היו״ר ק. לוז:
חברי הכנסת. בנאום המסורתי של יושב-ראש הכנסת לקראת מסיבת יום השנה, רצוני הפעם להיאחז בדיון על תקציב הכנסת, במסגרת מצומצמת של אי-התערבות בחילוקי-הדעות. אחד הנואמים הציע, כי בעתיד ייערך דיון זה בישיבה שלפני מסיבת ט״ו בשבט ושיוקצב לו זמן נוסף. אני תומך בהצעה זו. יום זה הולם גם את הדיון על תקציב נשיא המדינה ולשכתו, כי ביום י״ז בשבט נבחר ד״ר חיים וייצמן ז״ל לנשיא המדינה הראשון. היום מלאו ארבע-עשרה שנה לקיום מוסד הנשיאות במדינת ישראל. ובהזדמנות זו אני מביע את רגשי הערצתי לנשיא ולדרכו הנעלה והנלבבת במילוי תפקידיו, ומאחל לו ולבני-ביתו בריאות טובה.

כאמור, לא אתערב בחילוקי-הדעות שהתעוררו בענין התקנון, אך רצוני לטפל בקצרה בתופעה אחת העלולה לשמש מכשול לעבודת הכנסת, והיא ניגוד או סתירה בין הנוהג שהשתרש לבין ההלכה שבתקנון. אביא דוגמות מספר: לאחר שהתקנון מפרט את תחום הענינים של כל ועדה קבועה, הוא מגדיר את תפקידי הוועדות בזו הלשון: "(א) תפקידי ועדה קבועה בתחום הענינים המסורים לה הם: דיון בהצעות חוק, בתקנות לאחר שהותקנו, בבקשות של תושבים שהוגשו לכנסת או שהוגשו לממשלה והועברו על-ידה לכנסת לדיון ולמסקנה, וכל ענין אחר אשר יימסר לדיונה על-ידי הכנסת. (ב) הוועדה רשאית לדרוש מאת השר הנוגע בדבר הסברה וידיעות בענין שנמסר לדיונה או שנכנס לתחום תפקידיה, והשר חייב, בעצמו או על-ידי נציגו, למסור את ההסברות או הידיעות המבוקשות.״

מכאן, שלפי התקנון מוסמכת ועדה לדון רק בענינים (הצעות חוק, בקשות של תושבים וענינים אחרים) שהועברו אליה על-ידי הכנסת, ובענינים אלה היא מוסמכת לדרוש מאת השרים הסברה וידיעות. אין התקנון מכיר בדיונים שוועדה מקיימת ביזמתה היא, וכן אין הוא מכיר בסמכותה של ועדה לבקש הסברים שלא בתחום התפקידים הנ״ל. אותו סעיף שבתקנון אינו מכיר באפשרות יזמת החקיקה של ועדות הכנסת. וגם הפרק על החקיקה מכיר רק שני סוגים של הצעות חוק: 1) מטעם הממשלה; 2) של חברי הכנסת; אין הוא מכיר בהצעות חוק מטעם ועדות. ואילו לפי הנוהג יוזמות ועדות דיונים, דורשות הסברים ואינפורמציה מאת השרים, יוזמות הצעות חוק (ועדת הכספים — חוק מבקר המדינה; ועדת הכנסת — חוקי משכורת וחסינות). דוגמה שניה — סעיף 30 קובע: "א) הצעות לסדר-היום של הישיבה הדו-שבועית יוגשו על-ידי חברי הכנסת בכתב ליושב-ראש הכנסת ויאושרו על-ידו. ב) היושב-ראש והסגנים יקבעו את סדר-היום של הישיבה הדו-שבועית בהתחשב עם הסדר בו הוגשו ההצעות שאושרו על-ידם״.

ואילו הנוהג הוא שההצעות לישיבה הדו-שבועית באות ללא כל התחשבות עם סדר הגשתן, ולא היושב-ראש והסגנים קובעים את ההצעות, כי אם הסיעות בוחרות מתוך מלאי הצעותיהן את הרצויות להן, ואילו היושב-ראש והסגנים צריכים להסדיר את ההצעות רק למען תת לכל סיעה וסיעה אפשרות להביא הצעה אחת או שתיים, ענין שהתקנון אינו מחייב אותו כלל וכלל.

סטיה חמורה מן התקנון בענינים החשובים כגון תפקידי ועדות או סדר הצגת ההצעות לסדר-היום, וההשלמה עם הסטיה, עלולות לרוקן את התקנון מתכנו. לפעמים סטיה מקרית של יושב-ראש הישיבה מן התקנון, אם חוזרת היא פעמיים—שלוש, נראית כנוהג שאין לעבור עליו.

אני צריך להעיר כאן, כי עם כניסתי לתפקידי למדתי את התקנון ומיד עמדתי על הסתירה שבין הנוהג לבין התקנון. שאלתי אנשים שקדמו לי בטיפול בכל הענינים הקשורים בתפקידיו של יושב-ראש הכנסת, ונאמר לי שאין כל אפשרות לעקור את הנוהג שהשתרש.

מכאן אין להבין את דברי כדרישה לחזור להלכות התקנון בענינים שהנוהג השתרש בהם לרצון חברי הכנסת. אך במקרים אלה יש, לדעתי, להתאים את התקנון לנוהג ולא לקיים לאורך ימים בעת ובעונה אחת הלכה רשמית ונוהג הסותר אותה. כל מקרה של התגלות סתירה יש לבדוק מיד ולהתאים את התקנון לנוהג או להחליט על ביטול הנוהג ועל חזרה לתקנון.

לא אלאה את הכנסת בדוגמות נוספות וכן בענינים אחרים בתקנון הדורשים תיקון. הפניתי לכך את תשומת-לבה של ועדת הכנסת. ככל שדה, גם שדה התקנון טעון טיפוח וטיפול מתמידים, אחרת עולים בו עשבי בר שמן ההכרח לנכשם.

כפי שציין חבר-הכנסת צדוק בנאומו וכן יושב-ראש ועדת הכספים, חלה השנה התקדמות חשובה בדרכי הדיון על תקציב המדינה וכן בסדירות תשובות השרים לשאילתות. אנו נמצאים עתה באמצע כנס החורף. מחציתו הראשונה היתה יעילה למדי, והסדר חדש של הדיון התקציבי יאפשר את אישורו של התקציב לפני תום שנת הכספים.

נאחל לכנסת — לחבריה ולעובדיה — עבודה פוריה ובריאות טובה.

חברי הכנסת, הנכם מוזמנים למסיבת ט״ו בשבט בשעה 9 בערב. הישיבה הבאה מחר בשעה 16.00. ישיבה זו נעולה.