרים ואם נראה שזה מתמהמה נעשה זאת אנחנו כדי לוודא שהמעצרים מבוצעים לתכלית לשמה נועדו ולא לתכליות אחרות. אדם שמופעל עליו לחץ כזה יודה גם ברצח ארלוזורוב. אם לא נגיע לאיזון לא יהיה חוק. לא ניתן יד לפגיעה לא מדתית".
חה"כ שרן השכל (הליכוד): "בשלוש השנים האחרונות המשטרה מבקשת להרחיב כוחה ולקבל עוד ועוד סמכויות ויש למצוא איזון בין הפרטיות לבין יכולת המשטרה להגן עלינו. רוב השוטרים נהדרים אבל מספיק מקרים בודדים שבהם חורגים מסמכות. סמכות כזו משפילה, להפשיט אנשים בלי חשד סביר זה כוח מסוכן בלתי מוגבל. לא אתן לחוק לעבור בצורה כזו. רק לא מזמן ראינו איך 5 שוטרים עוצרים תוך השפלה את שפי פז האישה ה"מאוד מסוכנת", אז עכשיו יוכלו להביא אותה למעצר וגם להפשיט אותה? ייקחו גם את הקטינים מיצהר ויפשיטו אותם בבית המעצר? זה לא מתקבל על הדעת. תוציאו קטינים ונשים מהסיפור. אם אתם כ"כ חוששים לביטחון העצירים, על ההשפלה של הניידת, האזיקים ומעצר הימים, עוד תוסיפו הפשטה? אם יש עבר פלילי של אלימות אולי זו יכולה להיות סיבה אך לא סמכות גורפת".
חה"כ דב חנין (הרשימה המשותפת): "אי אפשר לומר "חיי אדם" בלי להציג נתונים על הפגיעות. מי שזורק זאת כך בלי נתונים הוא שמזלזל בחיי אדם. שפי פז רחוקה מדעותיי אך הזדעזעתי ממעצרה המבזה. בסיפור של קצין משטרה בכיר שאזרח ניסה להעיר לו על נהיגתו ואז במשפט התברר שמי שנהג בברוטליות היה קצין המשטרה שלא היה במדים והוא זה שמועמד למפכ"ל, ואותו נהג יכול היה למצוא עצמו במעצר והיו מפשיטים אותו. המשטרה עוצרת כ-50,000 אנשים בשנה ומספר כתבי האישום מצומצם בהרבה. אתם מייצרים פה מנגנון השפלה קיצוני של בני אדם, ללא חשד, בצורה בלתי סלקטיבית וללא מעצורים. ההשפלה הזו מייצרת סכנה לחיי אדם שיתאבדו בעקבות ההשפלה. צריך לתת לכם כלים טכנולוגיים משוכללים שיאפשרו איתור של דברים. יהיה מי שיהיה האיש שייעצר, גם אם זו שרה נתניהו או ניר חפץ הוא זכאי לכבוד. זה לא עניין של קואליציה ואופוזיציה".
חה"כ יעל גרמן (יש עתיד): "מישהו שביקר בניגריה אמר שעבר מכונת שיקוף ונאמר לו שהוא לגמרי עירום ואמרתי לו שזה בחיים לא יקרה בישראל. האמנם? מחר יבואו ויבקשו להפשיט את כולם כדי למנוע פיגועים. אני מאוד מעריכה את עבודת המשטרה בשגרה ובחירום אבל אל תקפצו. תשמרו על פרופורציות ועל זכויות אדם. כן, זה מגביל".
חה"כ ג'מאל זחאלקה (הרשימה המשותפת): "החוק צריך לעשות היפוך בסמכות כך שיהיה אסור לחפש אלא בחשד סביר לסכנה ממשית. השימוש לרעה בסמכות הזו אינו צפי אלא התקיים. אישה מבית לחם שמעכבים אותה במחסום מתווכחת עם השומר והוא מפשיט אותה כצעד של ענישה. הגשתי תלונות על מקרים רבים כאלו. שוטר X התעצבן מהפגנה, מגיעים לתחנה ואז דבר ראשון כעונש מפשיט. אנחנו מכירים את היחס בין עצור לשוטר וצריך להגביל ולפקח ולא לתת יד חופשית לשימוש לרעה".
סנ"צ איה גורצקי ע' יועמ"ש מטעם המשטרה שיתפה בסיפור אישי: "לפני 20 שנה אני פרקליטה בדיון בימ"ש מנהלת תיק מורכב נגד עבריין לא פשוט. במהלך הסיכומים הוא פותח את פיו ומשם מבצבץ תער סכין קטן וברור לי שהוא מחזיק כלי תקיפה בפיו ושזה איום כלפיי. בודקים ומגלים שנתפר בתוך הלחי תער של סכין. היום עצורים ואסירים מחזיקים על גופם ובמקומות מוצנעים בגופם כלי תקיפה, סכינים, טלפונים, סימים כדי לשרוד בבית הסוהר ומה שהיה לפני 20 שנה עולה וגובר. מזה שנים יש חסר עקרוני לפיו שירות בתי הסוהר יכול לקיים את החיפוש ולמשטרת ישראל, שלה המפגש הראשון המסוכן עם החשוד, אין את הסמכות. הדבר יוצר סיכון כלפי השוטרים וכלפי עצורים אחרים, אסירים, וכל באי בימ"ש. שב"ס פונים אלינו בטענות קשות שאנחנו מחמיצים הרבה "אוצרות" בחיפוש שלנו. אנחנו לא מבקשים סמכות ללא גבולות. הגבולות ייקבעו בנהלים והנחיות למצבים בהם יבוצע החיפוש והוא ייעשה רק בחדר מיוחד, רק על-ידי בן מינו של החשוד אלא אם יבקש אחרת. יתבצע תיעוד ועוד. הדבר יבוצע בשים לב לסוגי העבירות ולמאפייני העצורים. אנחנו מבקשים בסה"כ שתינתן לנו האפשרות לשמור על חיי אדם ועל הסדר הציבורי".
סנ"צ גבי ברקת ראש מדור סיור ושיטור במשטרה: "אנחנו רואים עליה בניסיונות של עצורים להחדיר חפצים אסורים והחיפוש היום מסכן את כל הסובבים. היה מקרה בו לא הצלחנו למצוא סכינים בתחתוניו של עצור שתקף עצור אחר ומקרה של מבחנה מזכוכית שלא נתגלתה במגנומטר אלא רק כשהעצור הצהיר עליה. יש עשרות תחקירים על עצורים המנסים להתאבד ולפגוע באחרים. אנחנו עושים הרבה מעצרים ולא כולם יעברו חיפוש והפשטה. אלו שצריכים הארכת מעצר עוברים לשב"ס שם יש סמכות חיפוש מלאה. עד שהם עוברים לשב"ס הם אצלנו במתקנים ואז יש הרבה דוגמאות לאמצעים שהחדירו נשים וקטינים, אמצעים שדרכם איימו גם על קורבנות".
עו"ד גבריאלה פיסמן מייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים: הסיטואציה בהכנסת עצור למשמורת מאוד רגישה ולממשק הזה יש פוטנציאל סיכון ביחס לעצור עצמו, לעצורים אחרים ולסוהרים ולכן נכון להחיל את אותו כלל שבפקודת בתי הסוהר לכל מתקן שמוחזק בו עצור. היום פקודת בתי הסוהר מאפשרת בין היתר לבצע בחינה חזותית של גופו העירום של אדם, לא על בסיס חשד. זה דבר לא נעים אך הוא מחויב המציאות כשיש חשש להכנסת חפץ אסור. לא מדובר על אמצעי ראשון בממשק עם העצור. בהתייחסה לדרישת היו"ר סלומינסקי להסדרת נושא המעצרים השיבה כי "יש החלטה שעובדים עליה בשת"פ בין השר לבט"פ לשרת המשפטים להקים ועדה שתדון בנושא המעצרים".
כלאי לירן קליין רת"ח חקיקה בשב"ס: "בשנתיים האחרונות ב-17% מהחיפושים נתפסו אמצעים אסורים בחיפוש החזותי בעירום- טלפונים וסמים. הם מסכנים חיים כי הם מגיעים גם לאסירים ביטחוניים. היו גם תפיסות של אמל"ח".
רפ"ק דקלה פוגל ע' יועמ"ש המשטרה: "אין יכולת לזהות תער שמוחבא בתחתונים של גבר. זה לא סכין קומנדו אבל מספיק שמחביאים פצירה יש לה פוטנציאל הרסני לדקירה עצמית או של אחרים. ביצענו פיילוט של מגנומטרים ועלה שהוא מתקשה בזיהוי מתכות מאוד קטנות ודקות כמו ראש תער של סכין יפני".
ד"ר חגית לרנאו המשנה לסניגור הציבורי הארצי: "בדוח השנתי של הסנגוריה בשנת 2015, חשפנו במספר מחוזות חיפוש בעירום בתחנות המשטרה ובשטח ללא חשד. בעקבות מספר פניות של הסנגוריה למשטרה נראה שהתופעה הצטמצמה. אני מופתעת שמבקשים חיפוש בעירום כי נכתב "ללא חשיפה של איברים מוצנעים" וזה הובן כחיפוש עד התחתונים. לכל הפחות צריך דרישה לחשד סביר. לצד החשש מאנשים העלולים להחביא על גופם סכין, יש עשרות אלפי עצורים מדי שנה ולא יכולה להיות סמכות אוטומטית לחיפוש בעירום שהוא משפיל מאוד. צריך לזקק את אותם מקרים בהם ראוי לחפש כדי למנוע סיכון אך לא באופן אוטומטי כפי שנעשה במקרה של כבילת עצורים במרחב הציבורי, שם נדרש חשד סביר, אך באחוזים ניכרים זה נעשה באופן אוטומטי".
עו"ד ד"ר נחשון שוחט מלשכת עורכי הדין: "חיפוש בעירום יכול לשמש גם ככלי לדיכוי והשפלה, ללחץ חקירתי. אנחנו יודעים על חוויה טראומטית שנגרמת לאנשים הנעצרים פעם ראשונה רק מטביעת אצבע. ההסמכה בחוק לקבוע תנאים פרוצדורליים צריכה לקבוע אלמנטים שיגבילו את השימוש לרעה בסמכות כמו חובת הנמקה, הגדרה של עילה, ממונה על חקירה ועוד. בכל מקום שיתבצע חיפוש כזה צריכה להימסר הודעה מפורשת לשופט המעצרים ולסניגור כדי שתתקיים בקרה".
עפ"י עקרון הפרדת הרשויות, הוועדה מפקחת על פעילות הממשלה. על מנת להדק את הפיקוח הפרלמנטרי, החל מהכנסת ה-18, יו"ר הוועדה בשיתוף הייעוץ המשפטי, החלו לעגן בחוק חובת דיווח על יישום וביצוע חוקים. הניסיון המצטבר מלמד כי הדוחות משביחים את דיוני הוועדה ומסייעים למשרדי הממשלה לפעול בהתאם לנתוני אמת.
במאגר חוקי מדינת ישראל, מוצג המידע על כל חוקי מדינת ישראל. לכל חוק דף, ובו התיקונים שהתקבלו מאז חקיקתו של החוק המקורי, ובכל תיקון – נוסחי הצעת החוק מתחילת הליך החקיקה ועד לחקיקת התיקון, וכן הפרוטוקולים של הדיונים במליאת הכנסת ובוועדות הכנסת.