כניסה
ה' באב תשע"ד    1 באוגוסט 2014    הכנסת ה-19, מושב שני, כנס הקיץ אA   אA   אA Русский    العربية    English
 
 
Skip Navigation Linksעמוד הבית > חדשות > הודעות הכנסת > הודעה מתאריך 25 בנובמבר 2013

הודעות הכנסת

 
לרשימת ההודעות
  הדפס


אושר בקריאה ראשונה: החוק החדש למניעת הסתננות

25 בנובמבר 2013, כ"ב בכסלו תשע"ד, בשעה 21:05
​ הדיון במליאה היה סוער
 
מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת החוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט)(תיקון מס' 4 והוראת שעה), התשע"ד-2013, שהגישה הממשלה.
 
הצעת החוק נועדה לקבוע הסדר חקיקתי שיחול על מסתננים, במקום ההסדר שבוטל בבג"צ 7146/12 אדם נ' הכנסת. לפי ההסדר, ניתן יהיה להחזיק מסתנן במשמורת שנה אחת, בכפוף לעילות שחרור המפורטות, כאשר ההסדר המוצע יחול רק על מסתננים פוטנציאליים שיכנסו לישראל לאחר תחילתו של החוק המוצע בהקשר זה. בנוסף, ממונה ביקורת הגבולות יהיה רשאי להעביר מסתנן למרכז שהייה פתוח שיוקם, אם קיים קושי בביצוע גירושו. הצעת החוק קובעת הסדרים להפעלת המתקן השהייה הפתוח ובכלל זה חובת התייצבות במרכז האמור שלוש פעמים ביום. במרכז השהייה יסופקו לשוהים תנאי מחיה הולמים, ובכלל זה שירותי בריאות ורווחה ואולם שוהה במרכז השהייה לא יהיה רשאי לעבוד בישראל.
 
בדברי ההסבר להצעה נכתב כי "טרם חקיקת הוראת השעה התשע"ב, הושמו מסתננים במשמורת לפי חוק הכניסה לישראל, אך שוחררו ממנה לאחר פרק זמן קצר יחסית, בין השאר, משום שחוק הכניסה לישראל אינו מאפשר, ככלל, החזקה של אדם במשמורת למשך יותר מ– 60 ימים.
 
כניסתו של מסתנן בלתי מתועד לישראל היא מלכתחילה בלתי חוקית ומכאן המקום לקבוע דין מחמיר יותר על מסתנן מאשר על נתין זר שנכנס לישראל כדין והפך, לאחר שפקעו אשרתו ורישיון ישיבתו בישראל, לשוהה שלא כדין לפי חוק הכניסה לישראל. ההסדר החקיקתי הייחודי החל על מסתננים בלתי מתועדים לפי החוק למניעת הסתננות, נועד, בין השאר, להשפיע על התנהגותם של מסתננים פוטנציאליים עוד בטרם ייכנסו לישראל, ולבטל את התמריץ לכניסתם לתחומי המדינה, כמו גם למנוע מהם להשתקע בישראל בכלל ובמרכזי הערים בפרט.
 
עד לפסיקת בית המשפט העליון בבג"צ אדם, בספטמבר 2013, היה ניתן להחזיק מסתננים במשמורת לתקופה של עד שלוש שנים בכפוף לעילות שחרור שנקבעו בחוק, ושבעיקרן נוגעות לטעמים הומניטריים מיוחדים, וכן בכפוף לעילות שעניינן בבדיקת בקשות מקלט של מי שהושמו במשמורת.
 
בג"צ אדם, בהרכב מורחב של תשעה שופטים, קבע כי סעיף 30 א לחוק, שנוסף בהוראת השעה התשע"ב, אינו חוקתי, מאחר שטמונה בו פגיעה לא מידתית בזכות לחירות הקבועה בחוק–יסוד: כבוד האדם וחירותו, ומאחר שהאמצעי שנבחר לשם הגשמת התכליות שעמדו ביסודו אינו מידתי. במישור האופרטיבי נפסק כי כלל הוראותיו של סעיף 30 א לחוק בטלות. במצב דברים זה, חוק הכניסה לישראל אינו נותן את המענה המתאים לתופעת ההסתננות בכללותה ולצורך להתמודד עמה באמצעים אפקטיביים שיש בהם כדי להגשים למצער את התכלית שאותה קבע בית המשפט כתכלית ראויה.
 
ההסדר המוצע בהצעת חוק זו, נקבע כהוראת שעה לתקופה של שלוש שנים, וזאת כדי לבחון במהלך תקופה זו כיצד מגשים ההסדר את התכלית של מניעת השתקעותם של מסתננים בישראל ואת התמודדות המדינה עם השלכותיה הרחבות של תופעת ההסתננות, תכלית שהוכרה על ידי בית המשפט בבג"צ אדם כתכלית ראויה. החוק המוצע מבוסס אפוא על איזון ראוי בין זכותה של מדינת ישראל להגן על גבולותיה, ריבונותה ושלום אזרחיה ותושביה, לבין חובתה לכבד זכויות אדם".
 
שר הפנים גדעון סער: "פסיקת בג"צ חייבה אותנו לקבוע במהירות כלים חדשים להתמודדות עם ההסתננות. ארבעה חודשים לא היה ניסיון הסתננות. בחודש האחרון היה ניסיון כזה ע"י מסתננים מסודן. גדר לבדה לא תספיק לעצור אדם שהלך ברגל קילומטרים רבים. כ-30 מיליון אפריקאים מסתובבים ומחפשים מדינה להיכנס אליה. כל הקלה תעביר מסר שכדאי לבוא לכאן. כל החלטה אחרת תביא לאובדן הרוב היהודי בארץ ישראל. אנחנו נתחיל בהוצאת מסתננים מריכוזי הערים למתקן הפתוח".
 
ח"כ זהבה גלאון (מרצ) לשר סער:  "זה חוק תועבה שאנחנו צריכים להתבייש בו".
 
השר סער : "באותו מתקן יסופקו צרכי המסתננים , לינה מזון ורפואה. הדברים המוטחים בחוק ע"י נציגי האופוזיציה הינה התייפייפות ועצימת עניים מהתנאים הקשים בהם גרים היום המסתננים. אנחנו משחררים כל יום מסתננים.  נתעדף מסתננים בעלי עבר פלילי אין להם זכות הסתובבות חופשים בערי ישראל.
 
נאכוף את איסור העסקת מסתננים. כלפי המסתננים וכלפי המעסיקים זה יביא לעזיבת המסתננים את הארץ. פסיקת בית המשפט השיג אותנו לאחור מספר צעדים ולמרות זאת, אנו מכבדים את פסיקת בית המשפט ולכן אנו מציעים כלים חדשים.  האחריות לשמור על גבולות המדינה מוטלת על הממשלה הנבחרת. אוסטרליה קבעה בחוק כי שוהה לא חוקי ייעצר לרבות מבקש מקלט מדיני ללא הגבלת זמן. מה שנכון לאוסטרליה  שמוקפת באוקיאנוס, נכון למדינת ישראל שגובלת באפריקה. שוויץ הפכה למדינה אחרת תוך 10,20 שנה ואם נקשיב לעצות שלכם, כך תיראה מדינת ישראל.  שם למסתננים מותר לצאת ממתקני שהיה רק למספר שעות ביום. יש שם איסור העסקה של מסתננים ולא ניתן להגיש בקשות למקלט בשגרירויות שוויץ ברחבי העולם. בשוויץ מחזיקים מסתננים למשך 18 חודשים במתקני שהיה. בגרמניה יש רשות לצאת מהמתקן רק למרחק של 15 ק"מ.
 
אתם מתעקשים להשאיר את מדינת ישראל ערומה. אנחנו מתעקשים להגן על מדינת ישראל וגם נצליח. אירופה מתעשתת באיחור. הנחישות של המסתננים גדולה מאוד. ראינו את האסונות שפקדו את אוניות המסתננים. אין ים בנינו לאפריקה. אם נתחרה בליברליות יותר מהמערב, הם יהיו כולם כאן. אופיה של מדינת ישראל ישתנה ללא היכר".
 
ח"כ עיסאווי פרייג' (מרצ) אמר כי בשנים האחרונות הממשלה התמחתה בחקיקה עוקפת בג"ץ. הוא טען כי החקיקה החדשה יוצרת מצב יותר גרוע. עוד אמר כי רדיפות  היהודים צריכות ללמד משהו.
 
ח"כ מיכל רוזין (מרצ): "ההסכם של אוסטרליה בוטל כבר בשל ביקורת. היא ציינה כי מעט מדי מסתננים הוכרו כפליטים. היא הדגישה כי החוק הקודם נפסל על ידי בג"ץ ונחשב לא חוקתי. "מחכים לאמצע דצמבר ומביאים במהירות הצעת חוק שתבוא בתום 120 היום שקבע בג"ץ לשחרור המסתננים". היא האשימה את מדינת ישראל כי אינה רוצה לבדוק את הזכות למעמד פליט. "תפזרו אותם בארץ. תנו להם תעסוקה. יש  הרבה מעסיקים שמשוועים לידיים עובדות. מתקן השהייה הוא כלא לכל דבר".
 
ח"כ ראובן ריבלין (הליכוד ביתנו) אמר כי  בהצעת החוק בעייתיות רבה. הוא סיפר כי נפגש עם נציב הפליטים והבטיח כי מדינת ישראל תגן על כי מי שהוא פליט. מאידך אמר כי המדינה לא תכבד את "מי שנושא את שם הפליטות לשווא". נציב הפליטים הסכים שראוי לדאוג שלא תהיה הצפה של מסתנני עבודה שאינם פליטים. עוד אמר כי התחנן בפני הממשלה לא לחוקק חוק שאינו סביר. ח"כ ריבלין אמר כי מטרת החוק ראויה והחזקת מסתנן עבודה במחנה שהייה במשך שנה הינה סבירה. הוא סיכם ואמר שהחוק מידתי.
 
ח"כ זהבה גלאון (מרצ) אמרה כי החוק הוא "נגע בזיון לכנסת". "מגדירים אנשים כאילו הם סיכון בטחוני?" שאלה ח"כ גלאון. היא האשימה את חברי הכנסת דני דנון ומירי רגב שהסיתו נגד מסתנני העבודה. היא האשימה את המדינה בכך שלא בדקה את זכותם למעמד פליט. היא טענה שהכנסת מסתננים למתקן שהייה אינה תואמת את פסיקת בג"ץ המתנגדת לכליאת אדם ללא משפט.
 
ח"כ אראל מרגלית (העבודה) אמר כי הוא מציע שמדינת ישראל תכשיר את המסתננים לעבודה שבעקבותיה ירצו לחזור לאפריקה. לאחר מכן הם יהפכו לשגרירים של מדינת ישראל. הוא ציטט את הצו הקטגורי של קאנט ואמר כי בעקבות קאנט ובעקבות ההיסטוריה היהודית הוא חשב על המהגרים ושאל את עצמו. כלא למהגרים?
 
ח"כ דב חנין שאל "לאן הגענו? מדינה הזו הוקמה על ידי אנשים שברחו מאנטישמיות. היכן הציווי 'מה ששנוא עליך לא תעשה לחברך'? אי אפשר לגרש פליטים לסודן ולאריתריאה. המדינה מציע כלא. מדובר בפגיעה קשה בזכויות אדם של אנשים שחלקם פליטים ועל המדינה מוטל נטל ההוכחה. המתקן יעלה הרבה כסף. מקצצים הרבה תקנים כדי לממן את החוק". הוא שאל כיצד המתקן יפתור את בעיית המהגרים אם המדינה תוכל לכלוא רק 3000 מתוך 53,000 מהגרים. הוא הציע להכשיר את המהגרים לעבודה בתחומים הנדרשים במקום להביא עוד עובדים זרים.
 
 
ח"כ משה מזרחי (העבודה) הדגיש כי פקיד יכול להחליט בתום שנה במתקן כי מהגר ימשיך לשהות במתקן השהייה. הוא ציין כי עלות החזקת 2000 מהגרים נוספים לשנה תהיה חצי מיליארד ₪ ולמרות זאת לא תיפתר בעיית דרום ת"א. ח"כ מזרחי אמר כי "הילדים מוחזקים כמו בלול של תרנגולות".
 
 
ח"כ נחמן שי (העבודה)  אמר כי בסוף המבחן הוא אנושי ומוסרי. "האם אנחנו עומדים בערכים האנושיים והמוסרים של מדינת ישראל? אני קובע שהצעת החוק אינה אנושית ואינה מוסרית". "אם צריך להתייצב שלוש פעמים ביום ובלילה אסור לצאת ממתקן השהייה איך מתקן השהייה יכול להיחשב לפתוח?" שאל ח"כ שי. הוא הציע כי הממשלה תשקיע כסף בניסיונות לשכנע את המהגרים לעזוב את המדינה.
 
 
ח"כ איתן כבל (העבודה) אמר כי מי שמתנגד לחוק בסך הכל מדבר על מעט חמלה. "איני מסוגל להכיל טיפול בבעיית המהגרים כפי שהממשלה מציעה".
 
ח"כ ישראל אייכלר (יהדות התורה), אמר כי "אין להתפלא על ממשלה שמתאכזרת לחרדים וחלשים שהיא מתאכזרת גם למהגרים".
 
 
ח"כ מוחמד ברכה (חד"ש): "המידתיות לא יכולה להיות מנותקת מהצדק, ופה אנשים נכלאים. הממשלה שומר על עקרון הנבזות,.
 
 
 
ח"כ מיקי רוזנטל (העבודה) פנה לשר הפנים, גדעון סער: "יש כאלו שגורלם שפר עליהם כמוך ויש כאלו שלא. אנחנו עם של גרים. הפתרון שלך הוא לא ראוי ולא מידתי. בניגוד למה שתיארת לא מתדפקים על דלתותתינו עשרות אנשים. גם אם תשים אותם בכלא או בכל שם אחר שתקרא לו, הרעב הוא מניע חזק יותר מכל עונש. זה לא כשר גם אם נשיא בית המשפט העליון הכשיר".
 
 ח"כ אילת שקד (הבית היהודי): הודתה לשר הפנים על החוק הטוב. לולא החוק, זרם המסתננים היה ממשיך. טוב עשה השר שהביא בזריזות חוק חדש.
 
ח"כ מאיר שטרית (התנועה): "הייתה קבוצה ראשונה מדרפור שחייהם היו בסכנה והודעתי אז כשר הפנים לתת להם תושבות. החוק מסובך וצריך לשקול גם אלטרנטיבות אחרות. פרט למסתננים יש עובדים זרים רבים. אולי במקומם אפשר לשים את המסתננים. אחת הבעיות היא האכיפה. אין לישראל מדיניות הגירה, החוקים בנושא אנכרוניסטים".
 
 ח"כ רות קלדרון (יש עתיד) שני צדדי האולם לא מתמודדים עם הדבר האמיתי. הרעב והייאוש מביאים לכעס על חיינו החזיריים. הריב שלנו אם לשים אותם במתקן פתוח או סגור הוא שולי. הסיפור האמיתי הוא באפריקה. הבעיה היא של העולם המערבי שחי בקהילות סגורות במקום לצאת ולהבין למה אנשים מוכנים לחצות מדבריות להיאנס ולרעוב. לא שואלים את עצמנו מה קרה להם שם ומסתכלים מתחת לפנס.
 
 ח"כ רות קלדרון  ניצלה את הבמה כדי לגנות את בחורי הישיבות שנוכחים ביציע הציבור מדי יום ואמרה כי זה בזבוז כספי ציבור וביזוי התורה.
 
ח"כ וקנין שניהל את הישיבה, יושבים פה כל כך הרבה אנשים מדי יום. זה לא היה במקומו מה שעשתה ח"כ קלדרון. יש פה כמה חרדים וזו זכותם הלגיטימית. אף אחד לא מממן אף אחד במדינה וזו פטרונות.
 
 
ח"כ יריב לוין (הליכוד-ביתנו): חוק שבא כדי לסתום פרצה נוספת ובלתי מוסרית בחומת ההגנה הדקיקה על ישראל כמדינה יהודית, פרצה שפרצו שופטי בג"ץ ושאילצה אותנו לחזור ולדון בחוק שכבר אישרנו. בסוף במדינה דמוקרטית הציבור קובע ולא אחרים שחושבים שיכולים להחליט במקומנו. מי שנכנס הנה שלא ברשות, בגניבת הגבול, צריך לכבד אותו אבל אין לו שום זכות לעבוד כאן או להסתובב חופשי".
 
במהלך דבריו הוצאה ח"כ זהבה גלאון (מרצ) מהמליאה בשל קריאות ביניים.
  
שר הפנים גדעון סער סיכם את הדיון: הוא הגיב לדברי ח"כ רוזנטל, "דבריך שובים את האוזן והלב ובלוואי שיכולתי להסתכל על זה רק במובן האנושי. אני מבין למה הם מגיעים ואבין למה הם יגיעו יותר אם לא נחוקק את החוק. השאלה היחידה היא האם חוזרים למציאות שהייתה. אנחנו לא יכולים להעמיס על כתפינו את כל בעיות אפריקה. אנחנו בסכנת איבוד שליטה על גבולות המדינה. מי שדיבר על יחס המדינה, הפליטים עובדים פה, הם לא נכנסו דוך לתוך המדינה? יש לי סימני שאלה לגבי האכיפה ואיך יעבוד המתקן הפתוח אבל אני יוצא מנקודת הנחה שלא כולם ייצאו מפה אבל מדיניותנו היא לעודד יציאה מרצון". הוא קרא מתוך דוח מרכז המחקר והמידע של הכנסת ש"מצא את דרכו לבג"ץ" לפיו "הפשיעה בקרב המסתננים נמוכה מהפשיעה בישראל, וכינה אותו ניתוק עמוק ממה שקורה במדינה. למרות זאת אני מכבד את הפסיקה,. הוא פנה לחברי הכנסת של האופוזיציה: "ניסיתם להטעות את הציבור והתעלמתם ממה שלא היה לכם נוח".
 
 43 ח"כים תמכו בהצעה ו-17 התנגדו לה. ח"כ אחד לא הצביע. ההצעה תועבר לוועדת הכנסת שתכריע איזו ועדה תכין את ההצעה לקריאות השנייה והשלישית.
שתף ב- שתף בפייסבוק שתף ב- שתף בטוויטר
 
   הקודם   |   הבא    
 
 
שידורים
היום בכנסת
השבוע בכנסת