היו"ר י. שפרינצק:
עם הישיבה הזאת נסתיימה השנה השניה לקיום הכנסת הראשונה לישראל. ברצוני לקרוא לפניכם את ברכתו של נשיא-המדינה ליום זה:
״לך, לסגנים ולכל חברי-הכנסת הראשונה, שלוחות מיטב ברכותי ואיחולי במלאת שנתיים להיווסד מוסדנו הפארלאמנטארי הראשון. העבודה החשובה והנאצלת של הכנסת בחיינו הפארלאמנטאריים מוסיפה כבוד ויקר למדינת-ישראל. אם כך הוא בתחילתה, רבה אמונתי בהמשכה ובעתידה. לכו בכוחכם זה ועיצבו את דמותה הדמוקראטית של מדינתנו לתפארת כל הדורות, (—) חיים וייצמן".

הרשו לי בסיום הישיבה להגיד מלים אחדות. מלאה השנה השניה לקיום הכנסת. השנה הראשונה היתה שנת הנטיעה והקליטה של בית-מחוקקים העברי בחיינו. הנטיעה הצליחה ונתברכה בצמיחה מהירה. בשנה השניה כבר היתה הכנסת לעובדה קיימת, כאילו מקדמת דנא, והיא נתונה להערכות, לביקורת ולתביעת תוצאות ופירות שכאילו היו צריכים להיות בשלים זה מכבר.

השנה השניה היתה שנת התפתחות הדרגתית של הכנסת בפעולת החקיקה ובקביעת סדריה הפארלאמנטאריים. בענין הסדרים והנוהג הפארלאמנטארי בכנסת, הרי לגבי הנהוג והמקובל אצל אחרים, סדרינו מניחים את דעת העולם החיצוני. נוכחנו בכך מהערכות שונות שבאו לידי ביטוי חיובי בהזדמנות פגישת נציגי הכנסת עם נציגי הפארלאמנטים של ארצות שונות בוועידה הפארלאמנטארית הבינלאומית בדובלין, ובביקור בלונדון על-פי הזמנת אם הפארלאמנטים, הפארלאמנט האנגלי.

זוהי הערכה מבחוץ, אך לגבי דידנו אי-אפשר לומר שכבר הגענו לשלב התקדמות המניח את דעתנו – את דעת כולנו. בכל זאת מן החובה לציין אי-אלו הישגים ההולכים ומשתרשים בסדרי עבודתנו הפארלאמנטארית.

הגענו ליד הסדר רצוי בענין השאילתות. תשובות השרים ניתנות עתה במהרה מעל במת הכנסת. כן אנו מתקרבים להסדר בענין ההצעות לסדר-היום ולתיקון בשיטת הדיונים בכנסת.

בדיונינו משתקפים כמובן הטמפראמנט הלאומי שלנו והשפעת מצבי הטמפראטורה הבינלאומית. טבעי הוא אצלנו שחברי-הכנסת משתתפים השתתפות ערה בדיונים השונים. אולם מטעמים של חסכון בזמן ולשם המרצת עבודת הכנסת, הגענו כולנו לידי המסקנה שיש להביא לריכוז וצמצום של הוויכוחים והדיונים בכנסת. מתוך הנסיון שנתנסינו בו נוכחנו כולנו בחשיבותו של ריכוז זה להעלאת ערכם של הדיונים בכנסת.

פעולת התחיקה של הכנסת נעצרה השנה במידה רבה מחמת מצבים יוצאים מן הכלל ודיונים נרחבים בעניני דיומא ובשאלות סוערות בחיי המדינה — בעיות מדיניות, כלכליות ופינאנסיות וכן עניני תעסוקה, קליטה וביצור של קיבוץ הגלויות בארץ.

בנוגע לפעולת התחיקה יש לציין, כי הכנסת עלתה על דרך של תחיקה יסודית — לא תיקונים ארעיים לחוקים שהיו קיימים לפני קום המדינה, אלא התחלת תחיקה שצריכה להיות פרי רצונה ופרי צרכיה החיוניים של האומה במדינתה.

בין החוקים שנתקבלו השנה יש לציין במיוחד את החוק הקצר, אך רב-המשמעות-והתוכן, שהוא ביטוי וסמל היסטורי — חוק-השבות. עברנו שלבים, מן הפיתקה האדומה והתזכרה הטורקיות, הסרטיפיקאט המאנדאטורי, המרידה הלאומית בדרך ההעפלה, עד שהגענו לשלב העצמאות הקובעת את זכותו הלגיטימית-ההיסטורית של כל יהודי להיות בן-הארץ ואזרח מדינת-ישראל.

במשך השנה נתנסינו בבדיקת משמעותה העיקרית של הכנסת. היה במשך השנה משבר ממשלתי, ועלולים לבוא משברים ארעיים שונים; אולם תוך המשברים ומעליהם חי וקיים שלטון חוקי ודמוקראטי קבוע של העם, המשמש ערובה חיה וקיימת לאחדותה של המדינה, לקיום המדינה, הנהלתה החוקית והתבצרותה.

בט״ו בשבט נטענו נטיעה שנקלטה בהצלחה, ואשר צמיחתה הבטוחה מחייבת טיפול רב ואהבה רבה, נאמנות ללא גבול והוקרה עמוקה לנכס האומה ששמו — הכנסת, נציגות העם ובית המחוקקים לישראל, המשמש בית-חינוך מדיני לעם ולדור הצעיר.

היום עסקו ידי אלפי ילדים בנטיעות חדשות. מעל במה זו, שהיא בת ט״ו בשבט, נשלח את ברכתנו לנוטעים ולנטיעות — בהם הערובה החיה לכנסת-ישראל ולנטיעת החיים החדשים במדינת ישראל.