​מועצת המדינה הזמנית הוקמה ערב סיום המנדט הבריטי בארץ ישראל, ב-14 במאי 1948. תפקידיה היו לשמש רשות מחוקקת ורשות מבצעת כאחת, עד שתיבחר ממשלה זמנית על ​​ידי אספה מכוננת נבחרת, ולהכין את הבחירות לרשות המחוקקת.

במועצה כיהנו חברי ההנהלה הציונית וחברי הנהלת היישוב. לנשיא המועצה נבחר חיים וייצמן, וליושב-ראש המועצה – יוסף שפרינצק. על אף האמור לעיל, בשל העיכוב בקיום הבחירות לאספה המכוננת, הוקמה ממשלה זמנית בראשות דוד בן-גוריון, בהשתתפות 13 מחברי מועצת המדינה הזמנית. נוסף על חברי הממשלה הזמנית היו במועצה 21 חברים, ובגלל הקושי שלהם להגיע לישיבות המועצה במקום מושבה בתל​ אביב בתנאי המלחמה ששררו בארץ, מונו גם 27 ממלאי מקום.