כניסה
ל' בכסלו תשע"ה    22 בדצמבר 2014    הכנסת ה-19, מושב שלישי, פגרת בחירות אA   אA   אA Русский    العربية    English
 
 
Skip Navigation Linksעמוד הבית > על הכנסת > לקסיקון אישים ומונחים > אלון, יגאל

לקסיקון אישים ומונחים

 
ללקסיקון המלא
  הדפס

 יגאל אלון (פייקוביץ) (1918–1980)


אלוף בצה"ל, מראשי תנועת העבודה, חבר הכנסת ושר. נולד בכפר-תבור ולמד בבית-הספר החקלאי "כדורי". ב-‎1931 הצטרף להגנה וב-‎1937 היה מאנשי "פלוגות שדה", שהקים יצחק שדה. ממייסדי קיבוץ גינוסר (‎1937) וחבר בו עד יום מותו. בשנים 19411942היה סייר בכוחות הבריטיים שלחמו בסוריה ובלבנון. ממייסדי הפלמ"ח ומפקדו בשנים 19451948. במלחמת העצמאות פיקד על סדרת קרבות: בגליל העליון ובצפת בצפון; בלוד, ברמלה ובפרוזדור ירושלים במרכז; בשפלה הדרומית, בנגב לרבות באר-שבע ובאילת בדרום. הוא גם פיקד על הכוחות שחדרו לסיני עד אל-עריש, אך נאלץ לסגת בפקודת דוד בן-גוריון, בלחץ אמריקני. בן-גוריון גם לא התיר לו לנסות לכבוש את הגדה המערבית מידי הלגיון הערבי.

ב-‎1950, לאחר פירוק הפלמ"ח, פרש משירות צבאי פעיל, והיה לחבר בהנהלת הקיבוץ המאוחד. הוא הצטרף למפ"ם עם מפלגת אחדות העבודה-פועלי ציון, שהיה חבר בה מאז ‎1946. אחרי הפילוג במפ"ם ב-‎1954 היה אלון לאחד ממנהיגי מפלגת אחדות העבודה-פועלי ציון, ונבחר מטעמה לכנסת ב-‎1955. באוקטובר ‎1960 התפטר מהכנסת ונסע ללמוד באוניברסיטה באוקספורד.
 
אלון חזר לכהן בכנסת החמישית. בשנים 19611967כיהן כשר העבודה בממשלות בן-גוריון ולוי אשכול והנהיג שיטה ליברלית יותר במערכת הסעד הציבורי. בשנים 19671969כיהן כשר הקליטה וכסגן ראש הממשלה. בתקופה זו הגה את "תוכנית אלון", שלפיה תהיה לישראל ריבונות בשטחים הכבושים החיוניים לביטחונה ואילו השטחים המאוכלסים בצפיפות וכן רוב חצי-האי סיני יוחזרו לשליטה ערבית, כדי להתקדם בפתרון הסכסוך הערבי-ישראלי. התוכנית לא נתקבלה על-ידי הממשלה אך היתה לה השפעה על המערכת הפוליטית בשנים שלאחר מכן.
 
עם מותו של לוי אשכול כיהן אלון זמן קצר כראש ממשלה בפועל. בממשלות גולדה מאיר (19691974) כיהן כשר החינוך והתרבות וכסגן ראש הממשלה, ובממשלה שהקים פקודו בפלמ"ח יצחק רבין בעקבות התפטרותה של מאיר, כיהן כשר החוץ וכסגן ראש הממשלה. לאלון היה תפקיד חשוב בהקמת מפלגת המערך על-ידי המפלגות מפא"י ואחדות העבודה ב-‎1965 ובהקמת מפלגת העבודה ב-‎1968. לאחר המהפך בשלטון ב-‎1977 נמנע בהצבעה בכנסת על הסכמי קמפ-דייוויד, אך ראה בחיוב את תוכנית האוטונומיה לפלסטינים. נבחר לכהן כיושב-ראש תנועת העבודה הציונית, ולפני מותו הספיק להגשים את חלומו על איחודם מחדש של הקיבוץ המאוחד ושל איחוד הקבוצות והקיבוצים במסגרת התנועה הקיבוצית המאוחדת (תק"ם).
 
תומכיו של אלון טענו שלא אחת החמיץ מינויים לעמדות מנהיגות מרכזיות. חילוקי הדעות בינו לבין בן-גוריון ב-‎1949 מנעו ממנו להתמנות לרמטכ"ל; במאי ‎1967, ערב מלחמת ששת הימים שהה בשליחות בלנינגרד ומשה דיין מונה לשר הביטחון; ב-‎1969, עם פטירתו של אשכול, היה מועמד לתפקיד ראש הממשלה, אולם מאיר נבחרה לתפקיד. ב-‎1980 התכוון אלון להתמודד על הנהגת מפלגת העבודה נגד שמעון פרס, אבל הלך לעולמו עוד לפני שהתכנסה ועידת המפלגה.​
שר החוץ יגאל אלון עם ראש הממשלה יצחק רבין ושר הביטחון שמעון פרס, ‎3.6.1974 ​
הסכם הביניים ישראל-מצרים. מזכיר המדינה הנרי קיסינג'ר
חותם על ההסכם. לצדו שר החוץ יגאל אלון וראש הממשלה יצחק רבין, 1.9.75 ​
יגאל אלון באל-פאזיל  שבדרום בקעת הירדן, 11.12.1967 ​
​יגאל אלון מצהיר אמונים כחבר הממשלה, 10.3.1974
​הישיבה הראשונה של הממשלה ה-14
ללקסיקון המלא
 
 
ביוגרפיה פוליטית