עבודת הוועדות

חלק גדול מעבודת הכנסת מתנהל בוועדות הכנסת. הנושאים שנדרש בהם דיון מקצועי ומעמיק מועברים לוועדות על-פי תחומי עיסוקיהן. בכנסת 12 ועדות קבועות: ועדת הכנסת; ועדת הכספים; ועדת הכלכלה; ועדת החוץ והביטחון; ועדת הפנים והגנת הסביבה; ועדת החוקה, חוק ומשפט; ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות; ועדת החינוך, התרבות והספורט; ועדת העבודה, הרווחה והבריאות; הוועדה לענייני ביקורת המדינה; הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי; ועדת המדע והטכנולוגיה.

הרכבן הסיעתי של הוועדות מתאים לגודלן היחסי של הסיעות בכנסת. מיד לאחר הבחירות לכנסת קובעת ועדה מסדרת את הרכבי הוועדות ואת השתייכותם המפלגתית של יושבי-הראש שלהן.

יושבי-הראש של ועדת החוץ והביטחון וועדת הכספים הם בדרך כלל מסיעות הקואליציה, ויושב-ראש הוועדה לענייני ביקורת המדינה הוא תמיד מסיעות האופוזיציה. לקואליציה יש רוב כמעט בכל הוועדות, ובהצבעות בהן מוטלת בדרך כלל על חבריה משמעת סיעתית.

תפקידי הוועדות הקבועות: לדון בהצעות חוק שמליאת הכנסת מפנה אליהן לפי תחומי עיסוקיהן, ולהכינן לשלוש קריאות במליאת הכנסת (הצעות חוק שהתקבלו בקריאה השלישית הופכות לחוקים של מדינת ישראל); ליזום חקיקה; לדון ולנסח המלצות בנושאים שעלו בהצעות לסדר-היום במליאת הכנסת והועברו אליהן ובנושאים שהועברו לדיון מהיר בעקבות החלטה של יושב-ראש הכנסת והסגנים; לדון בתקנות שהממשלה קבעה שנדרש אישורן בוועדה; לדון ולנסח המלצות בעקבות פניות של אזרחים שהוגשו לכנסת או שהועברו אליהן מהממשלה ולעסוק בכל עניין אחר שהעבירה הכנסת לוועדה או שהוועדה החליטה לדון בו.

עבודת החקיקה בוועדות דורשת היוועצות במשפטנים ובכלכלנים. עובדי הלשכה המשפטית של הכנסת מלווים את תהליך החקיקה מהשלב שבו חבר הכנסת מעלה רעיון להצעת חוק, דרך הדיונים בנושא בוועדות הכנסת ועד להגשת הנוסח הסופי של הצעת החוק להצבעה במליאה. מרכז המחקר והמידע של הכנסת נותן לוועדות הכנסת ולחברי הכנסת שירותי מחקר ומידע לצורך מילוי תפקידיהם בתחומי החקיקה, הפיקוח על הרשות המבצעת והדיון בנושאים שעל סדר-היום הציבורי. לדיונים המקצועיים של הוועדות מוזמנים גם מומחים, המציגים את עמדותיהם בנושאים הנדונים. לעתים הוועדה מזמינה בעלי תפקידים רשמיים כדי שימסרו לה מידע על פעולותיהם. על-פי החוק, הוועדות יכולות לחייב שרים, ואף את ראש הממשלה, להופיע בפניהן. זהו אמצעי המסור בידי הכנסת לפיקוח על הממשלה.

בימי מושבה של הכנסת נפגשות הוועדות במשכן הכנסת. בימים אחרים עשויות להיקבע ישיבות של ועדות במקומות אחרים. הוועדות יכולות גם לצאת לסיורים כדי לברר עניינים שעל סדר-יומן.

ועדות הכנסת יכולות למנות ועדות משנה לנושאים מסוימים, ומליאת הכנסת או ועדת הכנסת רשאיות למנות גם ועדות משותפות לשתי ועדות או ליותר.

ועדות מיוחדות, שפעולתן דומה לפעולת הוועדות הקבועות, מתמנות רק לתקופת כהונת הכנסת שמינתה אותן. ועדות מסוג זה בכנסת ה-19 הן הוועדה למאבק בנזקי הסמים והאלכוהול; הוועדה לזכויות הילד; הוועדה המיוחדת לבעיית העובדים הזרים; הוועדה המיוחדת לפניות הציבור; הוועדה המיוחדת לדיון בהצעת חוק השידור הציבורי; הוועדה המיוחדת למעקב אחר יישום הוראות בחוק שירות ביטחון וחוק שירות לאומי אזרחי.

ועדות נוספות הן ועדת האתיקה וועדת הפירושים. ועדת האתיקה בודקת קובלנות נגד חברי הכנסת בנושאים הקשורים בכללי האתיקה של הכנסת ובחריגות בהתנהגותם. ועדת האתיקה רשאית להטיל על חבר הכנסת סנקציות כגון נזיפה, הרחקה מישיבות הכנסת, שלילת רשות דיבור במליאה או בוועדות ואיסור הגשת הצעות חוק והצעות לסדר-היום בשל הפרת כללי האתיקה של הכנסת. כמו כן הוועדה רשאית לשלול מחבר הכנסת שכר ותשלומים אחרים בשל היעדרויות רבות מישיבות הכנסת בלא הצדקה סבירה. בוועדה חברים ארבעה חברי הכנסת בלבד, והם נבחרים על-ידי יושב-ראש הכנסת, מתוך התחשבות בגודלן היחסי של הסיעות בכנסת.

ועדת הפירושים מפרשת את כללי התקנון ואת התקדימים שיצרו יושב-ראש הכנסת וסגניו בעבודת המליאה. חברים בה יושב-ראש הכנסת ושמונה חברי הכנסת שבחרה ועדת הכנסת.

סעיף 22 בחוק-יסוד: הכנסת קובע כי לכנסת יש סמכות חוקתית למנות גם ועדות חקירה פרלמנטריות בנושאים שהכנסת רואה בהם חשיבות לאומית מיוחדת, או למנות אחת מוועדותיה לוועדה כזאת. הכנסת קובעת את סמכויותיה ותפקידיה של ועדת חקירה פרלמנטרית, וחבריה ימונו לפי גודלן היחסי של הסיעות בכנסת.

חלק נכבד מדיוני ועדות הכנסת משודרים באתר האינטרנט של הכנסת. גם ערוץ הכנסת משדר דיונים נבחרים מוועדות הכנסת.