|
HtmlMainSection הכנסת: תחומי האחריות, התפקידים והסמכויות
|
להסבר המלא
|
הכנסת – בית-הנבחרים הישראלי – היא הרשות המחוקקת, ולה הסמכות הבלעדית במדינה לחוקק חוקים. לכנסת יש גם תפקיד מכונן-חוקתי – חיבור חוקה למדינת ישראל. הכנסת היא הזרוע המפקחת על הממשלה. נתונים לה כמה תפקידים מעין-שיפוטיים, וכן מתפקידה לבחור את נשיא המדינה ואת מבקר המדינה. בכנסת מכהנים 120 חברי הכנסת. מקום מושבה בירושלים. |
עבודת מליאת הכנסת |
| מליאת הכנסת היא הגוף המרכזי ובעל הסמכות העליונה של הכנסת. החלטותיה של הכנסת מתקבלות באמצעות ההצבעות במליאה, המורכבת מ-120 חברי הכנסת. במליאה מועלות הצעות חוק, הצעות לסדר-היום, שאילתות לשרי הממשלה והצעות להביע אי-אמון בממשלה, ומתקיימים בה דיונים במגוון נושאים המשקפים את האירועים הפוליטיים, הביטחוניים, החברתיים והכלכליים המתרחשים במדינה.
למידע המורחב |
| על ועדות הכנסת | | בוועדות הכנסת מתנהל חלק גדול מעבודת הכנסת. הנושאים שנדרש בהם דיון מקצועי ומעמיק מועברים לוועדות על-פי תחומי עיסוקיהן. בכנסת 12 ועדות קבועות: ועדת הכנסת; ועדת הכספים; ועדת הכלכלה; ועדת החוץ והביטחון; ועדת הפנים והגנת הסביבה; ועדת החוקה, חוק ומשפט; ועדת החינוך, התרבות והספורט; הוועדה לענייני ביקורת המדינה; הוועדה לקידום מעמד האשה; ועדת המדע והטכנולוגיה; ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות; ועדת העבודה, הרווחה והבריאות.
למידע המורחב |
| הכנסת כרשות מכוננת: חוקה וחוקי-יסוד |
| בניגוד למדינות רבות בעולם, למדינת ישראל אין חוקה. המחלוקת בין הסבורים שיש הכרח לכונן חוקה ובין המתנגדים לכינונה מלווה את מדינת ישראל מאז ראשית ימיה. הקושי שבכינון חוקה נובע מההשקפות השונות בדבר אופייה הרצוי של מדינת ישראל כמדינה יהודית.
על-פי הצעת פשרה שאישרה הכנסת הראשונה, ועדת החוקה, חוק ומשפט מכינה הצעת חוקה למדינת ישראל הבנויה פרקים-פרקים, באופן שכל אחד מהם מהווה חוק-יסוד בפני עצמו; אפשר שבעתיד יתאגדו כולם לחוקת המדינה.
|
| הכנסת כרשות מחוקקת: שלבי החקיקה |
| תפקידה העיקרי של הכנסת הוא לחוקק חוקים. החקיקה היא ביוזמת הממשלה (הצעת חוק ממשלתית), חבר הכנסת או קבוצה של חברי הכנסת (הצעת חוק פרטית) או ועדות הכנסת. בהצעת חוק אפשר להציע חוק חדש, תיקון של חוק קיים או ביטול של חוק קיים.
|
| זכויותיהם וחובותיהם של חברי הכנסת |
| זכויותיהם וחובותיהם של חברי הכנסת מוגדרות בחוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם, התשי"א–1951, הקובע, בין היתר, כי לחברי הכנסת עומדת חסינות במילוי תפקידם. זוהי חסינות מהותית, הפוטרת את חבר הכנסת מאחריות פלילית או אזרחית בשל פעילות שביצע בעת מילוי תפקידו או למען מילוי תפקידו. החוק גם קובע כי חבר הכנסת פטור ממתן עדות על דבר שנודע לו עקב מילוי תפקידו כחבר הכנסת.
|
| על סיעות הכנסת |
| חברי הכנסת פועלים בכנסת בסיעות או כחברי כנסת יחידים. בעת פתיחת המושב הראשון של כל כנסת מספר הסיעות הוא כמספר הרשימות שהשתתפו בבחירות ונבחרו וכל חברי הכנסת חברים בסיעות. במהלך כהונת הכנסת סיעות עשויות להתפצל או להתאחד; כמו כן, חבר הכנסת יכול לפרוש מסיעה ולקבל מעמד של חבר כנסת יחיד, באישור ועדת הכנסת.
|
|
|
| |
|
|
|
HtmlLeftSection | לכנסת נתונה הסמכות לבחור את נשיא המדינה ואת מבקר המדינה. |
|
| |
|
|
