כניסה
כ"ז בתמוז תשע"ד    25 ביולי 2014    הכנסת ה-19, מושב שני, כנס הקיץ אA   אA   אA Русский    العربية    English
 
 
Skip Navigation Linksעמוד הבית > פעילות הכנסת > החקיקה > חוקי יסוד

 חוקי-היסוד של מדינת ישראל

 
(הטקסט המלא של חוקי-היסוד מובא בגירסה מעודכנת ליום כ"ה באייר התשע"ד, 25.5.2014.)

חוק-יסוד: הכנסת הוא חוק-היסוד הראשון שחוקקה הכנסת. החוק אושר ב-12 בפברואר 1958, בכנסת השלישית. החוק קובע שהכנסת היא בית הנבחרים של מדינת ישראל, שמקום מושבה בירושלים ושבהיבחרה תמנה 120 חברים. החוק עוסק בשיטת הבחירות, בזכות לבחור ולהיבחר, בתקופת כהונת הכנסת, בעקרונות לעניין הבחירות לכנסת, בכהונת חברי הכנסת, בחסינותם ובחסינות בנייני הכנסת, בעבודת הכנסת וועדותיה ועוד. החוק אינו מגדיר את סמכויות הכנסת. את הסעיף בחוק הקובע כי הכנסת תיבחר בבחירות כלליות, ארציות, ישירות, שוות, חשאיות ויחסיות, אפשר לשנות רק ברוב של 61 חברי הכנסת; את הסעיף בחוק, שמטרתו להבטיח שהחוק לא ישונה באמצעות תקנות לשעת חירום, אפשר לשנות רק ברוב של 80 חברי הכנסת; כמו כן החוק קובע כי הכנסת אינה רשאית להאריך את כהונתה אלא ברוב של 80 חברי הכנסת, ושוריין בו הסעיף הקובע את מועד הבחירות.


חוק-יסוד: מקרקעי ישראל אושר ב-25 ביולי 1960, בכנסת הרביעית, כחוק-יסוד: מקרקעי העם. החוק אוסר להעביר את הבעלות על קרקעות המדינה, קרקעות רשות הפיתוח או קרקעות הקרן הקיימת לישראל, אם במכר ואם בדרך אחרת, למעט סוגי מקרקעין או עסקאות שנקבעו לעניין זה בחוק. אין בחוק סעיפים משוריינים.


חוק-יסוד: נשיא המדינה אושר ב-16 ביוני 1964, בכנסת החמישית. בחוק מקובצות הוראות שעד אז היו פזורות בחוקים אחרים. הוא קובע שבראש המדינה עומד נשיא ומקום מושבו בירושלים, וכן שהנשיא ייבחר על-ידי הכנסת לתקופת כהונה אחת של שבע שנים. החוק גם מסדיר בפירוט את בחירתו, תפקידיו, סמכויותיו ונוהלי עבודתו של נשיא המדינה. אין בחוק סעיפים משוריינים.


חוק-יסוד: הממשלה אושר לראשונה ב-13 באוגוסט 1968, בכנסת השישית. ב-18 במרס 1992 החליפה הכנסת ה-12 חוק-יסוד זה לצורך שינוי שיטת הבחירה של ראש הממשלה לשיטת בחירה ישירה מהכנסת ה-14 ואילך. החוק בגרסתו האחרונה אושר ב-7 במרס 2001, בכנסת ה-15, נכנס לתוקפו ביום הבחירות לכנסת ה-16, וביטל את שיטת הבחירה הישירה של ראש הממשלה. טרם אישורו, הוצאו מחוק זה הוראות שונות, ואלו הועברו לחוק רגיל חדש בשם חוק הממשלה התשס"א–2001, שהתקבל עם חוק-היסוד. חוק-יסוד הממשלה בגרסתו הנוכחית קובע כי מקום מושבה של הממשלה הוא בירושלים וכי היא מכהנת מכוח אמון הכנסת ואחראית בפניה אחריות משותפת. כמו כן החוק מגדיר את אופן הרכבת הממשלה, תפקידיה וסמכויותיה. את החוק אפשר לשנות רק בהצבעת רוב חברי הכנסת.


חוק-יסוד: משק המדינה אושר ב-21 ביולי 1975, בכנסת השמינית. החוק קובע כללים בנושא הטלת מיסים ואגרות, כללים לביצוע עסקאות בנכסי המדינה, כללים לקביעת חוק תקציב המדינה וחקיקה תקציבית נוספת, וכן כללים להדפסת שטרי כסף וטביעת מטבעות. אין בחוק סעיפים משוריינים.

חוק-יסוד: הצבא אושר ב-31 במרס 1976, בכנסת השמינית. הבסיס החוקי של צה"ל היה, עד לקבלת חוק-היסוד, בפקודת צבא-ההגנה-לישראל, התש"ח–1948. חוק-היסוד מושתת על הפקודה הזאת, ונקבע בו שצה"ל הוא צבא המדינה וכי אין להקים כוח מזוין אחר במדינה. החוק דן בחובת השירות והגיוס וכן בהוראות הצבא ופקודותיו. הוא מוסיף הוראות בעניין כפיפות הצבא לממשלה וקובע כי שר הביטחון הוא השר הממונה על הצבא מטעם הממשלה. החוק מגדיר את נוהל מינויו של הרמטכ"ל – ראש המטה הכללי, ומוסיף הוראות אשר ועדת אגרנט, שחקרה את נסיבות פריצת מלחמת יום-הכיפורים, התריעה על היעדרן. אין בחוק סעיפים משוריינים.


חוק-יסוד: ירושלים בירת ישראל אושר ב-30 ביולי 1980, בכנסת התשיעית. החוק מעגן את מעמדה של ירושלים כבירת ישראל, מבטיח את שלמותה ואת אחדותה ומרכז את ההוראות, שעד אז היו מפוזרות בחוקים שונים, בדבר מקום מושבם של הנשיא, הכנסת, הממשלה ובית-המשפט העליון. החוק עוסק במעמדם של המקומות הקדושים, מבטיח את זכויות בני כל הדתות ומצהיר על מדיניות של מתן קדימות מיוחדת לפיתוחה של ירושלים. אין בחוק סעיפים משוריינים.


חוק-יסוד: השפיטה אושר ב-28 בפברואר 1984, בכנסת ה-10. החוק מגדיר את סמכויות בתי-המשפט בערכאותיהם השונות וקובע עקרונות משפטיים, ובהם פומביות המשפט ואי-תלות הרשות השופטת. כמו כן, הוא קובע את הנהלים לבחירת שופטים. בחוק כלולה הוראה בדבר יציבותו ועל-פיה הוא מוגן מפני שינויים באמצעות תקנות לשעת חירום.


חוק-יסוד: מבקר המדינה אושר ב-15 בפברואר 1988, בכנסת ה-11. בחוק מקובצות הוראות שעד אז היו פזורות בחוקים אחרים. מוגדרים בו תפקידים, סמכויות וחובות של מבקר המדינה, המשמש גם נציב תלונות הציבור, וכן נוהלי בחירתו ואחריותו כלפי הכנסת.


חוק-יסוד: חופש העיסוק אושר בגרסתו הראשונה ב-3 במרס 1992, בכנסת ה-12, ובגרסתו השנייה – ב-9 במרס 1994, בכנסת ה-13. החוק קובע את זכותו של כל אזרח או תושב במדינה לעסוק בכל עיסוק, מקצוע או משלח יד. יש בחוק פסקת הגבלה, הקובעת כי "אין פוגעים בחופש העיסוק אלא בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל, שנועד לתכלית ראויה, ובמידה שאינה עולה על הנדרש, או לפי חוק כאמור מכוח הסמכה מפורשת בו". בחוק יש הוראה שעל-פיה הוא מוגן מפני שינויים מכוח תקנות לשעת חירום, והוראה בדבר יציבותו, הקובעת כי אין לשנותו אלא בהצבעה של רוב של 61 חברי הכנסת לפחות. ואולם, יש בחוק גם פסקת התגברות, המאפשרת לכנסת לחוקק חוק רגיל הפוגע בזכות לחופש העיסוק, ברוב של 61 חברי הכנסת, "אם נאמר בו במפורש שהוא תקף על אף האמור בחוק-יסוד זה". תוקפו של חוק כזה יפקע בתום ארבע שנים מיום תחילתו, אלא אם כן נקבע לכך מועד מוקדם יותר.


חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו אושר ב-17 במרס 1992, בכנסת ה-12. החוק קובע כי זכויות היסוד של האדם בישראל מושתתות על ההכרה בערך האדם, בקדושת חייו ובהיותו בן-חורין. מטרתו של החוק "להגן על כבוד האדם וחירותו, כדי לעגן בחוק-יסוד את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית". הוא מגן על חיי האדם, על גופו, על קניינו, על חירותו האישית, על זכותו של האדם בישראל לצאת את הארץ ולהיכנס אליה, על פרטיותו ועל צנעת הפרט. יש בחוק זה פסקת הגבלה, הקובעת כי "אין פוגעים בזכויות שלפי חוק זה אלא בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל, שנועד לתכלית ראויה, ובמידה שאינה עולה על הנדרש או לפי חוק כאמור מכוח הסמכה מפורשת בו". בחוק כלולה הוראה שעל-פיה הוא מוגן מפני שינויים מכוח תקנות לשעת חירום – לבד ממקרים חריגים, בתנאים מגבילים.


חוק-יסוד: תקציב המדינה לשנים 2009 עד 2014 (הוראות מיוחדות) (הוראת שעה) נחקק בשנת 2009 כהוראת שעה לשנים 2009 ו-2010 והוארך לאחר מכן לשנים 2011 ו-2012 ולשנים 2013 ו-2014. החוק קובע כי בשנים אלה יהיה תקציב המדינה דו-שנתי ולא לשנה אחת בלבד.


חוק-יסוד: משאל עם אושר ב-12 במרס 2014. חוק-היסוד מעגן את החובה, הקבועה בחוק רגיל, לערוך משאל עם על הסכם שלפיו המשפט, השיפוט והמינהל של מדינת ישראל לא יחולו עוד על שטח ריבוני, רק לאחר שההסכם זכה לאישור של הכנסת ברוב חבריה. במקרה שבו יזכה ההסכם ברוב של 80 חברי הכנסת לפחות, לא יידרש משאל עם. חוק-היסוד משוריין ושינויו מחייב רוב של חברי הכנסת.
 
 
 
שאלת עדיפותם של חוקי-היסוד
מגילת העצמאות
הכנסת כרשות מכוננת: חוקה וחוקי-יסוד
חקיקה
חוקי-יסוד שאינם תקפים כיום