​​​​​​​​​​הרשות המחוקקת המשטר בישראל מבוסס על הפרדה בין שלוש רשויות השלטון: הרשות המחוקקת, הרשות המבצעת והרשות השופטת. הכנסת – בית הנבחרים הישראלי – היא הרשות המחוקקת, בעלת הסמכות הבלעדית במדינה לחוקק חוקים. לכנסת יש גם תפקיד מכונן-חוקתי – חיבור חוקה למדינת ישראל. הכנסת היא הזרוע המפקחת על הממשלה, נתונים לה כמה תפקידים מעין-שיפוטיים, וכן מתפקידה לבחור את נשיא המדינה ואת מבקר המדינה. בכנסת מכהנים 120 חברי הכנסת. מקום מושבה בירושלים בחירת חברי הכנסת חברי הכנסת אינם נבחרים ישירות, אלא באמצעות רשימות המייצגות מפלגות. סעיף 4 בחוק-יסוד: הכנסת קובע, כי על חברי הכנסת להיבחר בבחירות כלליות, ארציות, ישירות, שוות, חשאיות ויחסיות. הכנסת נבחרת לתקופה של ארבע שנים, אך היא רשאית להתפזר לפני תום התקופה על-ידי חקיקת חוק לפיזור הכנסת,

​​הרשות המחוקקת

המשטר בישראל מבוסס על הפרדה בין שלוש רשויות השלטון: הרשות המחוקקת, הרשות המבצעת והרשות השופטת. הכנסת – בית הנבחרים הישראלי – היא הרשות המחוקקת, בעלת הסמכות הבלעדית במדינה לחוקק חוקים. לכנסת יש גם תפקיד מכונן-חוקתי – חיבור חוקה למדינת ישראל. הכנסת היא הזרוע המפקחת על הממשלה, נתונים לה כמה תפקידים מעין-שיפוטיים, וכן מתפקידה לבחור את נשיא המדינה ואת מבקר המדינה. בכנסת מכהנים 120 חברי הכנסת. מקום מושבה בירושלים

בחירת חברי הכנסת

חברי הכנסת אינם נבחרים ישירות, אלא באמצעות רשימות המייצגות מפלגות. סעיף 4 בחוק-יסוד: הכנסת קובע, כי על חברי הכנסת להיבחר בבחירות כלליות, ארציות, ישירות, שוות, חשאיות ויחסיות. הכנסת נבחרת לתקופה של ארבע שנים, אך היא רשאית להתפזר לפני תום התקופה על-ידי חקיקת חוק לפיזור הכנסת, הקובע גם את מועדן של הבחירות הבאות. הכנסת מתפזרת בטרם עת גם אם לא אישרה את תקציב המדינה בתוך שלושה חודשים מתחילת שנת התקציב, או אם ראש הממשלה ממליץ, ונשיא המדינה מסכים, לפזרה, מכיוון שקיים בה רוב המתנגד לממשלה ועקב כך אין היא מסוגלת לתפקד באופן תקין.

הליך החקיקה

 

תפקידי הכנסת

​

 

 

 

 

חברי הכנסת והסיעות

חברי הכנסת הם נבחרי העם, והם מייצגים בכנסת את המפלגות שמטעמן נבחרו. לאחר הבחירות, חברי הכנסת פועלים במסגרת סיעות. הסיעות וחברי הכנסת מייצגים מגוון רחב של עמדות ודעות בנושאים מדיניים, כלכליים, חברתיים ואחרים. עמדות ודעות אלה באות לידי ביטוי בדיוני המליאה והוועדות ובהחלטותיהן.

 

סיעות הבית נחלקות לאלה החברות בקואליציה ותומכות בממשלה, ולאלה המשתייכות לאופוזיציה ובדרך כלל מתנגדות לממשלה; אם כי ייתכן שחברים מסיעות הקואליציה יצביעו נגד הממשלה וחברים מסיעות האופוזיציה יצביעו בעדה. כדי שהממשלה תוכל לתפקד ולהתקיים, מספר החברים בסיעות התומכות בממשלה חייב לעלות על מספרם בסיעות המתנגדות לה. במהלך קדנציה, סיעות יכולות להתאחד או להתפלג.

 

ראש הממשלה חייב להיות חבר הכנסת, וכך גם סגני השרים. השרים אינם חייבים להיות חברי הכנסת.

 

תפקידיו של חבר הכנסת אינם מוגדרים בחוקים או בתקנות. הוא אמור לייצג בפעילותו הפרלמנטרית את עמדת סיעתו. עליו לפעול על-פי כללי האתיקה שהכנסת החליטה עליהם, ולציית להנחיות יושב-ראש הכנסת.

 

על-פי תיקון משנת 2005 חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם, התשי"א-1951 היועץ המשפטי לממשלה רשאי להגיש כתב-אישום נגד חבר הכנסת מבלי לבקש את הסרת חסינותו. אם חבר הכנסת מתעקש על אי-הסרת חסינותו, עליו לבקש מוועדת הכנסת לקבוע שחסינותו עומדת לו וכי לא ניתן להגיש נגדו כתב-אישום. ואולם החלטת ועדת הכנסת היא בגדר המלצה, וההכרעה הסופית בנושא נתונה למליאת הכנסת.

 

על-פי תיקון לחוק משנת 1995, אין חברי הכנסת רשאים לעסוק בעבודה נוספת בשכר, וכן יש מגבלות חמורות על זכותם לעבוד בהתנדבות.

 

חברי כנסת רבים חברים בשדולות לעניינים חברתיים (השכלה גבוהה, בריאות הציבור, תרבות ואמנות ועוד) כלכליים (הגליל והנגב, תיירות ועוד) ומדיניים (ירושלים, רמת-הגולן, יש"ע).

 

הישיבה הראשונה של הכנסת לאחר מערכת בחירות נפתחת על-ידי נשיא המדינה, המוסר את ניהול הישיבה לידי חבר הכנסת הוותיק ביותר, והוא מנהל את טקס הצהרת האמונים של חברי הכנסת; בהצהרת האמונים חברי הכנסת מתחייבים לשמור אמונים למדינת ישראל ולמלא באמונה את שליחותם בכנסת.

יושב-ראש הכנסת וסגניו

יושב-ראש הכנסת ה-19 יולי-יואל אדלשטיין

המשימה הראשונה המוטלת על כנסת חדשה היא, בדרך כלל, בחירת יושב-ראש מבין חברי הכנסת. יושב-ראש הכנסת נבחר לכל תקופת כהונתה של הכנסת. חובותיו העיקריות הן: ניהול ענייני הכנסת וייצוגה כלפי גופים חיצוניים.

 

סגניו של היושב-ראש, אשר נקבע כי יהיו שמונה במספר, נבחרים בסמוך לישיבת הפתיחה. יושב-ראש הכנסת וסגניו קובעים את סדר-היום של מליאת הכנסת ומאשרים את השאילתות, את ההצעות לסדר-היום, את הצעות החוק הפרטיות ואת הנושאים העולים בה לדיון. יושב-ראש הכנסת או אחד מסגניו מנהל את ישיבות מליאת הכנסת, מעמיד את ההצעות להצבעה ומכריז על תוצאות ההצבעה.

 

ליושב-ראש הכנסת נתונות סמכויות פיקוח ומעצר בתחומי הכנסת. משמר הכנסת, בפיקודו של קצין הכנסת, פועל לפי הוראותיו לשמירה על הסדר והמשמעת. בהיעדרו של נשיא המדינה מהארץ, יושב-ראש הכנסת ממלא את תפקידו.

העבודה הפרלמנטרית

עבודת הכנסת מתנהלת על-פי הכללים הכתובים בתקנון הנקבע על-ידה. את כללי התקנון משלימים תקדימים שונים, כגון החלטות היושב-ראש וסגניו, והם מפורשים על-ידי ועדת הפירושים. כל תיקון לתקנון חייב להיות מאושר על ידי ועדת הכנסת ומליאת הכנסת.

מליאת הכנסת היא הגוף המרכזי, בעל הסמכות העליונה, של הכנסת. היא מורכבת מ-120 חברי הכנסת, אך לא דרושה נוכחותם של כל חברי הכנסת כדי לקיים את פעולותיה. במליאה מועלות הצעות חוק, הצעות לסדר-היום, שאילתות לשרי הממשלה והצעות אי-אמון בממשלה, וכן מתקיימים בה דיונים במגוון נושאים המשקפים את האירועים הפוליטיים, הביטחוניים, החברתיים והכלכליים המתרחשים במדינה. החלטות מתקבלות במליאת הכנסת בהצבעת רוב הנוכחים, אלא אם כן נקבע בחוק שיש צורך ברוב גדול יותר.

מליאת הכנסת ביום פתיחת הכנסת ה-17, 17.4.2006

​ ​

 

הממשלה מציעה חלק גדול מסדר-היום של ישיבות הכנסת, אך את סדר-היום קובעת נשיאות הכנסת, המורכבת מיושב-ראש הכנסת וסגניו. ישיבה אחת בשבוע מוקדשת לדיון בהצעות לסדר-היום שמעלים חברי הכנסת ולהצעות חוק של חברי כנסת יחידים או קבוצות של חברי הכנסת. בכנסות האחרונות גדל שיעור החקיקה שמקורה בהצעות חוק של חברי הכנסת.

 

ישיבות הכנסת מתקיימות בדרך כלל בימים שני, שלישי ורביעי בכל שבוע. משך הזמן המוקצה לכל נושא נקבע מראש על-ידי ועדת הכנסת, והוא מחולק בין הסיעות לפי גודלן היחסי. בדיונים שלא על בסיס סיעתי, כגון בקריאה ראשונה של הצעת חוק, נקבע מראש הזמן המוקצב לכל נואם.

 

הישיבות מתנהלות בשפה העברית. לחברי הכנסת זכות לדבר גם בערבית, ונאומיהם יתורגמו לעברית. נאומים בשפה אחרת אפשריים רק אם אורח מחוץ-לארץ נושא דברים בפני הכנסת.

 

בדרך כלל הכנסת מקיימת מושב אחד בשנה, ובו שני כנסים, האחד בחורף והאחר בקיץ, ויחד הם נמשכים כשמונה חודשים. הממשלה רשאית לזמן את הכנסת לישיבה מחוץ למניין בזמן פגרת הכנסת, ורשאים לעשות זאת גם 25 חברי הכנסת המעוניינים בכך.

 

ערוץ הכנסת (ערוץ 99) משדר את כל הדיונים במליאת הכנסת.

בוועדות הכנסת מתנהל חלק גדול מעבודת הכנסת. הנושאים שנדרש בהם דיון מקצועי ומעמיק, מועברים לוועדות על-פי תחומי עיסוקיהן. בכנסת 12 ועדות קבועות: ועדת הכנסת; ועדת הכספים; ועדת הכלכלה; ועדת החוץ והביטחון; ועדת הפנים והגנת הסביבה; ועדת החוקה, חוק ומשפט; ועדת החינוך, התרבות והספורט; הוועדה לענייני ביקורת המדינה; הוועדה לקידום מעמד האשה; ועדת המדע והטכנולוגיה; ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות; ועדת העבודה, הרווחה והבריאות.

חדר ועדה באגף קדמה

 

הרכבן הסיעתי של הוועדות מתאים לגודלן היחסי של הסיעות בכנסת. מייד לאחר הבחירות לכנסת קובעת ועדה מסדרת את הרכבי הוועדות ואת השתייכותם המפלגתית של יושבי-הראש שלהן.

 

יושבי הראש של ועדת החוץ והביטחון וועדת הכספים הם בדרך כלל מסיעות הקואליציה, ויושב-ראש הוועדה לענייני ביקורת המדינה הוא תמיד מסיעות האופוזיציה. לקואליציה יש רוב בכל הוועדות, ובהצבעות בהן מוטלת בדרך כלל על חבריה משמעת סיעתית.

 

תפקידי הוועדות הקבועות הם: לדון בהצעות חוק שמליאת הכנסת מפנה אליהן לפי תחומי עיסוקיהן, ולהכינן לשלוש קריאות במליאת הכנסת (לאחר הקריאה השלישית הצעות החוק הופכות לחוקים של מדינת ישראל); לדון ולנסח המלצות בנושאים שעלו בהצעות לסדר-היום של מליאת הכנסת והועברו אליהן ובנושאים שהועברו לדיון מהיר בעקבות החלטה של יושב-ראש הכנסת והסגנים; לדון בתקנות שקבעה הממשלה שבהן נדרש אישורן; לדון ולנסח המלצות בעקבות פניות של אזרחים שהוגשו לכנסת או שהועברו אליהן על-ידי הממשלה ולעסוק בכל עניין אחר שהעבירה הכנסת לוועדה או שהוועדה החליטה לדון בו.

 

עבודת החקיקה בוועדות דורשת היוועצות במשפטנים ובכלכלנים. עובדי הלשכה המשפטית של הכנסת מלווים את תהליך החקיקה משלב העלאת הרעיון להצעת חוק על-ידי חבר הכנסת, דרך הדיונים בנושא בוועדות הכנסת ועד להגשת נוסחה הסופי של הצעת החוק להצבעה במליאה. מרכז המחקר והמידע של הכנסת נותן לוועדות הכנסת ולחברי הכנסת שירותי מחקר ומידע לצורך מילוי תפקידיהם בתחומי החקיקה, הפיקוח על הרשות המבצעת והדיון בנושאים שעל סדר-היום הציבורי. לדיונים המקצועיים של הוועדות מוזמנים גם מומחים, המציגים את עמדותיהם בנושאים הנדונים. לעתים הוועדה מזמינה בעלי תפקידים רשמיים, המוסרים לה מידע על פעולותיהם. על-פי החוק, הוועדות יכולות לחייב שרים, ואף את ראש הממשלה, להופיע בפניהן. זהו אמצעי המסור בידי הכנסת לפיקוח על הממשלה.

 

ועדות הכנסת יכולות למנות ועדות משנה, וועדת הכנסת יכולה למנות גם ועדות משותפות לשתי ועדות או ליותר.

 

ועדות מיוחדות, שפעולתן דומה לפעולת הוועדות הקבועות, מתמנות רק לתקופת כהונת הכנסת שמינתה אותן. ועדות מסוג זה בכנסת ה-18 הן הוועדה למאבק בנגע הסמים, הוועדה לזכויות הילד, הוועדה לפניות הציבור והוועדה לבעיית העובדים הזרים.

 

ועדות נוספות הן ועדת האתיקה וועדת הפירושים. ועדת האתיקה בודקת קובלנות נגד חברי הכנסת בנושאים הקשורים בכללי האתיקה של הכנסת ובחריגות בהתנהגותם. ועדת האתיקה רשאית להטיל על חבר הכנסת סנקציות, כגון נזיפה, הרחקה מישיבות הכנסת, שלילת רשות דיבור במליאה או בוועדות ואיסור הגשת הצעות חוק והצעות לסדר-היום בשל הפרת כללי האתיקה של הכנסת. כמו כן הוועדה רשאית לשלול מחבר הכנסת שכר ותשלומים אחרים בשל היעדרויות רבות מישיבות הכנסת בלא הצדקה סבירה. בוועדה חברים ארבעה חברי הכנסת, והם נבחרים על-ידי יושב-ראש הכנסת, תוך התחשבות בייצוג הסיעות בכנסת.

 

ועדת הפירושים מפרשת את כללי התקנון ואת התקדימים שיצרו יושב-ראש הכנסת וסגניו בעבודת המליאה. חברים בה יושב-ראש הכנסת ושמונה חברי הכנסת שבחרה ועדת הכנסת.

 

על-פי חוק-יסוד: הכנסת, לכנסת סמכות חוקתית להקים גם ועדות חקירה פרלמנטריות, העוסקות בנושאים שהכנסת רואה בהם חשיבות לאומית מיוחדת, או למנות אחת מוועדותיה לוועדה כזאת.

 

חלק נכבד מדיוני ועדות הכנסת משודרים באתר האינטרנט של הכנסת. גם ערוץ הכנסת משדר דיונים נבחרים מוועדות הכנסת.

תקנון הכנסת

תקנון הכנסת הוא קובץ תקנות, כללים והוראות שגיבשה הכנסת במהלך השנים, המסדיר את נוהלי עבודתה. מליאת הכנסת מאשרת תיקונים בתקנון. תקנון הכנסת, החלטות בענייני נוהל, כללי האתיקה של חברי הכנסת ונוהלי האתיקה, וכן החלטות ועדת האתיקה, מופיעים באתר האינטרנט של הכנסת בכתובת http://main.knesset.gov.il/Activity/Pages/RulesOfProcedure.aspx

מזכיר הכנסת

מזכיר הכנסת, הממונה על-ידי יושב-ראש הכנסת וסגניו, מנהל את העבודה הפרלמנטרית של הכנסת. המזכיר או אחד מסגניו נוכח בישיבות מליאת הכנסת. תפקידו של המזכיר במהלך הישיבה הוא לייעץ ליושב-ראש בענייני תקנון, נוהל ונוהג, ולנהל את רשימת הנואמים. הוא גם אחראי לקשרים בין הכנסת לממשלה. בין תפקידיו: טיפול בקיום הוגן של זכויות הסיעות, טיפול בנושאי בחירות, טיפול באמנות ומעקב אחר קידומן לפני אישורן בממשלה. מזכיר הכנסת חבר באיגוד המזכירים הבין-פרלמנטרי שליד האיגוד הבין-פרלמנטרי (ראו להלן).

משמר הכבוד של הכנסת, 26.1.1959

​​​

מנכ"ל הכנסת

מנכ"ל הכנסת מופקד על הצד המינהלי של הכנסת. הוא אחראי לשמור על הסדר במשכן הכנסת, מפקח על עבודתם של עובדי הכנסת וממונה על המערכות הלוגיסטיות והמינהליות של הכנסת. עד שנת 2006 מילא מזכיר הכנסת תפקידים אלה, נוסף על תפקידיו כממונה על העבודה הפרלמנטרית בכנסת. בשנת 2006, עם היבחרה ליושבת-ראש הכנסת ה-17, החליטה חברת הכנסת דליה איציק לפצל את התפקיד לשניים: מזכיר הכנסת אחראי לניהול העבודה הפרלמנטרית, ומנכ"ל הכנסת מופקד על המינהל והלוגיסטיקה במשכן.

יחסים בין פרלמנטים

הכנסת מקיימת קשרים רצופים עם בתי-נבחרים אחרים בעולם. הקשרים באים לידי ביטוי בביקורים הדדיים ובהחלפת מידע בנושאים שונים בתחום העבודה הפרלמנטרית.

 

הכנסת חברה באיגוד הבין-פרלמנטרי - Inter Parliamentary Union (UPI) - ושולחת משקיפים למושבי מליאת הפרלמנט האירופי, למועצת אירופה ולאספות הפרלמנטריות של ארגונים בין-לאומיים נוספים. בכנסת קרוב ל-60 אגודות ידידות פרלמנטריות עם פרלמנטים של מדינות אחרות.

בניין הכנסת ומתחם הכנסת

על בניין הכנסת ומתחם הכנסת חלה חסינות – כלומר, נקבעו בחוק הוראות מפורשות לעניין סמכויות האכיפה בהם, השימוש בהם ועוד. באזור שמול הכניסה הראשית של הכנסת מותר לערוך הפגנות. על שמירת הסדר, המשמעת והביטחון מופקדים אנשי משמר הכנסת ויחידת הסדרנים.
​​
הקובע גם את מועדן של הבחירות הבאות. הכנסת מתפזרת בטרם עת גם אם לא אישרה את תקציב המדינה בתוך שלושה חודשים מתחילת שנת התקציב, או אם ראש הממשלה ממליץ, ונשיא המדינה מסכים, לפזרה, מכיוון שקיים בה רוב המתנגד לממשלה ועקב כך אין היא מסוגלת לתפקד באופן תקין.​​