כניסה
כ"ה באלול תשע"ד    20 בספטמבר 2014    הכנסת ה-19, מושב שני, פגרת הקיץ אA   אA   אA Русский    العربية    English
 
 
Skip Navigation Linksעמוד הבית > חדשות > הודעות הכנסת > הודעה מתאריך 30 ביולי 2013

הודעות הכנסת

 
לרשימת ההודעות
  הדפס


תקציב המדינה וחוק ההסדרים לשנים 2014-2013 אושרו סופית במליאה

30 ביולי 2013, כ"ג באב תשע"ג, בשעה 13:45

חוק התקציב לשנת 2013 ו-2014 אושר במליאת הכנסת בתום דיון ארוך. 58 ח"כים תמכו בחוק ו-43 התנגדו לו (19 נעדרו). הדיון נמשך שעות ארוכות וכלל הצבעות על  אלפי הסתייגויות , ביניהן כ-50 הצבעות שמיות, בעקבות חתימות שהגישו הסיעות וחברי הכנסת לקיימן. 

חוק ההסדרים לשנים 2013-2014 אושר סופית. 56 ח"כים תמכו בחוק ו-41 התנגדו לו, שתי חברות כנסת נכחו ולא השתתפו בהצבעה. חבר כנסת אחד נכח ולא הצביע.

 

שר האוצר בסיום דיוני התקציב וההסדרים: "האופוזיציה לא הבינה שהמחאה הייתה על הצורך לחיים בהוגנות ולא על הקוטג' ולא על מחירי הדיור"; ראשת האופוזיציה:  "בשם המחאה, לפיד הפך לפרזנטור של המדיניות הכלכלית של נתניהו"

 

במהלך ההצבעות הסופיות על התקציב, התעורר ויכוח שעסק במהות הסעיפים הריקים , שהופיעו בחוק התקציב ועליהם נדרשו חברי הכנסת להצביע. חברי האופוזיציה החליטו להפסיק להצביע להסתייגויות, לאחר שסגנית יו"ר הכנסת, ח"כ גילה גמליאל (הליכוד ביתנו), שניהלה את הדיון, העלתה להצבעה סעיף תקציבי ללא כותרת וללא תקציב.

ח"כ אילן גילאון (מרצ), קרא:  "אנחנו רוצים לדעת על מה מצביעים? אולי זה למוסד אולי לשב"כ? שנדע על מה מצביעים. אתם מבזים את הפרלמנט בכך שאתם ממשיכים את ההצבעה למרות שאנחנו מנסים להבין למה הצבענו על עמוד ריק". חברי הכנסת של האופוזיציה ניסו למנוע את המשך ההצבעות עד לקבלת תשובה, תוך שהם מניפים את הצעת החוק ומראים את העמודים הריקים.

 יו"ר הכנסת ,יולי יואל אדלשטיין, השיב לחברי האופוזיציה, כי מדובר בסעיף עם תקציב אפס וככל הנראה גם בסעיפים אלה יש צורך בהצבעה.

יו"ר ועדת הכספים, ח"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי), טען כי לא ברור לו על מה מתרעמים חברי הכנסת, שהצביעו במהלך הערב על סעיפים ריקים דומים. "זה לא הסעיף הראשון שהצביעו עליו כך אז לא ברור לי למה עכשיו הם התעוררו. 'הסוד הגדול' הוא שבסעיפי התקציב יש 99 סעיפים, חלקם היו בעבר סעיפים תקציביים שכיום הם ריקים. מבחינה טכנית מעדיפים באוצר להשאיר את ה'חורים' האלה כדי לא שאם בעתיד ירצו להחזיר אותם, לא יפגעו ברצף".

 הסברו של ח"כ סלומינסקי לא הרגיע את חברי האופוזיציה. ח"כ מיקי רוזנטל (העבודה): "שר האוצר אמר שזה קשור לסעיף חשאי". ח"כ משה גפני (יהדות התורה): "כיו"ר ועדת הכספים בעבר, אני לא רוצה להסביר את הדפים הריקים, אני לא רוצה להתבזות פה. מי שיודע – יודע". ח"כ חיליק בר (העבודה), אמר כי "סגן שר האוצר אמר שמדובר בסעיפים סודיים ולנו אין סיווג מספק" וביקש שהקואליציה תתנצל על כך שאמרה שהאופוזיציה לא הכינה שיעורי בית ודרש שתבוטל ההצבעה. יו"ר הכנסת, אדלשטיין התנצל "אם מישהו הוטעה או הטעה, ודאי שזה לא היה בכוונת מכוון. אין פה שום סעיפים סודיים". בעקבות מחאת הח"כים, לא נערכה בהמשך הישיבה הצבעה על הסעיפים הריקים.

 בסיום ההצבעות על חוק ההסדרים הטיחו חברי הכנסת יעקב ליצמן (יהדות התורה) ונסים זאב (ש"ס) בסגן שר האוצר מיקי לוי (יש עתיד) כי הוא אינו דובר אמת ועליו לעבור בדיקת פוליגרף. זאת בשל הצהרתו כי לא הושגו הסכמות עם סיעות החרדים לגבי סעיפים בתקציב.

חבר הכנסת יצחק (בוז'י) הרצוג (העבודה) ביקש לדעת האם הובטחו תקציבים לסיעה כלשהי בתמורה לתמיכתה בהתנעת התהליך המדיני. שר האוצר, יאיר לפיד, השיב שלא.

ח"כ מוחמד ברכה (חד"ש) דרש לדעת האם הובטחו לסיעות בקואליציה העברת חוקים כ"אתנן" (לדבריו) תמורת תמיכה בתקציב. שרי הממשלה השיבו שלא.


ראשת האופוזיציה, ח"כ שלי יחימוביץ' ושר האוצר, יאיר לפיד, נעלו את דיוני המליאה על הצעות חוק התקציב וההסדרים לשנים 2014-2013:


ראשת האופוזיציה, ח"כ שלי יחימוביץ' (העבודה)  התייחסה לשר לפיד ואמרה עליו כי הוא  "אחלה פרזנטור". כמו כן, הוסיפה כי שלחה במיילים ובווטאס-אפ תמונות של לפיד "מפגין נגד עצמו" – כשהפגין במחאה החברתית נגד המדיניות שכיום הוא עצמו מקדם כשר אוצר. "בשם המחאה, לפיד הפך להיות הפרזנטור של המדיניות הכלכלית של נתניהו".

"כשראיתי את חוק ההסדרים והתקציב נזכרתי באיזשהו שר אוצר שהאמין שאם רק ניתן עוד לעשירים הכל יהיה כאן יותר טוב. שר אוצר שצייר לנו את האיש השמן; האחיות, העובדות הסוציאליות וכדומה, שאם רק נרעיב אותו ונשלח אותו להיות עובד קבלן הכל יהיה טוב, ולאיש הרזה; שרי אריסון, לב לבייב וחבריהם, הם יקדמו את 'האיש השמן'. הוא אמר שאם רק נקצץ עוד ועוד בבריאות וברווחה, זאת תהיה התגלמות החופש וזה יוביל אותנו לצמיחה ושגשוג. אני בטוחה ששר האוצר הנוכחי, לפיד, יודע למי הכוונה. לפיד הפגין נגד אותו שר אוצר, הלא הוא נתניהו. הוא הפגין נגדו ועכשיו יושב לצידו בשולחן הממשלה.
היום בישראל העוני הוא הגדול מבין מדינות המערב, ההשקעה של ישראל באזרחיה היא הנמוכה ביותר במערב. לחצי מהמשפחות בארץ אין חסכונות, לשליש יש מינוס בבנק.
אני יודעת ששר האוצר לפיד מתנגד למדיניות נתניהו ואף הוביל את ההתנגדות, יחד עם מאות אלפי אנשים שהפגינו נגדו. התחייבת לעשות ההיפך ממה שעשה נתניהו ועשו הפוליטיקאים הישנים. נתניהו מאמין שמה שעשה ב"עשור הכלכלי של נתניהו" זה הדבר הנכון; מתנות מופקרות לעשירים ביותר, פנסיות על כרעי תרנגולת, עובדי קבלן וכדומה. הוא מצדד בכך. אבל אפילו נתניהו מבין שמשהו כאן לא לגמרי בסדר, כי הציבור לא "קונה" את המוצר שהוא משווק, כשהוא רואה בעצמו מנכ"ל חברה ולא ראש מדינה. לא המוצר שלו פגום, אלא מחלקת השיווק לא מתפקדת. המוצר חייב להימכר. יש לרענן את מערך השיווק. חייבים פרזנטור אחר, צעיר יותר, מחובר יותר לטרנדים חדשים, כזה שכבר לא משתמש בטוש ולוח אלא בפייסבוק ואמצעים חדשים, רצוי ניסיון טלוויזיוני, אחד שכבר עשה קמפיינים, אולי גם לאיזה בנק גדול ובהפוך על הפוך גם רוכב על הצלחת המחאה. הוא בכלל אחד מהחבר'ה והולך עם טי-שירט וקורא סלוגנים מחאתיים.
מתוך כבוד למשכן הכנסת, אמנע מהצגת תמונות של לפיד נושא כרזות נגד מדיניות הממשלה, אך שלחתי עכשיו לח"כים תמונות במייל ובוואטס-אפ, של לפיד מפגין נגד עצמו: אחלה פרזנטור- פעם של דבר אחד ופעם של היפוכו. זו לא פוליטיקה חדשה ולא פוליטיקה של אמת אלא פוליטיקה של הולכת שולל".

יחימוביץ' אמרה, "אני מוחה על גזילת המחאה על-ידי לפיד. מה יחשבו עכשיו אותם אלו שהלכו לצדך בהפגנות? כיצד ימשיכו להאמין למשהו? המציאות היא לא קמפיין שיווקי, אלא האמת, ההתמודדות הלא קלה של האדם מהרחוב. מבחינת לפיד, מצבה של ריקי מחדרה כבר השתפר והנשיאה בנטל על-ידי החרדים כבר מתבצעת.
שוויון בנטל הוא שוויון במיסים והקלה על מעמד הביניים ולא בהצהרות, כשאחר כך לוקחים מאיפה שהכי קל לקחת. שוויון בנטל הוא להעלות את התמלוגים על משאבי הטבע.
בפעם הראשונה בתולדות המדינה קם מנכ"ל משרד הרווחה ומצדד בקיצוץ קצבאות הילדים. "חייבים לקצץ בקצבאות" זאת לדבריו, "כי אחרת המדינה תתמוטט אם נשקיע ברווחה ולא בצמיחה". זוהי מפלגתך. האם החזון שלכם זה רק "לכסות את הבור"? זו מהות הציונות? בשביל זה ההורים שלי הגיעו לכאן אחרי השואה?"

"זה נכון, יכולתי להיות שרת אוצר במקומך, אמרה יחימוביץ'. גם לי נתניהו הציע הצעה דומה להיות הפרזנטורית של המדיניות שלו. אבל אני לא פרזנטורית. הוא הצליח לעשות את זה למי שהרצון לשבת בכיסאו של שר מעבירה אותו על דעתו. אני מאמינה שמילה זו מילה ולכן לא אשמש פרזנטורית למדיניות שאני לא מאמינה בה. יש דרך אחרת ואני מקווה שהציבור עוד ימשיך להאמין בכך. הציבור יודע היום, מי מפר את אמונו ומי שבשביל כיסא מפר את הבטחותיו. "

יחימוביץ' הוסיפה כי היא "רוצה לברך את ראש הממשלה נתניהו על הפתיחה הצפויה של השיחות עם הפלסטינים" וכי "ניאבק נגד התקציב כאילו לא נפתח תהליך מדיני ונתמוך בתהליך המדיני כאילו לא נלחמים על התקציב"

שר האוצר, יאיר לפיד (יש עתיד): התקציב שלא הוצג כאן היום, של האופוזיציה: לתת למרכז ולפריפריה, לילדים, לזקנים, מכונית לכל פועל, כל תלמיד יקבל בית ספר משלו וכן הלאה. אבל עכשיו כשסיימנו עם הפנטזיות נתחיל במציאות: התקציב הנוכחי – משימה שאיש לא רצה להתקרב אליה, ובמיוחד אישה לא רצתה להתקרב אליה. היינו צריכים לטפל בגרעון מתגלגל, שבעוד שנה שנתיים יכול היה לצמוח מ- 40 מיליארד ל- 50 ו- 70 מיליארד. מציאות שהאופוזיציה בחרה להתעלם ממנה, כאילו לא קיימת והעדיפה לעצום עיניים.
זה מה שעמד לנגד עינינו; האם להיטיב עם כולם, העיקר שלא יכעסו עלינו. אבל עשינו בחירה; לגלות מנהיגות שמתרחשת בעולם האמיתי ולא בעולם הפנטזיות. החלטנו לגלות מנהיגות. לקדם תקציב לא קל, אך עדיין לשמור על מעמד הביניים. אני שמח שגיליתי לאופוזיציה את דבר קיומו של מעמד הביניים, שהיה במשך שנים 'הכספומט' של כל ממשלות ישראל ללא יוצא מן הכלל.
לקחנו מתקציב הביטחון שאיש לא נגע בו שנים, לקחנו מתקציב הישיבות ומכל המקומות האחרים ורק אחרי זה, כשהתברר שעדיין זה נדרש גם לקחנו מכולם.

המעניין באופוזיציה, שלא הבינו על מה הייתה המחאה, שהייתה על הצורך לחיים בהוגנות ולא על הקוטג' ולא על מחירי הדיור.
התקציב שהבאנו הוא תקציב שיעודד צמיחה. זה תקציב שהוא קודם כל הוגן, שייצור צמיחה, ייצור תמריצים לתעסוקה, יעודד תעשיות ועסקים קטנים. גם בימים אלו הגדלנו את תקציבי החינוך, הרווחה, התחבורה. הגדלנו ב- 500 מיליון ₪ את תקציבם של ניצולי השואה. עשינו את מה שאפשר בעולם האמיתי שבו חיים אנשים אמתיים. מי שיעבוד יקבל במעונות יום, במערכות הכשרה, להכנסת עוד ציבורים. מעבר מתרבות של קצבאות לתרבות של עבודה. זה הבסיס לחברה הוגנת ולכלכלה חזקה. אם מישהו מביא ילדים לעולם הזה הוא אחראי עליהם, לא אף אחד אחר, לא המדינה. ניצור עוד מקומות עבודה, נוריד את יוקר המחייה, נוריד את מחירי המים והחשמל. לא עוד חשמל חינם. נחזק את העסקים הקטנים והבינוניים שהם מנוע הצמיחה העיקרי. כל זה בתקציב הנוכחי.


עוד לפני כן,  עלו לדוכן המליאה, ראשי כל הסיעות, יו"ר ועדת הכספים ויושבי ראש הוועדות שדנו בחלקים מהחוק:

ח"כ עופר שלח (יש עתיד): "האמת ידועה היטב לשר האוצר שהניח אותו בפני הכנסת והן למבקריו. זהו תקציב של אין ברירה שנולד מתוך בור פיסיקלי כמעט חסר תקדים. בשבועות האחרונים יחד עם חבריי מהקואליציה ומהאופוזיציה בוועדת הכספים נברתי בקרביי התקציב האין ברירה הזה. לא מעט אכן שונה; נטל המס על האזרחים ומשקי הבית ירד בלא פחות משני מיליארד שקל נטו, מיסים אחרים דורגו באופן שהיטיב עם השכבות החלשות ועם מעמד הביניים. אחרי כל אלה אני יכול לומר בכנות ומתוך ידע שלא מדובר בעיזים או חיות אחרות מולנו ישבו אנשים מוכשרים ונקיי כפיים שהוטלה עליהם המשימה הקשה לגשר על התהום התקציבית. בכל השבועות האלה הושמעו מעט מאוד רעיונות של ממש לחלופות, שלא יצאו אל הפועל כי אין קסמים בכלכלה ואין יש מאין.

יש להניח שביממות הקרובות התקציב יאושר, דקה אחר כך יתחיל המבחן. זרעי השינוי כבר נזרעו באוצר ובוועדת הכספים. אישרנו סדרה חסרת תקדים של תקנות, שנועדו לסתום את רוב הפרצות דרכן מתחמק האלפיון העליון ממס באמצעות תכנונים אגרסיביים, הזמינים רק למי שיכול להרשות לעצמו את מיטב עורכי הדין ורואי החשבון. העברנו את התיקון לחוק עידוד השקעות הון, שהעלה משמעותית את שיעור המס המושת על החברות שקיבלו את מירב הפטורים בשנים האחרונות, בעודנו משמרים את ההעדפה לפריפריה על פני המרכז. עוד לפנינו, השלמת חוק הריכוזיות, שיביא לשינוי רדיקלי במשק, יבזר את חלוקת ההון ויצמצם את יכולתו של מועדון המקושרים להתעשר מכסף לא להם. עלינו לחוקק את שנדרש כדי להוריד את מחירי המזון ויוקר המחיה בכלל ולעמוד בתוקף על כך שבניגוד לריטואל הקבוע, מערכת הביטחון תתייעל ותסתפק בתקציב הענק שאושר לה ולא תדרוש ותקבל כמידי שנה תוספות של מיליארדים.

כבדות עוד יותר המשימות העומדות בפני הממשלה; היא צריכה לבצע רפורמות חיוניות בשירות הציבורי שפריון העבודה הנמוך שלו היא רעה חולה. עליה למצוא דרכים להורדת מחירי הדיור, הגבוהים ללא כל הצדקה בהשוואה למדינות אחרות. היא חייבת לייצר מוקדי תעסוקה שיגשימו את החזון של מעבר מקצבאות לעבודה, אחרת המציאות תהיה החזון הקודר של העמקת העוני. מחובתה למצוא דרך הוגנת יותר לחלוקת העושר הגלום באוצרות הטבע שלנו."

ח"כ יצחק הרצוג (העבודה): "לא שמעתי את נאום יו"ר סיעת הליכוד, לא הפגנתם נוכחות מאוד מסיבית בדיונים בשבוע שעבר והנאום שלך ח"כ שלח שיקף קו שכביכול הכל טוב. עברנו 50 ימים קשים של דיונים בנושאים כבדי משקל, שמשפיעים לשנים על כל אזרח והתהליך הזה לא כיבד את הדמוקרטיה הישראלית. ספק אם נבחנו כל ההיבטים בנושאים הללו – התקציב יגדיל בצורה דרמטית את העוני ויפתח פערים שיהיה קשה מאוד לסגור אותם. אין שום צעד אמיתי שאומר איך משנים את תמהיל ההון בחברה הישראלית. החזקים יתחזקו יותר והעניים יחלשו יותר. אין לכם תשובה לנושא הזה בכלל.
נושא שני זה פגיעה באקדמאים בכל מה שקשור בהקלות המס ובאנשים שעובדים קשה ואין להם שום מענה.
נושא שלישי – אין בתקציב הזה שום צעד מחולל צמיחה.

חבל ששר האוצר לא נמצא פה כי אם הוא היה באופוזיציה הוא היה שואל איפה הכסף? כפי שהוא נאם כשהתמודד בבחירות. אין פה שום שינוי. אין פה שום חזון ושום חידוש והכי גרוע אין פה סדרי עדיפויות. לא הגדרתם כקואליציה לאן אתם חותרים, אלא מובילים לקיפאון. אם באמת יתחיל תהליך מדיני אין ספק שזה יכול להיות מחולל צמיחה משמעותי. בכל מקרה אנחנו קוראים למליאה להצביע נגד התקציב. הוא רע ויפורר את החברה הישראלית."

ח"כ איילת שקד (הבית היהודי): "בהתייחסות להחלטת הממשלה על שחרור אסירים – לשם מה המדינה משקיעה ברדיפה ושפיטה של מחבלים אם בסוף כולם משתחררים. במקום לעלות מע"מ אפשר לחתוך בתקציבי הביטחון השב"כ ומערכת המשפט. על כל רוצח שישוחרר – עשרות בתים ייבנו ביהודה ושומרון. התקציב נועד לכסות את הגרעון. הוא הכרחי אך זה לא מה שייצר צמיחה. ממחר צריך להתמקד במנועי צמיחה, רפורמה בשוק הדיור, המלט, החשמל, התקינה. הבית היהודי עוסק ויעסוק ברפורמות אלה ונעסוק גם בשוויון בנטל."

ח"כ אריה דרעי (ש"ס): "מה אומר ומה אדבר על התקציב הזה. לצערי זה יום עצוב היום. אחרי חודשים של מאבק שניסינו להשמיע את קולה של האוכלוסיה המוחלשת של שכבות המצוקה, לצערי אני חייב להודות שהפסדנו בקרב הזה. אבל אל תתגאו בניצחון הזה. אל תתגאו בתקציב הזה. אולי הצלחתם לרשום וי שהעברתם תקציב ראשון של ממשלה אבל תדעו לכם שהיום אתם הולכים לקצץ בלחם של המשפחות החלשות. אני אומר לחברי בבית היהודי, משתמשים בכם עכשיו. נתניהו ידע שאין ממשלה בלי חוק הגיוס וחוק התקציב ובלי ההכשר שלכם אי אפשר היה להעביר את זה ולקצץ בקצבאות הילדים – איתנו זה לא היה הולך."

ח"כ מנחם אליעזר מוזס (יהדות התורה): "אני רוצה לומר לאנשי הבית היהודי – למה אתם משלים את עצמכם? אתם מתחזקים את הממשלה הזאת עד שיבוא הפתרון של שתי מדינות לשני עמים ואז יזרקו אתכם כמו לימונים סחוטים ויסתדרו בלעדיכם. עד שמפלגת העבודה תיכנס או תיתן רשת ביטחון ועכשיו זה הזמן שאתם יכולים באמת לעצור את המהלכים הנוראיים האלה, גם את הגזירות הקשות על הציבור החרדי. אנחנו לא רחוק מט' באב, רבי יוחנן בן זכאי לא ביקש את בית המקדש, לא ביקש את ירושלים הוא ביקש את יבנה וחכמיה – תן לי את לומדי התורה ובזכות זה 2000 שנה היינו בגלות ושרדנו. התקציב הזה הוא רע לציבור ורע ביותר לחרדים."

ח"כ מאיר שטרית (התנועה): "להגיד שאני מתלהב מהתקציב זה רחוק מאוד מהמציאות, אבל אני חבר קואליציה ואני אצביע בעד התקציב. אבל אפשר היה לנהוג אחרת. עדיין יש קבוצות אינטרסים שנהנים מהטבות של 30-40 מיליארד שקל כמו יצואנים והחברות הגדולות. הדבר השני הוא שאפשר היה לעשות מע"מ דיפרנציאלי ולסייע לחלשים. העלאת המע"מ באחוז זה ספיגה של עוד 3.5-4 מילארד שקל מהחלשים ביותר. אם הייתי באופוזיציה הייתי מצביע נגד."

 

ח"כ עיסאווי פריג' (מרצ): "מיד עם פתיחת הדיונים על התקציב בוועדת הכספים הבנו שעלינו "לעלות" על העיזים שטמנו באוצר בהצעת התקציב ובחוק ההסדרים וכל אחד, מהקואליציה, מהאופוזיציה, התגאה שהצליח לאתר עיזים מסוימות ולבטל אותן. אבל האמת היא שיש עוד המון עיזים ועלינו ככנסת להוציא אותן ולשנות את התקציב שהביאו לנו. אני מתנגד לתקציב."
 
ח"כ מסעוד גנאים (רע"מ-תע"ל): "תגיד לי מי תקציבך ואומר לך מי אתה ו"מי אתה" זו הממשלה. ומי זו הממשלה? מייצג אותה מנכ"ל משרד הרווחה הנכנס, שביטא מדיניות קפיטליסטית של הוספת אזרחים נוספים למעגל העוני, תחת הכותרת יציאה לשוק העבודה. אנחנו נגד התקציב כי הוא לא נושא כל בשורה לאוכלוסייה הערבית שסובלת מעוני ומאבטלה לאחר שנים של הזנחה. תקציב שאישורו מותנה באישור חוק המשילות וחוק משאל עם, בזה אנחנו לא תומכים. אנחנו נגד התקציב כי אין בו בשורה למאות האלפים שמחו נגד מדיניות הממשלה הקודמת, שהנוכחית ממשיכה אותה בדיוק באותו אופן."
 
ח"כ חנא סוויד (חד"ש): "אני חושש שזו הפעם האחרונה שח"כ ערבי מדבר על התקציב, כי הולכת להיות הפיכה פרלמנטרית שרוצה להרחיק ח"כים ומפלגות המייצגים את האוכלוסייה הערבית על-ידי חוקי המשילות. אני נגד התקציב כי יש בו רק יעדים של מספרים ואחוזים; יעד גירעון ויעד צמיחה ואין בו על בשורה ומטרות חברתיות."
 
ח"כ ג'מאל זחאלקה (בל"ד): "אולי הוצאו כמה עיזים אך נותרו חזירים ולזה הייתה הכוונה ב'קפיטליזם חזירי'. שר האוצר הנוכחי עלה על גל המהפכה החברתית. בניגוד למדינות האזור שם התחלף השלטון, בארץ המחאה החברתית הביאה לעליית מפלגה של "פוליטיקה חדשה" והציבור הלך שבי אחרי מקסם השווא הזה שהתגלה כאכזבה הגדולה מכולן."
 
ח"כ שאול מופז (קדימה): "התקציב הזה רע; רע למעמד הביניים, רע לשכבות החלשות. זה תקציב של ממשלת בבלא"ט : ביבי, בנט, לפיד ואיווט. בעוד שראש הממשלה קורא לכל משרדי הממשלה להצטמצם, הוא עצמו מחזיק במשרדו שלו 13 מיליארד ₪ רזרבה. לשם מה? לשם מימון תחת הסעיף "הוצאות שונות" וסעיפים דומים כל מיני דברים למפלגות יש עתיד, הבית היהודי וכדומה. זו הדרך של האוצר להסתיר מה עושים עם הכספים של כולנו, של האזרחים."
 
יו"ר ועדת הכספים, ח"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי) התייחס לישיבת הממשלה מאמש והצר על אישור שחרור אסירים. לדבריו, הפלסטינים זקוקים למו"מ לא פחות מאתנו.
עוד הוסיף על התקציב: "קיבלנו ירושה, גירעון של 40 מיליארד ₪ ועמלנו ימים כלילות על-מנת לסגור את הגירעון תוך מזעור הפגיעה במעמד הביניים ובשכבות החלשות. בוועדת הכספים הצלחנו למנוע פגיעה קשה באותן אוכלוסיות. שינינו שינוי דרמטי של כמעט 30%, כשמתוך 12.7 מיליארד בחוק ההסדרים ביטלנו גזירות וקיצוצים בסדר גודל של 3.5 מיליארד ₪. זה הישג חסר תקדים.
ביטלנו את המס על עקרות הבית. ביטלנו את המס על משפרי הדיור, מה שאמור היה להכניס לקופת המדינה כמיליארד ₪ אבל לא אפשרנו את זה, כי מדובר בזוגות צעירים שמגדילים את המשפחה ובאוכלוסיות חלשות שרוצות לשפר את הדיור שלהן. ביטלנו את העלאת המס על יחידים באופן רוחבי החל ממדרגת המס הראשונה. וקבענו שרוב מעמד הביניים לא ייפגע מזה. עד 14 אלף ₪ רק 1%, מ- 14 אלף ₪ עד 22 אלף ₪ 1.4% ורק מ- 22 אלף ₪ ומעלה 2%. הסטנו את עיקר הנטל של העלאת המס למשכורות גבוהות.
גם את ביטול נקודות הזכות לבוגרי תארים ביטלנו וקיצצנו את הפגיעה. השארנו נקודת זכות לבוגרי תואר ראשון לשנה אחת וחצי נקודת זכות לבוגרי תואר שני. בעניין קצבאות הילדים; אפשרנו לילדים שנולדו לפני 2003 להמשיך לקבל קצבאות גבוהות יותר. בנוסף, הצלחנו למנוע גזירות ע"י קיצוץ בתוספות התקציביות השמנות למשרדי החינוך והתחבורה.
עוד, בחוק ההסדרים הוספנו סמכויות לרשות המיסים וכן הסדרים נגד תחמוני מס ונגד ההון השחור. נתנו כלים חזקים מאוד לרשות המיסים ולכל רשויות האכיפה, כדי להכניס את כולם תחת האלונקה של הנטל הכלכלי על-מנת שבעוד שנה שנתיים לא נזדקק עוד לגזירות."
 
יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ אבישי ברוורמן (העבודה): "קיבלנו כמה רפורמות שאולצנו לאשר, אך עדיין דורשות דיון מעמיק. חוק ההסדרים הוא כלי נוסף להחלשת כוחה של הכנסת. השימוש בו כדי לאשר רפורמות משמעותיות הוא דבר פסול שמונע ביקורת. ההחלטות האלה בהן מייתרים את הכנסת פוגעות בדמוקרטיה הישראלית. בימים שמדברים על חוקי משילות, מנסים לפגוע בכוחה של הרשות המחוקקת. זאת כאשר משילות פירושה לשלוט במנגנון הממשלתי כראוי. משילות מתבטאת בכך שח"כים צריכים להיות בלא יותר מוועדה אחת. לא מיישמים את החוק הנורבגי ולכן חברי כנסת צריכים לדלג בין ועדות".  ברוורמן קרא לחברי הכנסת לאשר את שני הפרקים שאישרה ועדת הכלכלה מתוך חוק ההסדרים: פרק המים והפרק העוסק בתקשורת והפצת תדרים.
 
 
יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, ח"כ חיים כץ (הליכוד ביתנו): " בחסכון הפנסיוני צריכים לעשות שינוי מהותי ופיצלנו את זה מחוק ההסדרים, לא על-מנת לשרוף את זה אלא על-מנת לאפשר חסכון פנסיוני אמיתי במדינת ישראל, חסכון הוני, אג"ח מיועדות וכדומה.. תשלום ביטוח לאומי על-ידי עקרות הבית; זה דווקא עסק כלכלי; זה פוצל ונעשה על זה דיונים. אם מורידים את מס הבריאות הן צריכות לשלם 61 ₪ לחודש, בסך הכל 700 ₪ לשנה במשך 5 – 10 שנים ובתמורה יקבלו בעתיד עשרות אלפי ₪ כשיפרשו. אנחנו נפעל לשכנע את האוצר שלא יחזור בו מכוונתו לאפשר את הדבר. פיצלנו זאת מחוק ההסדרים כדי לסייע להן ולחוקק את זה בנפרד לאחר דיון מעמיק. פיצול נוסף מחוק ההסדרים על-מנת לחזור ולדון בו: גמלת הסיעוד; יש להמשיך את הפיילוט הקיים בארבעה אזורים בארץ.
הדיווחים לביטוח לאומי – תהיה חובת דיווח של חברות הביטוח לביטוח הלאומי, על-מנת שנפגע לא יקבל יותר מפעם אחת את מה שמגיע לו, ואם מפוצה על-ידי חברות הביטוח לא יקבל גם מביטוח לאומי.
 
יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט, ח"כ דוד רותם (הליכוד ביתנו), דיבר על ההתמודדות עם ההון השחור בקרב חלפני כספים: "בוועדת החוקה החלטנו על הסדר לשלוש שנים; הקמת מאגר שיימחק לאחר שלוש שנים, לגבי חלפני כספים שחייבים לדווח על כל פעולה מעל 50 אלף ₪. ניתן יהיה לעשות בו שימוש רק לאור חשד ממשי. רשות המיסים תדווח מדי חצי שנה לוועדת החוקה על אופן השימוש במאגר והיתרונות מהשימוש בו".
 

שתף ב- שתף בפייסבוק שתף ב- שתף בטוויטר
 
   הקודם   |   הבא    
 
 
שידורים
היום בכנסת
השבוע בכנסת