ארכיון הכנסת

על ארכיון הכנסת

מועצת המדינה הזמנית – הכנסת שלפני הכנסת

חג השחרור של הימים ההם

במילים אלו נעל יוסף שפרינצק, יו"ר הכנסת דאז, את הישיבה המאה ותשעים ושבע של הכנסת הראשונה (29 בנובמבר 1950), ובכך ייסד את מסורת הפגרה בכנסת בחג החנוכה. זה היה גם חג האורים הראשון של הכנסת בירושלים, ובית פרומין לבש חג לציון האירוע:

חג החנוכה בבית פרומין

הכנסת הראשונה בבית פרומין, חנוכה תשי"א, דצמבר 1950, צילום: באב הרץ

ה"מסורת" לא ארכה ימים, וכבר ב-1951 התלונן חבר הכנסת ישראל רוקח על אומללותו

(הישיבה השלושים ושש של הכנסת השנייה – 30 בדצמבר 1951)

כעבור 20 שנה טרדו זיקוקין די-נור את שלוותה של חברת הכנסת אסתר רזיאל נאור, שהגישה שאילתה לשר החינוך יגאל אלון בעניין הצבת אשוח במסיבת חנוכה במועדון תנועת הצופים (הישיבה המאה וארבעים וחמש של הכנסת השביעית – 25 בינואר 1971)

הצבת עץ אשוח במקומות ציבוריים הייתה נושא טעון בהזדמנויות שונות:

בדצמבר 2013 מחה חבר הכנסת חנא סוייד מחד"ש על שמכללת צפת אסרה על סטודנטים נוצרים שרצו בכך להציב עץ אשוח, עץ חג המולד, בכניסה למעונות הסטודנטים, ובדצמבר 2016 גינה חבר הכנסת יוסף ג'בארין מהרשימה המשותפת את דבריו של רב הטכניון, שקרא לסטודנטים לא להיכנס ביתן של סטודנטים שהוצב בו עץ אשוח.

חבר הכנסת סוייד אף הציע להציב עץ אשוח במשכן הכנסת לקראת חג המולד, אך בקשתו לא התקבלה.

בנושא זה עסקה גם חברת הכנסת קסניה סבטלובה בכנסת העשרים. חברת הכנסת הגישה הצעה לסדר-היום בנושא גזענות כלפי עולים מברית המועצות לשעבר בשל חגיגת הנובי-גוד.

במשך השנים צוין חג האורות בכנסת בהדלקות נרות חגיגיות עם העובדים, עם חיילים, עם נציגים של ארגונים חברתיים וגם עם בובות:

יושב ראש הכנסת רובי ריבלין בהדלקת נר חנוכה עם עובדים, 9.12.2012 צילום: יצחק הררי