הישיבה החמש-מאות-וארבעים-וחמש של הכנסת השניה
יום שני, ט״ו שבט תשט״ו (7 פברואר 1955)
ירושלים, בית הסוכנות היהודית, שעה 16:10
דברי היושב-ראש למלאת שש שנים לכנסת
היו״ר י. שפרינצק:
ועתה עלי לסיים את הישיבה בהזמנה למסיבה, כי היום ט״ו בשבט הוא, הוא היום שבו קם ויהי בית המחוקקים העברי — הכנסת.
לכבוד חג היסוד שלגו, חג שהכנסת השניה בתור שכזו חוגגת אותו בפעם האחרונה בסיום קיומה, כי החג השנתי הבא תחוג כבר הכנסת השלישית — הרשו נא לי להגיד כמה מלים לכבוד החג הזה.
ברור ששעת הסיכומים וההערכות לקיומה של הכנסת השניה בשנתה האחרונה ולכל ארבע שנות קיומה, טרם הגיעה. לפנינו עוד חדשים של קיום ושל עבודה; הערכות עוד תבואנה אפוא בסיום עבודתה של הכנסת הזאת ויש להניח שגם בזמן הבחירות לכנסת השלישית.
אם כי עוד מוקדם, ביחוד לי, לעסוק בהערכות — הנני מרשה לעצמי בתור יושב-ראש של הכנסת הזאת, לנצל את ההזדמנות הזאת כדי להביע ביום ההולדת של הכנסת את הרגשותי למה שנולד לאומה בט״ו בשבט שנת תש״ט.
יודע אני שישנה ביקורת וישנן משאלות שונות להשלמות בסדרי הכנסת. אני עוקב בתשומת לב אחרי כל מה שנאמר בכיוון זה ואני רגיש לכל מה שנאמר בבית הזה ומחוצה לו בנידון זה.
למרות כל זה אני מרשה לעצמי ביום זה להגיד, שמה שנולד בט״ו בשבט תש״ט, מה שנטענו ביום זה נקלט יפה וצומח לברכה לביצור הדמוקראטיה, לחופש הדעות ולשיתוף פעולה מתמיד של נבחרי האומה בישראל.
אמנם הפעולה התחוקתית של הכנסת נעכבת מדי פעם בפעם על-ידי דיונים הולכים וחוזרים כתוצאת המצב המדיני והפורענויות מן החוץ, אולם עבודתנו היא מסודרת, שיטתית ויש לציין הפעם גם את ההתקדמות בטיפול בסעיף הממלכתי העיקרי — זהו תקציב המדינה המובא הפעם בשלימותו — לא בשיעורים ולא באישורים והקצבות ״עד לחשבון״.
הרגשתי היא איפוא, שלפי מיעוט שנות הקיום של הכנסת יש לנו פארלאמנט רצוי, טוב ומבטיח התפתחות נכונה ושלמה.
הרגשה זו מתאשרת גם בהערכתם של היודעים את תהליכי הפארלאמנטאריזם ואנשי הנסיון באומות העולם המבקרים את הבית הזה והעוקבים אחרי סדרי פעולתו כל הזמן וגם במשך השנה הזאת.
גם ביום חגיגי זה עלי להגיד, שאני כמו אחרים, רגיש לדבר נוכחות חברי-הכנסת בישיבות, גם של אלה העסוקים בישיבות הוועדות השונות, אולם עלי להוסיף שתשומת-לבי נמשכת כל הזמן גם ליציע של הכנסת, לנוכחות אנשי העם המאזינים לתהליכי עבודת הכנסת. עלי לציין בסיפוק רב, שהתעניינות הציבור הולכת וגדלה, למרות האינפורמאציות השונות בעתונים. השנה האזינו למעלה מ-30 אלף מבקרים למשא-ומתן בכנסת, בינהם אורחים מהגולה וקהל רב מקרב אזרחי הארץ, מהלומדים בסימינאריונים, מהלומדים שפתנו באולפנים, אנשי צבא והמוני נוער מבתי-הספר ותנועות- הנוער.
מתוך החשבה רבה אני מציין את דבר נוכחות הציבור, את המבקרים מהגולה, המגבירים ומעמיקים את קשרי התפוצות עם חיי הארץ ובית-המחוקקים העברי, ואת נוכחות הנוער — הרי בזאת הכשרה נכונה לאזרחות משכילה של הדור הצעיר.
מובן, שטיב ההכשרה הזאת היא על אחריות חברי-הכנסת בדיוניהם מעל הבמה בעניני העם והמדינה.
ובדברי על הנוער המבקר את ישיבות הכנסת, הנני לציין דבר מלבב ומרענן. בבחירות לכנסת השלישית נתוספו רבבות מאלה שבשעת הבחירות לכנסת השניה היו בערך בני 14 שנה. רבבות אלה כבר גדלו לאזרחות באווירת התפתחות הארץ והפארלאמנטאריזם העברי.
יש לברך על תוספת מרעננת זאת.
חברי-הכנסת, אמרתי שאין בדעתי ואין בתפקידי בשעה זו לעסוק בסיכומים והערכות של תהליכי הכנסת. דברי עכשיו אינם אלא בבחינת דברי ברכה בשעת חג לכנסת.
אמנם איננו נתונים כיום לחגיגות ושמחות. רבים הקשיים בחיינו, ולא סרו מלבנו גם רגשי האבל, אבל אנו הננו היום בט״ו בשבט, וכל תכנו של חג זה הוא דבר נטיעה חדשה, ראש השנה לאילנות. רבבות ילדינו נוטעים ביום זה נטיעות חדשות, המייפות ומברכות את ארצנו, וכל תכנה של הכנסת הוא גם כן נטיעה — נטיעת יסודות לחיינו והעמקת שרשים לאזרחות בריאה וישרה במדינת-ישראל.
ולציון תכנה זה של הכנסת היא חגיגת היום, יום הולדתה של הכנסת במדינת-ישראל. ולחגיגה זו הערב הנני מזמין את חברי הכנסת.
הדברים מובאים ככתבם וכלשונם ב"דברי הכנסת"
