היו״ר י. שמיר:
אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת.

חברי הכנסת, אנו מציינים היום את יום ההולדת ה- 31 של הכנסת אשר חל בט״ו בשבט, לפני יומיים. אין אנו מרבים השגה בחגיגות יום ההולדת, ציווי השמיטה מנע את טקס הנטיעות, ובגלל הצורך בקימוצים נמנענו מלארח קבוצות נבחרות של חיילים ואזרחים, כמנהגנו מדי שנה. אך אף בלי חגיגות נזכור ונציין לעצמנו כי חלפה עוד שנה לקיומו של בית-הנבחרים הישראלי וכי בראש-השנה לאילנות נכנסנו לשנה חדשה לפעולת הכנסת.

אני מרשה לעצמי להביע משאלה שבראש-השנה ה-32 של הכנסת נציב לעצמנו שלושה אתגרים ונחליט לשפר את ביצועי הכנסת בשלושה מגזרים, והם: הצעות לסדר-היום, שאילתות והנוכחות בדיונים. כל שיפור בכל אחד מהמגזרים האלה יחזק ויקדם את הכנסת, והרי זוהי מטרת כולנו בבית הזה. אני מציע לסיעות ולחברי הבית להיחלץ למאמץ משותף כדי להגיע לשינויים מוסכמים בצורת הדיון בהצעות לסדר-היום ובמוסד השאילתות. יש קשר הגיוני בין השניים, היות שבאמצעות שניהם מתבצע הפיקוח הפארלאמנטארי על הרשות המבצעת, ומחובתנו לבדוק מדי פעם אם כלים אלה ממלאים את תפקידם ואם אין צורר להשחיזם ולרעננם.

בכל הנוגע להצעות לסדר-היום, ובעיקר הדחופות שבהן, הרי ריבוין ושיתופם של נואמים מספר בנושא אחד מאיימים לפוצץ את מסגרת הזמן של הכנסת ומביאים לידי פיחות הנושאים החשובים ביותר על-ידי הבלעתם בים הכללי של ההצעות. המאבקים הפרוצדוראליים על הענקת דחיפות גוזלים זמן רב ומסיטים את תשומת-הלב מהנושאים עצמם. אני קורא לסיעות ולחבריהן להתגבר על מכשולים שוליים ולהגיע תוך שיתוף פעולה ענייני לסידור מוסכם אשר יאפשר להעלות לדיון מדי שבוע בשבוע מספר מוגבל של נושאים דחופים, כאשר הדחיפות תיקבע על-ידי הסיעות עצמן. אין לי ספק שסידור כזה יעניק יתרון ברור לסיעות עצמן ואף לרמת הדיונים בנושאים שיועלו במסגרת זו.

כן הכרחי לעשות מאמץ ולקדם את ביצוע השינויים במוסד השאילתות, אשר הדיון בהם כבר החל מזמן. שינויים אלה, שיאפשרו למספר חברי כנסת במועדים קבועים וידועים מראש להציג שאלות לחברי הממשלה על כל הבעיות הדחופות והאקטואליות של המדינה ולקבל תשובות ללא דחייה של שבועות, יכניסו רוח חדשה לדיונים, יציגו בפני הציבור דו-שיח קצר, אך ענייני ורב-תוכן, בין חברי הכנסת והממשלה, ואף יבטלו במידה רבה את ההזדקקות להצעות לסדר-היום.

ואחרון אחרון, נושא שהציבור מרבה לדבר בו, ולעתים במרירות — נוכחות חברי הכנסת בדיונים במליאה ובוועדות. אני יודע את כל הנימוקים המסבירים היעדרות ואני עצמי משתמש בהם כאשר אני נדרש להשיב על שאלות ועל תלונות. אולם לא נעלם ממני שנימוקים צודקים אלה אינם מצדיקים את השפל בנוכחות שאליו הגענו, גם בהשוואה למצב הקיים בפארלאמנטים בעולם. אם לא למען צרכי הדיון הרי למען האזרחים, שמצב זה גורם להם רוגז וסבל של-ממש, עלינו לקבוע, אם על-ידי חקיקה ואם באמצעות הסכמים פנימיים בסיעות, סידורים אשר יבטיחו תמיד נוכחות סבירה. תהיה בכך תרומה רצינית להעלאת קרנה של הדמוקראטיה בארצנו.

בסיכום, אם נצליח בשנה ה-32 לקיום הכנסת לבצע שינויים מקדמים במגזרי ההצעות לסדר-היום והשאילתות ונשפר את שיעור הנוכחות של חברי הכנסת בדיונים, תהא שנה זו שנה פוריה ומוצלחת בתולדות הפארלאמנטאריסם הישראלי.

משאלות אלו נראות לי צנועות והן בתחום יכלתנו.

אני מאחל לכל חברי הכנסת ולעובדיה שנה טובה של הישגים והצלחות למען קידומה ורווחתה של מדינת ישראל.