היו״ר י. ברמן:
הנני מתכבד לפתוח את ישיבות הכנסת. חברי הכנסת, משלוש סיבות ראוי היום הזה לציון מיוחד.

היום לפני 32 שנה התכנסה בירושלים האסיפה המכוננת, אשר הפכה לאחר מכן לכנסת הראשונה. המשטר הדמוקראטי, שהיה נחלת חלקן של ההסתדרות הציונית ושל אסיפת הנבחרים של הישוב היהודי בארץ-ישראל, שימש יסוד לכנסת של היום. עוד טרם נסתיימה מלחמת העצמאות ובעוד קרוב לשישית מן האוכלוסיה לובשת מדים, נערכו במדינה הצעירה בחירות חשאיות וחפשיות. מאז ועד עתה, בעת מלחמה ובעת רגיעה, נמשכת השרשרת: כנסת באה וכנסת יוצאת, ממשלה מתחילה וממשלה מסיימת. המשטר הפארלאמנטארי הדמוקראטי מעוגן בתודעת העם ועלינו, נבחרי העם, לשמור עליו מכל משמר.

היום הזה הוא גם חג החקלאות של ישראל, והכנסת חוגגת את יום הולדתה בראש השנה לאילנות. מאז ראשיתה של ההתיישבות בארץ-ישראל נתחדש מנהג עתיק, ומדי שנה בשנה יוצאים ילדי ישראל ביום זה לשתול עצים ולהפריח שממה ולכסות חלקים נרחבים בארץ במעטה יערות.

אנו שמחים שביום זה אנו מקבלים את פני חבריה של המשלחת הפארלאמנטארית המצרית הראשונה המבקרת בארץ כאורחת הכנסת, בראשות הפרופסור עבדאללה, מן הבולטים בדור הצעיר של המנהיגות המצרית, בן הדור שייהנה מהפירות של המאמצים שהשקענו בהשגת השלום.

עברו יותר משלוש שנים מאז המעמד הגדול, כאשר נאם במקום הזה נשיא מצרים, אנואר אלסאדאת. במשך השנים הללו נחתם ואושר הסכם השלום בין מצרים ובינינו, ונעשו התחלות חשובות בתחום הנורמאליזאציה בין שתי המדינות. בתחום היחסים הדו-צדדיים עדייו נותרו בעיות רבות המצפות לפתרונן, ועדיין נשאר הסכם השלום עם מצרים ההסכם היחיד מסוגו בין ישראל לבין שכנותיה. המשא-ומתן על האוטונומיה, אשר שני הצדדים התחייבו לגביו בהסכמי קמפ-דייוויד, טרם סוכם, אולם התנופה לשלום לא נבלמה ומדי פעם בפעם מיתוסף נדבך נוסף לבניין אשר שני הצדדים נתחייבו בהקמתו. המשלחת הפארלאמנטארית המצרית היא נדבך חשוב בבניין זה. היא מהווה ראשיתו של תהליך של הקמת יחסים בין הפארלאמנטים בשתי המדינות, בנוסף על היחסים שנרקמו ונרקמים בין שתי ממשלותינו — וכהשלמה רבת חשיבות ותועלת ליחסים אלה מתנהל עתה המשא-ומתן.

ידוע לאורחינו שחברי הכנסת מכל הסיעות רוצים בכל לבם בשלום. יש הסבורים שישראל מקריבה קרבנות רבים מדי למען השלום, אולם רוב חברי הבית מאמינים שהמחיר הוא כדאי.

הכנסת כולה, על כל סיעותיה, מאוחדת בברכת ״ברוכים הבאים״ ובאיחולים לרווחתה ולשיגשוגה של מצרים, ארצם של אורחינו.

בשם הכנסת אני מאחל לאורחינו שהות נעימה בארץ, ואני מקווה שמגע ראשון זה בין הפארלאמנטים יתפתח לקשר הדוק וישמש גורם נוסף לשלום אמת.