י"ט בתמוז תשע"ו    25 ביולי 2016    הכנסת ה-20, מושב שני, כנס הקיץ אA   אA   אA Русский    العربية    English
 
 
Skip Navigation Linksעמוד הבית > פעילות הכנסת > הוועדות > ועדת החוקה חוק ומשפט
בראשות חבר הכנסת ניסן סלומינסקי
חוקת המדינה; חוקי-יסוד; חוקים וסדרי משפט.
מספרי טלפון: 02-6408801
פקס: 02-6753199
דואר אלקטרוני: vhuka@knesset.gov.il
מנהל הוועדה: אסף פרידמן
חיפוש ומעקב אחר פרטי חקיקה המונחים על שולחן הוועדה (הצעות חוק, צווים ותקנות, הצעות לסדר ודיונים)
חיפוש בהודעות לעיתונות מטעם הוועדה
ישיבות הוועדה בשבתה כוועדה להכנת חוקה.
לאתר "חוקה בהסכמה רחבה" - פרקי חוקה מוסכמים להנחה על שולחן הכנסת
 
סדר היום של דיוני הוועדה
Calendar
Title and navigation
<יולי 2016>
יולי 2016
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31      

חדשות הוועדה
25 ביולי 2016 | י"ט בתמוז תשע"ו | 16:00

בית המשפט יוסמך לגזור עונש של מאסר בפועל, לקטין שיורשע בעבירות המתה, אף אם עונשו נגזר לפני שמלאו לו 14 שנים. כך אושר היום בוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת לקריאה שניה ושלישית.

חוק הנוער הנוכחי קובע, כי לא ניתן לגזור עונש מאסר בפועל לקטין שהורשע בעבירה פלילית, לפני שמלאו לקטין העבריין 14 שנים.

הצעת החוק הממשלתית, מבקשת לקבוע הוראת שעה לשלוש שנים, לפי ההוראה, בית המשפט יהיה רשאי לקבוע כי קטין שטרם מלאו לו 14 שנים ביום מתן גזר הדין יוחזק במעון נעול. וכי המשך נשיאת עונשו, לאחר שימלאו לקטין 14 שנים, ירוצה במאסר בפועל. בעת גזר הדין, בית המשפט ישקול את נסיבות המקרה, השפעת המאסר על הקטין, גילו של הקטין בעת ביצוע העבירה ונסיבותיו האישיות של הקטין. בשל שיקולים אלו, יכול שבית המשפט יחליט כי הקטין ימשיך לשהות במעון נעול ולא בין כותלי הכלא, אף לאחר הגיעו לגיל 14.

הסמכות לגזור את עונשו של הקטין למאסר, תהיה רק אם הקטין יורשע בעבירות של הריגה, רצח או ניסיון לרצח. עוד מוצע, כי בית המשפט יקיים דיון לקראת תום תקופת החזקתו במעון הנעול, ולפני העברת הקטין למאסר.

להצעת החוק הממשלתית, מוזגה הצעת החוק של ח"כ ענת ברקו. עפ"י הצעתה, הסמכות לגזור מאסר בפועל על נערים, תחול על כל העבירות המנויות בחוק הטרור. אולם ח"כ ברקו הסכימה כי ההצעה תחול רק בעבירות המתה.

ח"כ בני בגין אמר "בסקירת אנשי השב"כ נמסר כי מדובר בילדים שביצעו מעשים פליליים, כתוצאה ממצוקה משפחתית. אני מציע שתוקם מחלקה בה יוחמרו היציאות לחופשות כדי שלא נאלץ לשלוח אותם לבית הסוהר.

ח"כ אוסמה סעדי טען "לא מחוקקים חוק על מספר מקרים בודדים. האם חמישה מקרים מצדיקים לתקן חוק שיכניס נערים לבית הסוהר? אני מצפה מהיועמ"ש שיבוא ויגיד עד כאן. כל מקרה הוא טרגדיה בפני עצמו. גם אם הוא חטא ורצח, יתכן שהנער הוסת לרגע, ולכן הוא לא צריך לשבת בכלא כל חייו."

ח"כ ענת ברקו סנטה בח"כ סעדי ואמרה לו "אם אתה דואג לילדים, תדאג שיקבלו חינוך טוב ולא חינוך שמסית לדם ולרצח." ח"כ סעדי השיב לח"כ ברקו "בינתיים, החברים שלך בטרור היהודי שרפו ילדים חיים."

ח"כ זוהר בהלול אמר "האם שכחתם שטיפול בילדים, הוא בית הלל ולא בית שמאי. זה אטוס יהודי, לא ערבי. לא יתכן שצביון המדינה ישתנה חדשות לבקרים. אתם מדרדרים את צביון המדינה שאולה. סדרת החוקים האחרונה, הופכת את מדינת ישראל למדינה שונה ממה שכתוב במגילת העצמאות."

המשנה ליועץ המשפטי לממשלה עו"ד רז נזרי השיב לח"כים ואמר "דבריכם מעציבים אותי וכואבים לי. טרור, הוא טרור ולא משנה אם הטרוריסט יהודי או ערבי. לו היינו מבקשים להוריד את גיל המאסר מ-14 ל-12 היה מקום לדבריכם. גיל האחריות הפלילית נותר 12. וגיל הכניסה לכלא נותר 14. אולם, יש אבסורד בחוק הנוכחי. ילד שרצח בהיותו בן 12, ומשפטו הסתיים לאחר הגיעו לגיל 14, יכול שייגזר דינו למאסר עולם. לעומת רוצח בן 13 שמשפטו הסתיים לפני הגיעו לגיל 14, ישהה כמה שנים במעון סגור בלבד. את אמא של הנרצח, לא מעניין בן כמה הרוצח. באנגליה בהונגריה ובהולנד, ניתן להכניס לכלא ילדים בני 12 בעבירות רצח."

ח"כ ענת ברקו טענה כי שופטים סוחבים את המשפט כדי לא לגזור עליהם מאסר בפועל. לדבריה, "הכליאה באה גם להגן על החברה מפני אנשים מסוכנים. משתמשים בילדים מסיתים אותם לרצח ולדם."

כאמור, הצעת החוק אושרה להצבעה בקריאה שניה ושלישית במליאת הכנסת.

25 ביולי 2016 | י"ט בתמוז תשע"ו | 12:00
​ אזרח יוכל לבחור את מיקום הקלפי בו יצביע בבחירות לכנסת, ובלבד שהאזרח יודיע על כך לרשות האוכלוסין עד 74 יום לפני יום הבחירות. חוק הבחירות לכנסת קובע, כי כל אזרחי רשאי לממש את זכותו להצביע בבחירות...
20 ביולי 2016 | י"ד בתמוז תשע"ו | 12:00
יו"ר הוועדה ח"כ ניסן סלומינסקי : אסור שהנציב החדש יכנס לתפקידו לפני שיחוקק החוק
​ ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת המשיכה היום לדון בהצעת חוק נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות. יו"ר הוועדה ח"כ ניסן סלומינסקי אמר כי בכוונתו להאיץ את תהליך חקיקת החוק. לדבריו,...
19 ביולי 2016 | י"ג בתמוז תשע"ו | 16:00
חברת פייסבוק שהוזמנה לדיון בדיון בנושא הגנת הפרטיות ברשת האינטרנט בחרה להעדר. יו"ר ועדת המדע, ח"כ אורי מקלב: "לא חייבים לדעת בדיוק איפה ישנו ומה אכלנו, יש צורך בהסדרה". ח"כ ניסן סלומינסקי: "לארגן מרד צרכני נגד פייסבוק"

ועדת החוקה, חוק ומשפט קיימה היום ישיבה משותפת עם ועדת המדע והטכנולוגיה בנושא 'הגנת הפרטיות באינטרנט ובטלפונים החכמים'. במסגרת הדיון הוצג דו"ח מעמיק של מרכז המחקר של הכנסת, אודות הפרטיות בטלפונים החכמים שהזמינה ועדת המדע.

בפתח הדיון ציין יו"ר הוועדה, ח"כ אורי מקלב: "יש לי תחושה שבקרוב יהיה לאנשי התוכנית תחקיר נוסף ושעוד גבול נחצה. השאלה שעולה כאן היום היא האם יש גבולות? האם אנחנו כמדינה יכולים לשמים גבולות לרשתות החברתיות וכל אפליקציה שחודרת לפרטיות שלנו או שלא. אני מאמין שיש צורך בגבולות, שאם אני אומר משהו או כותב משהו פרטי הוא לא צריך להיות נחלת הכלל. שלא צריכים לדעת לאן טיילתי, איפה ישנתי ומה אכלתי. צריך הסדרה".

ח"כ מקלב התייחס לכך שלדיון הוזמנו גם חברות פייסבוק וגוגל שבחרו להעדר: "אני רוצה לראות האם גם שתהייה חקיקה שתגביל את האפשרויות שלהם עלינו הם לא יגיעו".

פרופסור מיכאל בירנהק, מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת ת"א הציג סקירה אודות הפרטיות והרשת: "הכל כיום מבוסס על מידע. מידע הוא קריטי. בחיים הדיגיטליים שלנו אנחנו משאירים שובל אחר כל פעולה. מהרגע שהדלקנו שהתעוררנו והצצנו בנייד, האתרים בהם גלשנו, וויז שהפעלנו, הרב קו, האנשים שדיברנו איתם ועוד. יש מי שמתעניין במידע הזה. זה יכול להיות רשויות המדינה, זה יכול להיות גורמים שפחות נרצה - עסקים, יריבים, ועוד".

"כל זה משרת אינטרסים עסקיים של הרשתות. מחקרים מראים שאנשים מעוניינים בפרטיות, גם בני נוער. כשאנחנו יכולים לשלוט בפרטיות בקלות, אנחנו עושים זאת. כשאנחנו יכולים לסגור מידע אישי אנו עושים את זה מיד לפי מחקרים. זה אתגר חברתי ראשון במעלה. איך מאפשרים את השימושים המעולים ברשתות האלה, אך יחד עם זאת שומרים על הפרטיות. אני קורא לקדם חקיקה" הוסיף בירנהק וקרא להדק את החובות של תאגידי האינטרנט: "שיסבירו לשם מה נאסף המידע. למה האפליקציה של הפנס צריכה לאסוף מידע על המיקום שלנו?!".

דו"ח המחקר של הכנסת שהוא בדיון העלה כי "החקיקה בישראל מיושנת ודורשת עדכון והתאמה לאתגרי עידן המידע" וכי זוהי גם עמדת משרד המשפטים, עוד עלה כי ישראל במקום השלישי בעולם בשיעור החדירה של הטלפונים החכמים, וכי הסיכונים העיקריים נובעים מחוסר שקיפות ומודעות של הציבור בנוגע למידע הפרטי שלו.

במהלך הדיון נידונו גם מספר הצעות לדיון מהיר של חברי הכנסת מיכל רוזין, רויטל סויד, עליזה לביא וניסן סלומינסקי, בנושא 'האזנות שמבצעת הרשת החברתית פייסבוק למשתמשיה - פגיעה חמורה בפרטיות', בעקבות תחקיר התוכנית 'חי בלילה'.

יו"ר ועדת החוקה, ח"כ ניסן סלומינסקי: "זה דבר שערורייתי שפייסבוק מבריזים, וגוגל מודיעים על כך הבוקר. הם עושים צחוק, אומרים תעבור השיירה בפנינו. הגשתי הצעת חוק בנושא הזה, שלא בכל פעם יוכלו לעדכן ולשאוב פרטים נוספים אלא ידרשו להסכמתנו, ושלא יוכלו לשלול את השימוש ממי שמסרב. אני מוכן לוותר על נוחיות בשימוש בפייסבוק לתקופה מסוימת ולארגן מרד צרכני בכדי להשיב לנו את הזכות הבסיסית לפרטיות. בואו נפסיק ל-3 חודשים, שיעשו את החשבונות הכלכליים שלהם".

ח"כ רויטל סויד: "צוקרברג אומר שהפרטיות אינה עוד נורמה חברתית, כולנו מבינים מה האינטרס הכלכלי שלו, השאלה אם אנחנו הציבור הרחב מיישרים קו כשאנחנו מוותרים לחלוטין על הפרטיות שלנו. ברגע שאנחנו מניחים את הטלפון בצד, שאיננו ברשת, זה השלב בו אנו מבקשים אל תחדרו לנו לפרטיות. הגענו לרגע שהוא כמעט אל חזור".

ח"כ מיכל רוזין: "אנחנו לא קוראים לחרם על פייסבוק, יש חשיבות מאוד גדולה לרשתות החברתיות, הן הפכו אותנו לחזקים יותר, המהפכות החברתיות גם בישראל התחילו בפייסבוק וברשתות. לצד כך השקיפות היא קריטית כדי שנדע איך אפשר להתמודד".

ח"כ דוב חנין: "ככל שאנחנו מנתחים את זה, אנו מגלים כמה הצד השני הוא עצום. הם לא רק יודעים, אלא אני מדבר גם על לנהל, למשטר ולבצע מניפולציה. היכולות הן הרבה מעבר ליכולות שפיתחנו להתמודדות. צריך לעבוד בצורה מסודרת, גם מול האיום השלטוני ממשלתי וגם מול התאגידי מסחרי, אנו מדברים על סכנות להתנהל בחברה חופשית".

ח"כ עליזה לביא: "הורים שחשבו שהמקום הבטוח ביותר הוא החדר של הילד מגלים המקום המוגן הפך לאויב, החדירה לפרטיות היא מעבר לכל דמיון. אנחנו צריכים לחנך, לא יכול להיות שבמערכת החינוך לא יהיה אף שיעור בנושא הזה. המציאות משתנה מול עיננו".

מנחה 'חי בלילה' נדב בורנשטיין: "המטה המסחרי של פייסבוק יודע לגבות כסף ענק מישראל, אבל שמדברים איתם על תוכן צריך לחפש את אנשיהם מסביב לעולם. הם לא מגיעים כי הם לא רוצים שנדע ושאנחנו לא יודעים אנחנו לא מאמינים. יש עשרות תקנונים לפייסבוק, אנחנו חותמים ואין לנו מושג על מה. מי שצריך להסדיר זאת חייב להיות כנסת ישראל וחברי הכנסת".

עו"ד ניר גרסון, הרשות למשפט טכנולוגיה ומידע במשרד המשפטים: "מצויים שני דברי חקיקה מאוד בשלים שנותנים פתרונות נקודתיים בשני תחומים שהעברתם תקפיץ את יכולתנו לשמור על הפרטיות שלכם. אנו מבקשים לקדם אותם".

עו"ד יורם הכהן, מנכ"ל איגוד האינטרנט הישראלי: "אנחנו חיים בעולם של כלכלת מידע, מעט מאוד אנשים מבינים את המורכבות של שימוש אישי במסגרת הזו. שאתה חושף את כל המידע אודותיך מול מפרסמים ובאמצעותו מציעים לך פרסומים, נוצר מצב שמציעים לך עסקה שאותה תקנה ולא בטוח שזו עסקה טובה לך, כי מבשלים לך אותה. המחלקות המשפטיות בחברות האלה הרבה יותר גדולות מהמחלקות שיש פה במשרד המשפטים".

ח"כ אורי מקלב סיכם את הדיון: "אני מרגיש שהנוער והילדים שלנו נמצאים במקום אחר, השימוש שלהם רחב הרבה יותר משלנו ולא נראה שההורים משפיעים עליהם בעניין הזה. אנחנו חייבים לפעול לסדר, שקיפות והסדרה של הנושא וכך נפעל ונעשה".

משולחנה של הוועדה
דיווחים על פי חוק ומעקב אחר יישום חוקים

עפ"י עקרון הפרדת הרשויות, הוועדה מפקחת על פעילות הממשלה. על מנת להדק את הפיקוח הפרלמנטרי, החל מהכנסת ה-18, יו"ר הוועדה בשיתוף הייעוץ המשפטי, החלו לעגן בחוק חובת דיווח על יישום וביצוע חוקים. הניסיון המצטבר מלמד כי הדוחות משביחים את דיוני הוועדה ומסייעים למשרדי הממשלה לפעול בהתאם לנתוני אמת.​

מאגר חקיקה

במאגר חוקי מדינת ישראל, מוצג המידע על כל חוקי מדינת ישראל. לכל חוק דף, ובו התיקונים שהתקבלו מאז חקיקתו של החוק המקורי, ובכל תיקון – נוסחי הצעת החוק מתחילת הליך החקיקה ועד לחקיקת התיקון, וכן הפרוטוקולים של הדיונים במליאת הכנסת ובוועדות הכנסת.​

תצלומי עבר של ועדת החוקה. התצלומים מתקופת כהונתן של הכנסת השנייה, השלישית, החמישית והשישית.


ועדת החוקה, חוק ומשפט
חדר הוועדה, באגף קדמה, קומה 1, חדר 1720