כניסה
ו' באב תשע"ד    2 באוגוסט 2014    הכנסת ה-19, מושב שני, כנס הקיץ אA   אA   אA Русский    العربية    English
 
 
Skip Navigation Linksעמוד הבית > על הכנסת > לקסיקון אישים ומונחים > משפט אייכמן

לקסיקון אישים ומונחים

 
ללקסיקון המלא
  הדפס

 משפט אייכמן


אייכמן בתא הזכוכית בבית-המשפט,

18.4.1961

​משפט שנערך בבית-המשפט המחוזי בירושלים בחודשים אפריל–דצמבר 1961 לפושע המלחמה הנאצי, אדולף אוטו אייכמן (1906–1962). אייכמן היה ראש אגף המבצעים של האס-אס. בהפעלת התוכנית הנאצית להשמדת יהודי אירופה, כאשר יחידות הרצח הניידות של הנאצים, ה"איינזצגרופן" (Einsatzgruppen), החלו בהשמדתם של יהודי ברית-המועצות, ארגן אייכמן את גירוש היהודים ממרכז אירופה למחנות ההשמדה במזרח. בתחילת 1942, לאחר ועידת ואנזה (Wansee), שהוכנה ואורגנה על-ידו ושבה סוכם על "הפתרון הסופי" להשמדת יהודי אירופה, הוענקו לאייכמן סמכויות נרחבות לנהל את העברת יהודי אירופה למחנות המוות.
 
אייכמן נחטף במאי 1960 על-ידי המוסד ממקום מגוריו בארגנטינה, ששם חי בשם ריכרדו קלמנט. ארגנטינה הגישה תלונה רשמית למועצת הביטחון של האומות המאוחדות, וזו הוקיעה את החטיפה אך הכירה בצורך להעמיד את אייכמן למשפט.
 
ב-23 במאי הודיע ראש ממשלת ישראל דוד בן-גוריון לכנסת על לכידתו של אדולף אייכמן: "עלי להודיע לכנסת כי לפני זמן-מה נתגלה על ידי שירותי הביטחון הישראליים אחד מגדולי פושעי הנאצים, אדולף אייכמן, האחראי, יחד עם ראשי הנאצים, למה שהם קראו 'הפתרון הסופי של בעיית היהודים', כלומר – השמדת שישה מיליונים מיהדות אירופה. אדולף אייכמן נמצא כבר במעצר בארץ, ויעמוד בקרוב למשפט בישראל בהתאם לחוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם, תש"י–1950".
 
אייכמן הואשם בביצוע פשעים נגד העם היהודי, פשעים נגד האנושות, פשעי מלחמה וחברות ב"ארגון עוין", שהן עבירות לפי החוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם משנת 1950. השופטים במשפט היו משה לנדוי, ד"ר בנימין הלוי ויצחק רווה, והתובע הראשי היה גדעון האוזנר, שפתח את דבריו בנאום דרמטי, שזכה לכינוי נאום "אני מאשים". בית-המשפט שמע יותר מ-100 עדים ועיין ביותר מ-1,600 מסמכים. במשפט טען אייכמן שרק ציית לפקודות, אך בריאיון ב-1957 אמר: "לו היינו מצליחים להרוג את כולם [...] הייתי מאושר". הוא נמצא אשם ונגזר עליו דין מוות. עונשו היה גזר-דין מוות הראשון והיחיד בתולדות מדינת ישראל. ערעורו של אייכמן לבית-המשפט העליון נדחה במאי 1962.
 
למשפט יוחסה משמעות רבה בישראל, משום שאדם בעל עמדה בכירה בשלטון הנאצי הובא בפני בית משפט ישראלי ודינו נגזר, ומשום חשיפתו של הציבור הרחב לתיאור מאורעות השואה באופן בלתי אמצעי מפיהם של הניצולים במהלך המשפט.

חברת הכנסת גולדה מאיר במשפט אייכמן

הקהל במשפט אייכמן
הקהל במשפט אייכמן
ללקסיקון המלא
 
 
ראש הממשלה דוד בן-גוריון מודיע על תפיסת אדולף אייכמן, 23.5.1960
יום הזיכרון לשואה ולגבורה
תערוכת סיפור לכידת אדולף אייכמן