היו"ר ד' תיכון:
לפיכך, רבותי, בעוד דקות ספורות, לכשיסתיים הדיון כאן, תצא הכנסת על-פי החלטת ועדת הכנסת לפגרה, ובעצם הכנסת הארבע-עשרה תסיים את מושבה הסדיר, וכל מה שיתבצעו מעתה ואילך, אלה מושבים מיוחדים שאני אכנס מפעם לפעם על-פי בקשה כזו או אחרת, בעיקר של הממשלה. צר לי שכך מסתיים המושב, אבל זה מה שיש.

חשבתי להיפרד היום מן הכנסת, הנאום מוכן, אבל נצטרך להמתין עד שהדבר יתאפשר באמצעות הדיון בתקציב המדינה בין קריאה שנייה לקריאה שלישית.

אני מאחל לכל חברי הכנסת הצלחה בפריימריס, שהם יחזרו לכאן בכנסת החמש-עשרה, וזו תהיה הרבה יותר טובה. יהיו לנו עוד כמה הזדמנויות, בין השאר אנחנו נחגוג יובל לכנסת, והיום זה יובל ה-50 לכנסת. הכנסת תקיים מושב מיוחד לרגל יובל ה-50 מייד לאחר הבחירות, ב-24 במאי. יהיה כאן מושב חגיגי שאליו יוזמנו כל חברי הכנסת בעבר, בהווה ובעתיד.

בהזדמנות זו אני נפרד מכם פרידה, איך אומרים, פרידה קטנה, צנועה ולא יותר מזה. נתראה בקרוב, בקרוב מאוד, יותר מהר ממה שמישהו מעלה על דעתו; אבל, כמובן, ידעתי שבעת הפריימריס זה יהיה עולם מטורף, עולם משוגע, ולכן העדפתי לסגור את הכנסת ולהפעיל אותה באמצעות מושבים מיוחדים. תודה רבה לכל חברי שעזרו לי במשך 18 השנים. תודה.

הישיבה הראשונה של הכנסת החמש עשרה
יום שני, כ"ג בסיוון התשנ"ט (7 ביוני 1999)
ירושלים, הכנסת, שעה 16:01

מזכיר הכנסת א' האן:
כבוד הנשיא!

(חברי הכנסת מקדמים בקימה את פני נשיא המדינה.)

(תרועת חצוצרות)

מזכיר הכנסת א' האן:
בבקשה לשבת.

נשיא המדינה ע' ויצמן:
חברות וחברי כנסת יקרים, אורחים נכבדים, היום יום שני, כ"ג בסיוון התשנ"ט, 7 ביוני 1999 - אני מתכבד לפתוח את הישיבה הראשונה של הכנסת החמש עשרה.

מזכיר הכנסת א' האן:
מקהלת "מורן", בית יצחק, בניצוחה של נעמי פארן, תשמיע את השיר "ציון תמתי".

(שירת המקהלה)

לכבוד יובל שנים לכינון הכנסת, ט"ו בשבט 1999

נאום נשיא המדינה ע' ויצמן

נשיא המדינה ע' ויצמן:
רגש של יראת כבוד מלווה אותנו במעמד חגיגי זה. עיני כל העם נשואות אליכם, חברי הכנסת, היום; הציפייה גדולה, התקוות רבות והאתגרים הרי גורל.

בתקופת כהונתכם זו צריכה להתגבש הישראליות שלנו בלי לאבד את יהדותנו. חובתנו לראות את עיצוב דמותה של המדינה בעין ציונית יהודית, וזאת תוך כדי מתן מעמד שווה גם לאזרחינו הלא יהודים.

מאז קום המדינה הצלחנו להקים כאן ארץ לתפארת, וזאת חרף כל הבעיות מבית ומחוץ. בחשבון היסטורי הנמדד במאות ואלפי שנים 51 שנים אינן זמן רב, אך בחיי אומתנו היתה תקופה זו תקופה גורלית מבחינת עיצוב פניה ופני החברה. יש לנו כלכלה בריאה והגענו להישגים יפים בתחומי הטכנולוגיה, החקלאות והמדע. עמדנו באתגר הציוני של קליטת עלייה. נוצרה כאן חברה ישראלית עם חיי תרבות ורוח תוססים. מדינת ישראל מורכבת מפסיפס של יהודים מעדות שונות, ויש בה גם בני דתות אחרות.

בכל העולם קיימת הערכה עצומה להישגינו, אך אנו סובלים לא מעט מביקורת פנימית מוגזמת ומהלקאה עצמית. לפעמים נדמה שצריך לבקר בחוץ לארץ רק כדי לשמוע את ההערכה הרבה שקיימת שם לישראל. יש לה הרבה במה להתגאות, ונכון, יש גם הרבה שעוד צריך לעשות.

עתידה של מדינת ישראל תלוי בעוצמתה. כוחנו כמדינה אינו מתבטא רק במטוסים, בטנקים ובהישגים מדיניים, אלא קודם כול במספר תושביה וביכולתם לחיות בשלום ובשלווה בינם לבין עצמם.

בישראל חיים קרוב ל 5 מיליוני יהודים. מטרת הציונות היא להביא לכך שכל העם היהודי יעלה לישראל. כמטרת ביניים עלינו לחתור לכך שבעוד שנים אחדות יהיה בארץ הריכוז היהודי הגדול ביותר בעולם ונגיע לכדי 8 מיליוני אנשים. במקביל עלינו לחזק את הקשר של יהדות העולם עם ישראל.

לאזרחי המדינה הערבים, המוסלמים, הנוצרים, הדרוזים, הבדואים והצ'רקסים אנו צריכים לסייע ולעשות הכול למען שוויון מלא בין כל העדות ושילובם במערכות המדינה. עלינו לחיות בצוותא בארץ ובאזור כולו, כי לכך נועדנו.

בתקופת כהונתכם צפויה התקדמות בתהליך השלום. 20 שנה חלפו מחתימת חוזה השלום עם מצרים, ומאז הלכנו דרך ארוכה: חתמנו על חוזה שלום עם ירדן ואף הגענו להסדרים עם הפלסטינים. אך הדרך עוד ארוכה וקשה. השלום הכרחי לנו ועלינו לעשות הכול להשגתו. המשא ומתן המדיני בוודאי יגרום לוויכוחים מרים, ואני רוצה לחזק אתכם ואת הממשלה החדשה בפעולתכם למען השלום.

המשימה שלכם, חברי הכנסת, היא בראש ובראשונה לעבוד למען חיזוקה וביסוסה של מדינת ישראל. שלטון החוק ועליונות המשפט הם החישוק העיקרי של החברה הישראלית, שרבים בה הבקיעים החברתיים. בית המשפט העליון הינו מוסד הזוכה לאמונו של הציבור בישראל; פגיעה במערכת המשפט והשיפוט היא פגיעה בציפור הנפש של החברה שלנו.

השאלה שצריכה להעסיק אתכם בראש ובראשונה היא כיצד לגשר על הפערים והקרעים בעם. לאחרונה התרחבו הקרעים והגיעו לממדים מדאיגים, במיוחד בתקופה שלפני הבחירות. אתם, חברי הכנסת, צריכים לשמש דוגמה אישית לכולנו. תראו לעם, שלמרות חילוקי הדעת אתם מצליחים לעבוד איש עם רעהו בדרך מתורבתת, מתוך כבוד לזולת ולשלטון החוק, הן בממשלה והן בכנסת ובכל מוסדות הציבור בארץ. הוו דוגמה ליושר ולאחווה.

יש לנו ארץ עם עבר גדול, עם הווה שנוי במחלוקת, אבל עם עתיד מבטיח. הבה נפסיק למתוח ביקורת על עצמנו. הבה נפעל בראש מורם לקראת כניסתנו לשנות האלפיים וההצלחה שמבטיח לנו העתיד בזכות מעשינו. עלינו להשקיע יותר מאמצים בחינוך, בתשתיות ובפיתוח החקלאות והתעשייה, ועל ידי כך לתרום לצמצום האבטלה עד כמה שניתן.

יש לנו במדינה דור צעיר נהדר, ומגיע לצעירים שנעשה הכול למען עתידם. אני מקווה שנגיע בתקופת כהונתכם לכך שתקציב החינוך יהיה שווה לכל נערה ונער, ללא הבדלי מוצא. מי ייתן ותקציב החינוך יעלה בגודלו על תקציב הביטחון.

בשש שנות כהונתי נפגשתי הרבה עם הדור הצעיר בבתי ספר ובעיקר בצה"ל. נוכחתי לדעת, שבקרב אחוז גבוה של הנוער קיימת נכונות נפשית עמוקה לשרת את המדינה. לצערי, ראיתי זאת בפרט בביקורי בבתי החולים. מרבית הפצועים מקרב חיילי צה"ל ששכבו שם הביעו בפני את רצונם לשוב במהרה לשירות קרבי ביחידותיהם.

חברי הכנסת, עומדת בפניכם משימה לא פשוטה לפעול למען הפיכת מדינת ישראל לאבן שואבת וקוסמת למיליוני תיירים שיבואו לבקר בארץ, לעולים חדשים שיגיעו בהמוניהם ארצה, ובכללם יהודים היושבים במדינות המערב, ולישראלים הרבים המתגוררים בנכר, שישובו אלינו במהרה.

מערכת הבחירות שהסתיימה לפני כשלושה שבועות משמשת תעודת כבוד לחברה ולדמוקרטיה הישראלית. על אף המחלוקות העמוקות בין המפלגות ובין המועמדים לראשות הממשלה, עברה מערכת הבחירות באורח שקט והתוצאות התקבלו גם אצל המפסידים בהבנה ובכבוד.

זה המקום להודות לראש הממשלה היוצא, בנימין נתניהו, על תרומתו למדינה, ואני מאחל לו הצלחה בכל אשר יפנה בעתיד.

לראש הממשלה הנבחר, אהוד ברק, רצוני לאחל דרך צלחה. עם היבחרך לראש הממשלה העשירי של מדינת ישראל עיני כל העולם נשואות אליך והכול מייחלים להצלחתך, שהיא גם הצלחתנו.

אתם, חברי הכנסת היקרים, ותיקים כחדשים, שאו ברכה בתפקידכם.

אסיים במלותיו של הנביא ישעיהו: "מה נאוו על ההרים רגלי מבשר, משמיע שלום, מבשר טוב, משמיע ישועה". היו ברוכים.

אני מתכבד להזמין את זקן חברי הכנסת, ידידי משכבר הימים, שמעון פרס, לעלות לבמה, להצהיר אמונים ולנהל את הישיבה.

הצהרת אמונים של חבר הכנסת ש' פרס

שמעון פרס: תודה.

אני מתחייב לשמור אמונים למדינת ישראל ולמלא באמונה את שליחותי בכנסת.

הרב הראשי לישראל, הרב ישראל לאו, נוטע נטיעות בגן משכן הכנסת, ט"ו בשבט 1999

קריאת פרק קכ"ב בספר תהילים וקטעים מתוך ההכרזה על הקמת מדינת ישראל

היו"ר ש' פרס:
אני מבקש ממזכיר הכנסת לקרוא מזמור קכ"ב בתהילים וקטעים מתוך ההכרזה על הקמת מדינת ישראל.

מזכיר הכנסת א' האן:
"שיר המעלות לדוד. שמחתי באמרים לי בית ה' נלך. עמדות היו רגלינו בשעריך ירושלם. ירושלם הבנויה כעיר שחברה לה יחדו. ששם עלו שבטים שבטי יה עדות לישראל להודות לשם ה'. כי שמה ישבו כסאות למשפט כסאות לבית דוד. שאלו שלום ירושלם ישליו אהביך. יהי שלום בחילך שלוה בארמנותיך. למען אחי ורעי אדברה נא שלום בך. למען בית ה' אלהינו אבקשה טוב לך."

"בארץ ישראל קם העם היהודי, בה עוצבה דמותו הרוחנית, הדתית והמדינית, בה חי חיי קוממיות ממלכתית, בה יצר נכסי תרבות לאומיים וכלל אנושיים והוריש לעולם כולו את ספר הספרים הנצחי."

"מדינת ישראל תהא פתוחה לעלייה יהודית ולקיבוץ גלויות; תשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה; תהא מושתתת על יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל; תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדלי דת, גזע ומין; תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות; תשמור על המקומות הקדושים של כל הדתות."

"אנו מושיטים יד לשלום ושכנות טובה לכל המדינות השכנות ולעמיהן, וקוראים להם לשיתוף פעולה ועזרה הדדית עם העם העברי העצמאי בארצו."

דברי פתיחה של ממלא תפקיד יושב ראש הכנסת ש' פרס

היו"ר ש' פרס:
אדוני הנשיא, אני מודה לך על דבריך בפני הכנסת, דברים חשובים שיזכו לתשומת לב מלאה.

חברי הכנסת, יום חג הוא לדמוקרטיה הישראלית. כנסת חדשה, החמש עשרה במניין, פותחת שעריה.

על פי לוח השנה מלא יובל לכינון הכנסת, אולם בשל הבחירות נדחה מועד ציון האירוע עד היום, ואני מתכבד לעשות זאת בשמחה ובגאווה.

בית הנבחרים העברי הראשון החל לפעול עוד טרם נדמו רעמי התותחים של מלחמת העצמאות. מדינה צעירה ושותתת דם בחרה בדרך הדמוקרטיה. את ישיבתה הראשונה של הכנסת קיימנו בירושלים החצויה. בימים אלה מלאו 32 שנה לאיחודה של ירושלים, בירת ישראל ובירת העם היהודי לנצח.

חברי הכנסת, אני מודה לדן תיכון על אופן מילוי תפקידו כיושב ראש הכנסת הארבע עשרה. בשם כל חברי הבית אני יכול לומר, שהוא עשה עבודתו נאמנה, הקפיד על כבוד הכנסת ושמר על רוחה וכלליה.

עלינו לומר שלום לחברי הכנסת היוצאים. איש איש ותרומתו על כתפיו ועתידו לפניו, ואנחנו מאחלים להם הצלחה.

רצוני לקבל בברכה את חברי הכנסת החדשים, שזו להם התנסות ראשונה בעבודת הבית הזה ופגישה ראשונה עם מהותו.

הכנסת משקפת את רצון העם, את אחדותו סביב משטר דמוקרטי וכיבוד החוק. הבית הזה לא נועד להעלים חילוקי דעות או להתעלם מהם. הוא אמון על חופש הדעות. הבית הזה, מיומו הראשון, מהווה מפגש של אנשים שונים, של עדות שונות, של שבטים שונים ושל עמדות שונות, וקיימות בתוכו לא רק דעות שונות אלא גם דעות סותרות. הוא מכריע על פי הרוב. אומנם, הדמוקרטיה אינה רק הכרעת הרוב אלא גם כיבוד דעת המיעוט. ואין הבית מסתיר הכרעותיו, כפי שאינו מתבייש בניסיונותיו לבנות גשרים ולהעלות פשרות, כדי לשמור על אחדותם של הרבים ועל כבודם של היחידים. עליו להכריע כדרוש ולכבד כרצוי. כי דמוקרטיה אינה רק זכותו של כל אזרח להיות שווה, אלא גם זכותו השווה של כל אזרח להיות שונה.

הבית הזה הוא בית מחוקקים, והוא מפקח גם על פעולת הזרוע המבצעת. כבית מחוקק הוא אמון על כיבוד החוק ועל כיבוד אי תלות המשפט. הבית כמפקח אמון על הביקורת והוא גם נתון לביקורת. לפעמים זו ביקורת קשה ובוטה, אבל אין לרגוז על כך. דמוקרטיה איננה מלאכת ליטופים; היא עומדת לביקורת שוטפת כדי לתקן עוולות ולמנוע שגיאות.

אבל, אסור להיתפס לזלזול במשטר הפרלמנטרי. גם אם נעשו שגיאות, יש לבית הזה במה להתגאות. הוא תרם להיסטוריה של ישראל הכרעות גדולות, כבדות ומרחיקות לכת, פעמים ברוב גדול ופעמים ברוב קטן. הוא עמד במבחן בניית מדינה, בניין צבא, בניין משק, בניית מערכת חינוך ומערכת משפט. הוא גזר בענייני חיים ומוות, במלחמה ובשלום. הוא עמד בכל אלה בלי לקפח את קיומו של החופש.

לבית הזה אין במה להתבייש כאשר הוא יישיר מבט לראי ההיסטוריה. אכן, יש דברים הטעונים שיפור. קודם כול בתרבות היחסים ובסגנון הדיונים שלו, שלא לדבר על שיטת הבחירות, שגם תומכיה וגם מבקריה סבורים שהיא טעונה שינוי או השלמה. אומנם, האירועים המרתקים שפקדו את ישראל עשו את ארצנו לארץ נעדרת שעמום ולבעלת טמפרמנט שאיננו מתאפיין באיפוק. אבל הבית הזה רק יזכה אם יוסיף לחופש המובטח גם איפוק מרכך וגם איזון מייצג.

הכנסת הארבע עשרה לא הוציאה את ימיה. היא קמה לאחר שאירע פשע שאין לו ניחם - הרצח של ראש הממשלה ושר הביטחון יצחק רבין, עליו השלום, שבהנהגתו התחלנו תהליך מהפכני של עשיית שלום במזרח התיכון; תהליך שהוא בלתי הפיך, והוא מחייב את המשכתו עד אשר ייהפך לשלום קבע. הכנסת נבחנה בעבר לפי יכולתה להתמודד עם אתגר זה. כך היא גם תיבחן בעתיד.

זו פעם שנייה שנערכו בישראל בחירות לפי שיטת הבחירה הישירה לראשות הממשלה והבחירה היחסית לכנסת. אין ספק שבין בחירה ישירה ובחירה יחסית יש סתירה שצריך ליישבה.

אני שולח ברכה נאמנה לראש הממשלה היוצא, בנימין נתניהו. אני מקדם בברכה את ראש הממשלה הנבחר, אהוד ברק, שזכה לרוב מרשים, ועל שכמו מוטלת אחריות ראשית וכבדה.

הכנסת החמש עשרה פותחת דף חדש בתולדות המדינה. כדי להגיע לשגשוג אמיתי עלינו לפעול כדי להשיג שלום מלא, שוויון אמיתי, ומותר הערכים המוסריים בחיינו כעם, לא רק כבודדים. רק שלום אמת יעניק תקוות אמת לדור הבא. כדברי חזקיהו אל ישעיהו: "כי יהיה שלום ואמת בימי" - ישעיהו, ל"ט, ח'. וכדי שיהיה שוויון צריך שבתי האולפנה - מפעוטונים ועד אוניברסיטאות - יהיו פתוחים לכולם. הידע הוא כיום המפתח לשוויון, כפי שהבטיח לנו צור ישראל: "נתן לי לשון למודים לדעת, לעות את יעף דבר יעיר; בבקר בבקר יעיר לי אזן לשמע כלמודים" - ישעיהו, נ', ד'. השלום, האמת וההשכלה הם ביסוד תרבות ימינו.

ישראל חייבת להיות ארץ ערכית, ולא רק הגדרה טריטוריאלית. ארץ שלא תשלים עם אפליה לאומית בין יהודים לערבים; או עדתית - בין עדות ספרד לעדות אשכנז; או מגזרית - בין נשים לבין גברים; או כלכלית - בין עניים לבין עשירים.

הכרה בעליונות החוק וכיבוד בלתי מתפשר של מערכת המשפט ועשיית הצדק הם אבני יסוד בדמוקרטיה שלנו. ואחרי הצדק צריך לרדוף, לא לברוח ממנו.

מחמיאים לעמנו שיש לו זיכרון ארוך, וודאי שיש לנו הרבה מה לזכור. ממעמד סיני, דרך השואה הנוראה ועד תקומתה הנפלאה של מדינת ישראל.

אבל העולם כולו, לרבות אזורנו, ובתוכו מדינתנו, נכנסים לעידן שבו צריך דמיון עשיר, לא רק זיכרון ארוך, כי מה שצפוי עולה על מה שהצטבר.

החזון כמו הזיכרון אינם זרים לנו. גדולתה של ישראל אינה רק במה שהיא זכתה, אלא גם במה שהיא מסוגלת להיות.

אנו חיים כאן בצפיפות, ועל כן אנו זקוקים לשלום נדיב. יחסים בין עמים אינם נופלים בחשיבותם מגדרות בין מדינות.

אנו חיים על שטח קטן, ועל כן עלינו לבנות את קיומנו על חוכמה, לא רק על אדמה.

אנו עם שיש לו היסטוריה ארוכה, שיסוד קיומו הוא ברוח ולא רק בחיל.
בתולדותינו, חזון הנביאים לא נפל בחשיבותו ממעשה המלכים.

אנו עם שידע פגע, חורבן ושואה. וכגודל הרוח עלינו לשמור על עצמאות ועוצמת צבאנו, צבא הגנה לישראל, שלא ייפגע ביטחונה של המדינה.

אין אלה דברים סותרים אלא משלימים. ובסופו של דבר אין הם רק משלימים, כי אם גם מאחדים את העם, בשורשיו, בגזעו, בנופו ובסביבתו.

בכנסת הזאת יתנהלו ויכוחים עזים בסוגיות קיומיות. עלינו להתחייב, כבר בצעדים הראשונים, שננהל את הוויכוח מתוך כיבוד תרבות הדיון וקבלת עול הרוב.

בכנסת הזאת נצטרך להכריע בשאלות יסוד של המדינה - גבולות קבע, הסדר יחסים בתחום הדתי והלאומי, קביעת נורמות חברתיות. האחריות הזאת היא אישית ומוטלת על כל אחד מחברי הכנסת באופן אישי. אלה תהיינה הכרעות קשות, אך בלעדיהן נישאר עם שסוע. אתן נוכל לאחד את כולנו למדינה אחת - דמוקרטית, בטוחה ושוחרת שלום.

14 כנסות היו לנו עד כה. מחלוקות וויכוחים אין גבול קרעו את הכנסת על כל חלקיה. אולם מקו ההתחלה ועד היום שזורה בכל הכנסת תקווה משותפת, תקווה גדולה לשים קץ למלחמות ולהביא את השלום המלא.

אני מאמין, שחלום השלום יהיה כחלום העצמאות, כלומר חלום שייהפך למציאות.