חשש למלחמת אזרחים או טיהור פוליטי?
הדיון הארוך והסוער ביותר במועצת המדינה הזמנית התקיים בימים 23 ו-24 ביוני 1948, בעקבות פעולות הממשלה ושלטונות צה"ל כלפי חברי תנועת האצ"ל שהיו על סיפונה של אוניית העולים אלטלנה. קישור למכתב הבקשה לכנס ישיבה על הנושא
האירועים גרמו לתגובות סוערות בקרב הציבור מעיתון המשקיף, בקרב קצינים בכירים בצה"ל
מעיתון המשקיף ובקרב חברי הממשלה הזמנית וחברי המועצה הזמנית -
לנאום של פנקס.
בישיבות מועצת המדינה הזמנית האמורות הביעו ראש הממשלה הזמנית דוד בן-גוריון, שרי הממשלה, חברי מועצת המדינה וממלאי מקומם קשת של דעות ועמדות בנושא. שאלות רבות עלו בדיון: האם תגובת הממשלה הייתה לגיטימית? לפי איזה חוק נעצרו חברי האצ"ל? האם תגובת הממשלה כלפי אוניית העולים הייתה מוסרית? מדוע הועלתה האונייה באש? האם הגעת האונייה לחופי ישראל באמת יצרה חשש למלחמת אזרחים? האם בעת מצב חירום הממשלה יכולה לנקוט פעולות על פי שיקול דעתה, ללא בסיס חוקי? האם כוונתה של הממשלה הזמנית הייתה לנצל את הגעת האונייה כדי לבצע "טיהור" פוליטי של חברי האצ"ל? האם בעקבות שאלות אלו הממשלה חייבת להקים ועדת חקירה, שתבדוק היטב את נסיבות פרשת אלטלנה? הדיון היה יצרי מאוד אך התאפיין בפלורליזם ובאווירה שאפשרה חופש ביטוי פרלמנטרי והבעת מגוון רחב של דעות. הדוברים נקטו שלוש עמדות עיקריות:
- תמיכה חד-משמעית בפעילותה של הממשלה, לנוכי הנסיבות הקשות בארץ עקב מלחמת העצמאות, ובביסוס שלטון החוק במדינה החדשה.
- תמיכה רחבה בעמדת הממשלה לצד הבעת ביקורת, ברמות שונות, על פנים מסוימים של התנהלותה בסוגיה.
- מתיחת ביקורת חריפה כלפי מדיניותה ופעילותה של הממשלה הזמנית ותגובת כוחות הביטחון.
אירדנטה
ראש הממשלה הזמנית דוד בן-גוריון סיכם בקצרה את דיוני הממשלה הזמנית על העימותים בין כוחות צה"ל לאנשי האצ"ל.
לפרוטוקול הישיבה בן-גוריון הדגיש בדבריו שעל פי עקרונות הפקודה בדבר הקמת צבא הגנה לישראל מ-26 במאי 1948, הפיקוח על הנשק המלחמתי הוא בידי צה"ל, צבא המדינה, והוסיף:
עוד הציג ראש הממשלה בן-גוריון שתי החלטות של הממשלה בנושא:
לפרוטוקול מישיבת הממשלה
חבר המועצה יונה קוסוי (סיעת מפא"י) הסכים עם ראש הממשלה והגדיר את פעילות האצ"ל "אירדנטה", הפוגעת במדינה הנלחמת מלחמת דמים על עתידה:
איך מחסלים מחתרת?
חברת המועצה רחל כהן (נציגת ויצו), העבירה בדבריה את הדגש מההיבט הפוליטי להיבט החינוכי והביעה ביקורת קלה על הממשלה בסוגיית חינוך הנוער:
חבר המועצה זרח ורהפטיג (הפועל המזרחי) השווה בין אירועי פרשת אלטלנה לפעילותם של ארגוני מחתרת נגד הנאצים בבלגיה ובצרפת בזמן מלחמת העולם השנייה והציע לממשלה לגלות אורך רוח ולא לנסות לפעול במהירות נגד תופעות שחיסולן תובע זמן רב:
אווירה של סולדאטסקה
דעות אופוזיציוניות והתנגדויות לתגובת הממשלה מאפיינות את הנאומים של חברי הסיעות המזרחי, הציונים הכלליים, הציונים הרוויזיוניסטים ומפלגת מק"י.
התפטרותם של שני השרים נציגי סיעת הפועל המזרחי (שר העלייה חיים משה שפירא ושר הדתות יהודה ליב פישמן) גרמה למשבר בקואליציה. נציג הפועל המזרחי במועצה, הרב מאיר ברלין, הסביר בדיון את הסיבה להתפטרות:
לדבריו, התפטרות השרים הייתה ניסיון להרגיע את הרוחות במדינה בעקבות שפיכת הדמים. הרב ברלין הציע בשם סיעתו כי תוקם ועדת חקירה בראשות שופט-חוקר, שיבדוק את רשימת העצורים וישחרר את מי שנמצאו על האונייה כעולים ולא כנושאי נשק.
מארכיון המדינה בשם סיעת הציונים הרוויזיוניסטים הביע חבר המועצה ברוך ויינשטיין ביקורת חריפה על פעילות הממשלה בכמה נושאים:
- הממשלה קיבלה מידע מראש, באמצאות הקונסול הכללי בפריז, על הגעת האונייה לחופי ישראל. על הממשלה היה לכנס את המועצה, להודיע לחבריה על האירוע העתידי, ליזום דיון בנושא ולהגיב רק על פי ההחלטה שנתקבלה בו. הממשלה לא התנהגה בשקיפות בכל הנוגע למסירת מידע על המשא ומתן עם אנשי האצ"ל.
- הממשלה מגלה תיאבון שלטוני בלתי מרוסן – מגמה הקיימת בתנועות סוציאליסטיות גם במקומות אחרים בעולם.
- הממשלה ניצלה את הסמכויות שקיבלה ממועצת המדינה ויצרה אווירה של משטר צבאי במדינה:
גם חבר המועצה יעקב רובין מתח ביקורת על התגובה האימפולסיבית של הממשלה:
משואה לתקומה – מאלטלנה לצה"ל
מאז הדיון ביוני 1948 עלתה פרשת אלטלנה על סדר-היום במליאה פעמים אחדות:
- בכנסת השישית הגיש חבר הכנסת אורי אבנרי שאילתה לראש הממשלה ושר הביטחון לוי אשכול בעקבות פרסום ספר עדויות של פנחס ואזה, שהשתתף באירועי אלטלנה. על השאלה אם הממשלה מתכוונת להקים ועדת חקירה בעקבות העדויות שבספר השיב אשכול תשובה שלילית לקונית (דברי הכנסת, 6.2.1967).
- בכנסת השתים-עשרה הגיש חבר הכנסת אליהו בן אלישר הצעה לסדר-היום בנושא: משואה לתקומה – מאלטלנה לצה"ל. בן אלישר טען שלכנסת יש חובה מוסרית להחזיר חוב ל-16 יהודים שנהרגו בעימותים ול-940 עולים שהיו על האלטלנה ועלו ארצה במטרה להשתתף במלחמת העצמאות. הוא הוסיף כי למרות האירועים הטרגיים והפילוגים הפוליטיים, שני הצדדים מצאו דרך, בחלוף הזמן, לשתף פעולה ביניהם: עולי אלטלנה הצטרפו לכוחות צה"ל במלחמת העצמאות, ולאחר מכן – למוסדות המדינה, גם ברשות המחוקקת וגם ברשות השופטת (דברי הכנסת, 20.6.1989).
- בכנסת החמש-עשרה הגיש חבר הכנסת חיים דרוקמן שאילתה לשרת החינוך בדבר כלילת אירועי כפר קאסם ופרשת אלטלנה בתוכנית הלימודים. סגן שר החינוך משולם נהרי השיב על השאילתה ומסר שפרשת אלטלנה נלמדת בבית הספר בשיעורי ההיסטוריה וגם בשיעורי האזרחות, בדיון על גבולות הציות לחוק במשטר דמוקרטי (דברי הכנסת, 14.5.2001).
