כניסה
א' בכסלו תשע"ה    23 בנובמבר 2014    הכנסת ה-19, מושב שלישי, כנס החורף אA   אA   אA Русский    العربية    English
 
 
Skip Navigation Linksעמוד הבית > על הכנסת > לקסיקון אישים ומונחים > ל"ג בעומר

לקסיקון אישים ומונחים

 
ללקסיקון המלא
  הדפס

 ל"ג בעומר


​שתי נערות  בגדנ"ע, 1.12.1963

ל"ג בעומר חל בי"ח באייר, ביום ה-33 לספירת העומר. יום ל"ג בעומר הוא מעין חג למחצה, שכן על-פי המסורת נעצרה בו המגפה שבה מתו 24,000 מתלמידיו של רבי עקיבא (יבמות ס"ב ע"ב). לכן נהוג להפסיק ביום זה את מנהגי האבלות של ימי ספירת העומר, שלפיהם אין עורכים טקסי נישואין, אין מספרים את השיער ונמנעים מביטויי שמחה כמו שירה וריקודים. יש מנהגים שלפיהם מסתיימת בל"ג בעומר אבלות ספירת העומר, ויש הנוהגים להמשיך במנהגי האבלות לאחר ל"ג בעומר עד לסיום ספירת העומר בחג השבועות.
 
בל"ג בעומר, על-פי המסורת, נפטר רבי שמעון בר יוחאי, שחי במאה השנייה לספירה. הוא היה מחשובי תלמידיו של ר' עקיבא, ולמד מפיו בתקופת מאסרו בידי הרומאים (פסחים קי"ב ע"א). לאחר כישלון מרד בר-כוכבא בקיסר אדריאנוס (שלט בקיסרות רומי ב-117-138) ומות תלמידי רבי עקיבא, היה רבי שמעון בר יוחאי אחד מחמשת התלמידים ש"העמידו תורה" (יבמות ס"ב ע"ב). גזירות הקיסר הרומי ומות הקדושים של רבי עקיבא הביאו את רבי שמעון בר יוחאי לידי שנאת רומי ותרבותה ולהתנגדות לשלטונה (שבת ל"ג ע"ב). הוא סירב להשלים עם תוצאות המרד, ועקב התבטאויותיו נגד שלטון רומי נידון למוות. יחד עם אלעזר בנו הוא נמלט למערה בגליל, שם שהו, מבודדים מן העולם, 13 שנה. בתקופה זו נתגבשה השקפתו בדבר חשיבותו הרבה של לימוד התורה. לאחר שיצא ממחבואו לא צורף רבי שמעון בר יוחאי לסנהדרין באושא, אולי מפחד הרומאים, ואולם כעבור זמן-מה, משפג תוקף גזר דינו , השתתף במשלחת חכמי ארץ-ישראל לרומא, שפעלה לביטול הגזירה נגד ברית המילה והצליחה בכך (מעילה י"ז ע"א וע"ב).
 
אישיותו הנערצת, היותו "מלומד בנסים" (מעילה י"ז ע"ב), סגפנותו ושנות התבודדותו, עשו את רבי שמעון בר יוחאי – מאז תקופת הגאונים – לדמות מיסטית, הנושאת עמה מסורות משיחיות ואפוקליפטיות. למשל, משנתפרסם ספר הזוהר, במאה ה-13, ייחסוהו המקובלים לרבי שמעון בר יוחאי.
 
מסורת קדומה קבעה את קבר רבי שמעון בר יוחאי ובנו במירון, ומאז המאה ה-16, על-פי מסורת הנזכרת לראשונה אצל האר"י ותלמידיו, מקובלי צפת, ל"ג בעומר מצוין כיום פטירתו.
 
בידנו עדויות מאמצע המאה ה-18 על השתתפותם של בני ארץ-ישראל בעלייה לקברו של רבי שמעון בר יוחאי במירון ביום ל"ג בעומר. אז גם פשט המנהג בקרב קהילות המזרח ובקרב החסידים. לימים התפתחה "הילולא דרשב"י" סביב הקבר, המונים עולים לקברו ונערכת הילולה ברוב עם. בליל ההילולה נהגו לקבוע לימוד בקבלה ובנסתר, לימוד בספר הזוהר, קריאת פרקי תהילים ועריכת "תיקון".
 
היום עורכים במירון בליל ל"ג בעומר חגיגה גדולה, המאופיינת בתהלוכה, היוצאת מבית עבו שבצפת, בהדלקת אבוקות ומדורות, בריקודים ובתספורת ראשונה של ילדים בני שלוש ליד הקבר – טקס ה"חלאקה".
 
ילדי ישראל בכל מקום ומקום נהגו כל השנים לצאת לשדות וליערות ולשחק בחץ וקשת לזכר גזירות הרומאים על מצוות הדת ולזכר מרד בר-כוכבא. ברחבי הארץ מדליקים מדורות ואבוקות לזכר רבי שמעון בר יוחאי וגם לזכר המורדים במרד בר-כוכבא, אשר הדליקו משואות על ראשי ההרים כדי להעביר את ההודעה על פרוץ המרד.
 
במדינת ישראל יום זה הוא יום חג לילדים ולתנועות הנוער לסוגיהן. כמו כן, השבוע שחל בו ל"ג בעומר, מצוין בצה"ל כשבוע הגדנ"ע – גדודי הנוער – שהוקמו בל"ג בעומר התש"א – 1941 ועל דגלם קשת וחץ.
​גדוד של הגדנ"ע  במצעד יום העצמאות, 9.5.1962
ללקסיקון המלא