היו"ר ד' שילנסקי:
הנני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת.

חברי הכנסת, לפני 42 שנה, בט"ו בשבט התש"ט, התכנסה האספה המכוננת בבניין הסוכנות היהודית בירושלים וקבעה: "בית-המחוקקים במדינת ישראל ייקרא הכנסת".

ט"ו בשבט מסמל בישראל את הפריחה, את הצמיחה, את ריח הטבע, את שבעת המינים של ארץ-ישראל. עם כינונה של הכנסת ביום זה קיבל ט"ו בשבט משמעות נוספת - חגה של הדמוקרטיה בישראל, שאין לה אח ורע במזרח התיכון, המצוי עתה באחת משעותיו הקשות, ודמוקרטיה זו מגולמת בכנסת ישראל.

חברי הכנסת, נגזר עלינו לחוג את ט"ו בשבט השתא בצלה של המלחמה במפרץ, תחת איומיו של שליט עירק ומימושם על-ידי ירי טילים לעבר האוכלוסייה האזרחית בישראל. לא כך חשבנו לחוג את ט"ו בשבט השתא. כמדי שנה, תכננו גם הפעם אירועים רבים לציון יום כינונה של הכנסת, ובהם ציון משותף עם תושבי חדרה, ובעיקר ותיקיה, את מלאות 100 שנה לייסודה, לרבות נטיעות משותפות עם חיילים ועולים חדשים ביער הכנסת. אולם בשל ההנחיה שלא ליזום אירועים רבי משתתפים נאלצנו לדחות את כל האירועים.

אני מקווה, כי בקרוב נוכל לקיים את האירועים, גם אם במרחק-מה מט"ו בשבט, כי לציון חגה של הדמוקרטיה איננו זקוקים ליום מיוחד.

בשלב זה לא נותר לי אלא להסתפק בדברים קצרים אלה במסגרת זו, מתוך תקווה, כי בעתיד הקרוב מאוד נוכל לשוב לחיי שקט ושלווה ונחזור לפעילות מלאה של בית-המחוקקים בישראל, שכונן ביום ט"ו בשבט.

חברי הכנסת, לכבוד ולעונג לי לברך כאן את חברי הכנסת לשעבר, שהגיעו למשכן, אף שהחלטנו לדחות את כל האירועים בגין המצב. בהזדמנויות רבות בעבר העליתי על נס את תרומתם של אותם חברים לדמוקרטיה בישראל ולפרלמנטריזם שלנו. וזו זכות עבורי לחזור על דברים אלה גם היום.

אני מאחל לכולם בריאות טובה ואריכות ימים, ומקווה לראותם בתוכנו בכל האירועים בעתיד.